ע"א 4715/07 עיריית פתח תקוה נ. "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

בקשה לסעד זמני בערעור שיאסור על המשיבה 1 (בזק) "להתקשר בכל הסכם ו/או לבצע כל פעולה למכירת חלקות 5 ו-16 בגוש 6365".

1.

ביום 5.2.07 פנתה בזק לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמרצת פתיחה (ה"פ 245/07) בגדרה ביקשה כי יינתנו צווים שונים אשר יביאו לכך כי תירשם לזכותה חכירה לדורות במקרקעין הידועים כחלקות 97, וחלק מחלקות 5 ו-16 בגוש 6365 בפתח תקוה (להלן: חלקות 97, 5 ו-16 בהתאמה). לטענת בזק, יש להעביר את הבעלות בחלקות האמורות על שם מדינת ישראל; זאת מכוחו של הסכם שנכרת בשנת 1982 בין המשיבה 2 (מדינת ישראל) למבקשת (עיריית פתח-תקוה). לאחר העברת הבעלות כאמור, יש להעניק לבזק זכות חכירה לדורות בחלקות, מכוחו של הסכם העברת נכסים שנחתם בין מדינת ישראל לבין בזק.

המערערת (עיריית פתח-תקוה) טענה בתשובתה להמרצת הפתיחה כי אינה כופרת בחובתה להעביר את הבעלות בחלקה 97 למדינת ישראל, מכוח ההסכם משנת 1982, אך הדבר כרוך באישורו של שר הפנים, הן נוכח הוראות ההסכם, הן נוכח הוראות הדין. העירייה כפרה בטענות בזק בהתייחס לחלקות 5 ו-16, וטענה כי ההסכם משנת 1982 אינו חל עליהן.

בדיון בתובענה שנערך ביום 17.5.07 הסכימו כל הצדדים כי יינתן פסק דין על פי החומר שבתיק בית המשפט, ללא חקירות וללא סיכומים. ביום 20.5.07 ניתן פסק דין ובו נקבע כך:

"מקובל על העיריה, שמכוח הסכם מ- 16.6.82 בינה ובין המדינה (נספח יג לבקשה) החלקות נושא התובענה אמורות לעבור למדינה, אולם בסעיף 12 לחוזה זה נקבע כי הוא טעון אישור שר הפנים ויכנס לתוקפו רק לאחר האישור. כך גם מתחייב מהוראות הדין.

מאחר ואין חולק כי עדיין לא ניתן אישור שר הפנים, בהנחה שיש יריבות בין בזק והעירייה, התובענה מוקדמת.

התובענה נדחית".

2.

למרות דחיית התובענה, הגישה עיריית פתח תקוה ערעור על פסק דין "למען הזהירות". בתמצית נטען, כי שגה בית המשפט עת סבר כי הסכמת העירייה להעברת החלקות לבעלות המדינה התייחסה לכלל החלקות נושא התובענה, באשר הסכמה זו התייחסה רק לחלקה 97, ולא התייחסה לחלקות 5 ו-16, אשר ביחס אליהן כפרה עיריית פתח-תקוה בטענות בזק. בזק מצידה הגישה ערעור שכנגד על פסק הדין, וטענה כי שגה בית המשפט עת קבע כי יש מקום להמתין להחלטת שר הפנים.

בגדרי ערעור העירייה התבקש סעד זמני שיאסור על בזק "להתקשר בכל הסכם ו/או לבצע כל פעולה למכירת חלקות 5 ו-16 בגוש 6365". נטען בבקשה כי סיכויי הערעור טובים, שכן בפסק הדין נפלה שגגה בהתייחס לגדר הסכמת העירייה. בהתייחס לשיקולי מאזן הנוחות נטען, כי בעוד הערעור תלוי ועומד החלה בזק נוקטת מהלכים לביצוע עסקות בחלקות 5 ו-16. נטען כי יש לשמור על המצב הקיים וכי ביצוע עסקה בחלקות אלו עלול ליצור קושי בהשבת המצב הקיים לקדמותו.

בזק מתנגדת לבקשה. בזק אינה מכחישה כי נקטה במהלכים לביצוע עסקות בחלקות, אך טוענת כי עשתה זאת תוך התייחסות מלאה לזכויות המשפטיות. הודגש בפני המציעים כי קיים הליך משפטי לגבי המקרקעין, וכי על המציע לבדוק את מצבו המשפטי של הנכס. נוכח אלה, טוענת בזק, לא ייגרם כל נזק לעירייה מפעולותיה. בזק מוסיפה, כי יש קושי למכור בנפרד את חלקות 5 ו-16, ולכן ביקשה לכרוך עסקה בחלקות אלה עם עסקה בחלקה 97, אשר לגביה אין מחלוקת בין הצדדים, ואשר עומדת ריקה וממתינה למכירה. לפיכך, לעמדת בזק, שיקולי מאזן הנוחות תומכים בעמדתה. בזק סבורה עוד כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן היא זכאית להירשם כחוכרת לדורות של חלקות 5 ו-16, ואין להניח כי נפלה שגגה בפסק הדין, כאשר כל החומר היה לפני בית המשפט.

מדינת ישראל טוענת כי חלקות 5 ו-16 מעולם לא נרכשו על ידה, הן אינן נכללות בהסכם משנת 1982, ואין לה כל התחייבות חוזית כלפי בזק בהתייחס לחלקות אלה.

דיון והכרעה

3.

על מבקש סעד זמני לתקופת הערעור להראות כי סיכויי הערעור טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (ע"א 3128/07 סייד נ' המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל חיפה (לא פורסם, 1.8.07)).

נוכח האמור, ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, מצאתי כי יש מקום ליתן סעד זמני כמבוקש.

בפסק הדין יצא בית המשפט מהנחה כי " מקובל על העיריה, שמכוח הסכם מ- 16.6.82 בינה ובין המדינה (נספח יג לבקשה) החלקות נושא התובענה אמורות לעבור למדינה". כאמור לעיל, הנחה זו מעוררת קושי, שכן עיריית פתח תקוה כפרה בטענתה של בזק לזכויות בחלקות 5 ו-16, ולא סברה כי ההסכם משנת 1982 חל על חלקות אלה. נוכח האמור, סבור אני כי בהיבט דיוני זה הערעור מעלה שאלה של ממש (ודוק: אין אני מחווה דעה בשאלת הזכויות בחלקות לגופה, אשר ממילא לא נדונה בפסק הדין).

בעת הנוכחית, אין לבזק זכויות בחלקות 5 ו-16. המשיבות חולקות על טענות בזק לזכויות בחלקות אלה. כפי שהובהר לעיל, פסק הדין – ככל שניתן ללמוד ממנו על קיומן של זכויות כאמור – מעורר קושי. בנסיבות אלה, עריכת עסקה בחלקות 5 ו-16, או ביצוע פעולות למכירתן, עלולים לגרום לתקלות של ממש. בפרט הוא, כאשר מעיון במצגת שסיפקה בזק למציעים פוטנציאליים ושצורפה לתגובתה, עולה כי נמסרה בה תמונה חלקית בלבד של המחלוקת בנוגע לחלקות 5 ו-16. מן העבר השני, טוענת בזק כי ברצונה לכרוך בעסקה אחת את חלקה 97 עם חלקות 5 ו-16. ככל שאלה פני הדברים, לא הציגה בזק כל נימוק מדוע דחייה בביצוע המכירה כולה, עד להבהרת מצב הזכויות בחלקות 5 ו-16, תפגע בה (וממילא, ככל שתיגרם פגיעה כאמור, לא הוצג כל נימוק מדוע לא תוכל בזק להיפרע על נזקים שייגרמו לה, ככל שתהיה לה עילה לכך).

סוף דבר – בבחינת סיכויי הערעור ושיקולי מאזן הנוחות, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה. ניתן בזה סעד זמני האוסר על בזק להתקשר בכל הסכם או לבצע כל פעולה למכירת חלקות 5 ו-16 בגוש 6365 בפתח-תקוה.

שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח, ביחסים שבין בזק לעיריית פתח-תקוה, ישולם לפי תוצאות ההליך העיקרי.