ע"א 4732/13 יהודית כהן נ. אברהם כהן ושות' ,חברה קבלנית

ביום 16.2.2015 דחינו את הערעור שבכותרת ואישרנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי תוך שימוש בסמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ביום 24.2.2015 הגישו המערערים בקשה לביטול פסק הדין הנ"ל מחמת תרמית. בבקשה נטען כי למערערים התברר באקראי שהמשיב 4 נפטר ביום 28.9.2014, עוד בטרם התקיים הדיון בערעור לפנינו ביום 13.11.2014. נטען כי מדובר בעובדה מהותית שהוסתרה מפני המערערים ומפני בית משפט זה, וכי משמעותה הינה שבאי-כוח המשיבים 4-3 עשו דין לעצמם והמשיכו לייצג ולפעול בשם המשיב 4 ללא כל סמכות ובניגוד לדין. לפיכך נטען כי מדובר במקרה חריג וחמור המצדיק שימוש בסמכותו של בית המשפט להורות על ביטול פסק דין אזרחי מחמת תרמית ועל קיומו של דיון חוזר בערעור.

בהחלטתנו מיום 24.2.2015 הורינו למשיבים להגיש תגובות לבקשה. בתגובתם ציינו המשיבים 4-1 כי אכן המשיב 4 נפטר בסמוך לפני מועד הדיון לפנינו בערעור, כי פטירתו גם פורסמה ברבים, וכי לא הוגשה הודעה לבית המשפט אך מחמת תקלה ובוודאי לא נעשה מעולם ניסיון להסתיר עובדה זו. עם זאת, נטען כי מדובר בעניין טכני ופורמלי, וכי מדובר בעובדה בלתי רלוונטית למחלוקת נשוא הערעור, שעניינה בטענת המערערים כי הם אינם חבים דבר למשיבים 4-3, ולחלופין כי הדירה שבמחלוקת אינה חלק מהנכסים שהמשיבים 4-3 יכולים להיפרע מהם. עוד נטען כי ממילא בנותיו של המשיב 4, שהינן יורשותיו היחידות על פי דין, הורו לכונס הנכסים ולבא-כוחו להמשיך בייצוג ולהתייצב לדיון בערעור לפנינו. כך או כך, נטען כי בנסיבות העניין לא נפגעה כל זכות של המערערים והם לא רומו במאומה, כשהאינטרס שלהם היה לקבל פסק דין בערעור שהם עצמם הגישו, ומשכך לא הייתה להם כל עילה במועד פטירת המשיב 4 לעיכוב ההליכים בערעור ואין להם כעת כל עילה בדין לביטול פסק הדין.

לאחר שעיינו בבקשת המערערים ובתגובות המשיבים לבקשה, נחה דעתנו כי אין מקום בנסיבות העניין לביטול פסק הדין מחמת תרמית. הטעם לכך פשוט: אין בעובדה שהמשיב 4 נפטר בסמוך לפני מועד הדיון לפנינו בערעור – עובדה שאכן לא הובאה לידיעתנו מבעוד מועד – כדי לשנות כהוא זה את הכרעתנו בערעור לגופו של עניין. בפסק דיננו בערעור אישרנו את קביעותיו של בית המשפט המחוזי, כשהמשמעות האופרטיבית של דחיית הערעור הינה כי המשיבים 4-3 רשאים להמשיך בהליכי כינוס נכסים בהם נקטו כנגד המערער 2 בעניין זכויותיו בדירה שבמחלוקת, לנוכח קיומו של חוב של המערער 2 כלפיהם. פטירתו של המשיב 4 בנסיבות העניין אינה משנה קביעה זו, שכן פטירתו של נושה כשלעצמה אינה מפקיעה אוטומטית את החוב כלפיו או את החוב כלפי החברה שהוא בעל מניותיה. במקרה דנן אף לא נטען בשום שלב כי מדובר בחוב "בעל אופי אישי" שפוקע במועד מותו של מי מהצדדים. במילים אחרות, מקובלת עלינו טענת המשיבים 4-1 כי אף אם עובדת פטירתו של המשיב 4 הייתה מובאת לידיעתנו בפתח הדיון בערעור לפנינו – כפי שהיה צריך להיעשות – לא היה בעובדה זו כדי לשנות את טיעוני הצדדים לגופו של עניין, וממילא לא היה בה כדי לשנות את הכרעתנו.

ודוק, הגם שהמערערים צודקים בטענתם כי עובדת פטירתו של בעל דין בסמוך למועד הדיון הינה עובדה שיש להביאה לידיעת בית המשפט – על מנת שישקול האם לקיים את הדיון במועדו או שמא לדחותו עד להשלמת הליכי מינוי מנהל עיזבון כדין – הרי שהשאלה שיש להכריע בה במקרה דנן הינה האם העובדה שהדבר לא הובא לידיעתנו מבעוד מועד משליכה על פסק הדין שניתן ומצדיקה בנסיבות העניין את ביטולו בדיעבד מחמת תרמית. על שאלה זו אנו משיבים, כאמור, בשלילה.

בטרם סיום נבקש להבהיר כי דעתנו אינה נוחה מהשתלשלות העניינים בנקודה זו. אף שלא מצאנו, כאמור, כי מתקיים בנסיבות העניין טעם המצדיק את ביטול פסק הדין מחמת תרמית, אנו סבורים כי צודקים המערערים בטענתם כי היה על באי-כוח המשיבים 4-1 להביא לידיעתנו, עובר לדיון שנקבע, או לכל הפחות במהלך הדיון לפנינו, את העובדה שהמשיב 4 נפטר. המערערים העלו בבקשתם ספקולציות שונות לגבי מניעיהם של באי-כוח המשיבים 4-1 בנקודה זו, אך אלה נותרו כשמן – ספקולציות – מבלי שהונחה תשתית עובדתית לדברים. המשיבים 4-1 ציינו בתגובתם כי רק מחמת תקלה לא הודיעו על פטירתו של המשיב 4, וכי ממילא מדובר בעניין פורמלי וטכני שאינו משליך על פסק הדין. כך או כך, נבהיר שמן הראוי שתקלות מסוג זה לא תישננה.

סוף דבר; אנו דוחים את בקשת המערערים לביטול פסק הדין מחמת תרמית. בנסיבות העניין, לנוכח האמור לעיל, אנו דוחים גם את בקשת המשיבים 4-1 לחייב את המערערים בהוצאות בגין בקשה זו.