ע"א 6102/13 מיכאל עצמון נ. חיפה כימקלים בע"מ

לפניי בקשה מטעם המשיבים 1, 4, 6, 7, 11, 13, 15 ו- 43 (להלן גם: המבקשים ) להגשת סיכומים משותפים בהיקף של 200 עמודים.

ראשית אציין כי ככלל, במקום שבו מוגש הליך ערעורי על-ידי כמה בעלי-דין יחד , גם הסיכומים הם משותפים, וזאת אפילו אם ישנם כמה עורכי-דין מייצגים. אכן, אין מקום לאפשר לכמה בעלי-דין להגיש ערעור אחד – ולשלם אגרה אחת ועירבון אחד – ולאחר מכן "להתפצל" בשלב הסיכומים. כמובן, אין מניעה לבצע הפרדה פנימית בתוך מסמך הסיכומים, ולייחד טענות מסוימות למערער מסוים, אולם הדרישה מבעלי-דין שחברו לצורך הגשת ערעור היא להגיש את סיכומיהם במסמך אחד, בהיקף שנקבע בצו הסיכומים.

כך הוא הדבר לגבי ערעור עיקרי, ובעיקרון הדברים יפים גם במקרה שבו הגישו כמה בעלי-דין יחד ערעור שכנגד. נכון הדבר שבמקרה כזה עשויה להיות הצדקה להתחשב – בקביעת היקף הסיכומים – בכך שהמערערים בערעור שכנגד הם גם משיבים בערעור העיקרי, ובתור שכאלה עשויות להיות להם טענות עצמאיות. אולם, הפרשנות של המבקשים כי לפי צו הסיכומים רשאים הם להגיש מאות עמודי סיכומים (220 עמודים או 355 עמודים (!)), היא מרחיקת לכת. מסקנה זו מתבקשת ביתר-שאת לאור העובדה שגם בבית המשפט המחוזי הגישו המבקשים סיכומים משותפים, והם-עצמם מציינים בבקשה שלפניי כי חלק מהטענות משותפות. זאת ועוד, אין להתעלם מהבקשה שהגישו המבקשים ביום 28.10.2013 לצמצום היקפה של הודעת הערעור (בקשה שהתקבלה), ובסופו של יום סבורני כי היענות לבקשה שלפניי תפגע בשוויון בין בעלי-הדין כמו-גם ביעילות הדיון.

למרות האמור, סבורני כי יש מקום להגדלת סיכומי המבקשים – אם כי לא להיקף המבוקש על-ידם. לעניין זה הבאתי בחשבון, בין היתר, את העובדה שגם המדינה (המשיבה 43) מצטרפת לכתב הסיכומים המשותף.

אשר על כן, המבקשים – קרי המשיבים 1, 4, 6, 7, 11, 13, 15 ו- 43 – יגישו כתב סיכומים משותף בהיקף של עד 80 עמודים, הכול כמובן בהתאם לדרישות הצורניות של צו הסיכומים.