פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
5089/01
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערערים
:
1.
חביב תאופיק
2.
חביב מוחמד
3.
חביב פאטמה
נגד
המשיבים
:
1.
כב' השופט שאול מנהיים
2.
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
ערעור פסלות שופ
ט על החלטתו של בית משפט
השלום
בחדרה בת.א. 7287/97 מיום 11.6.2001
שניתן
על ידי כבוד השופט שאול מנהיים
בשם
המערערים: עו"ד פאיז שרקאוי
פסק-דין
לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה
(כבוד השופט ש' מנהיים) בת.א. 7287/97, שלא לפסול עצמו מלשבת בדין בתיק זה.
1. בבית-משפט השלום מתנהלת תובענה שהגיש בנק
מרכנתיל דיסקונט בע"מ (המשיב מס' 2) כנגד המערערים. המערערים היו אמורים
להגיש בפתחו של הדיון, שנקבע ליום 6.6.01 בפני בית-המשפט, חוות דעת מטעמם, ולא עשו
כן. כתוצאה מכך, לטענת המערערים, התפרץ השופט לעבר בא-כוח המערערים, והטיח בהם
דברים קשים. המערערים למדו מדברים אלה של השופט כי גיבש דעה קדומה כנגדם העולה
לכדי חשש ממשי למשוא פנים.
2. בית-המשפט דחה ביום 11.6.01 את בקשת המערערים
כי יפסול עצמו מלשבת בדין. הוא מפרט בהחלטתו האמורה את הרקע לדיון באותו יום,
ומאשר את העובדה כי הביע את כעסו הרב על המערערים. הוא הסביר כעס זה בעיכובים
הרבים שחלו בשמיעת התיק שנדון בפניו, אותם ייחס לחוסר הגשת חוות דעת מטעם
המערערים, על אף האורכות שניתנו להם לצורך כך. כותב בית המשפט בהחלטתו: "עיון
בדברי ב"כ המבקש מלמד, כי מקורם בתוכן ובסגנון דבריי המופנים כלפיו הוא. גם
אם הסגנון היה נרגז מעל למידה הראויה, אין בכך מאום לעניין פסלות." על החלטה
זו הגישו המערערים את הערעור הנוכחי, בו הם חוזרים על הטענות שהושמעו בפני בית משפט השלום.
3.נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. כבר נפסק בעבר כי "על בית המשפט לנהוג לעולם באיפוק ובריסון, וגם בהשמיעו הערות ביקורתיות עליו להביא בחשבון איך עלולה הביקורת לשמה, בנקודה הספציפית שלגביה היא מושמעת, להתפרש בעיני הנוגע בדבר, הניצב אותה שעה בפני בית המשפט". ע"פ 732/86 חליווה נ' מדינת ישראל , פ"ד מא(1) 412, 415. אך יחד עם זאת, אין באמירה ביקורתית כשלעצמה, ואפילו נאמרה בחריפות, כדי לפסול את השופט הדן בתיק מלדון בו. ראו לעניין זה ע"פ 619/82 כדורי נ' מדינת ישראל , פ"ד לז(1) 52, 56. עיינתי בהחלטת כבוד השופט מנהיים בבקשת הפסילה, ולא התרשמתי כי עולה לפנינו חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט הביעה מחאה על העיכוב בהגשת חוות הדעת מטעם המערערים, ואין בכך, בנסיבות העניין, כדי למנוע ממנו מלהעריך אותה כשתוגש, או מלהעריך את טיעוני המערערים לגופם בהליך המתנהל בפניו.
4.לאור כל אלה דין הערעור להידחות.
ניתן היום, ד' באב התשס"א (24.7.2001).
ה
נ ש י א