ע"א 704/22 דרור הלוי נ. אילן שמש

1.

ביום 30.1.2022 המערערים הגישו את ערעורם המשתרע על פני 12 עמודים. ביום 28.3.2022 הוגש ערעור המשיב, בהתאם לתקנה 137(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין ). בהמשך להגשת ערעור המשיב ניתן צו סיכומי טענות. הצו החליף החלטה קודמת – שניתנה קודם להגשת ערעור המשיב – ובגדרה התבקש המשיב להגיש תשובה לערעור. בצו הסיכומים נקבע כי סיכומי המערערים בערעורם יהיו בהיקף של 7 עמודים. עוד נקבע כי המערערים יגישו את סיכומיהם כמשיבים בערעור המשיב, וכן את סיכומי התשובה בערעור שהוגש על ידם, בהיקף של עד 6 עמודים. כלומר, המערערים התבקשו לסכם את עמדתם בערעורם שלהם ובערעור המשיב בהיקף של 13 עמודים.

2.

המערערים עותרים בבקשתם להגיש את כתב הערעור שהוגש על ידם בפתח ההליך תחת הסיכומים שבית המשפט הורה על הגשתם. לטענתם, בהתאם לתקנה 134(א)(2)(ג), כתב הערעור נערך על ידם מלכתחילה כסיכומים מטעמם. לחלופין ביקשו המערערים להורות כי הסיכומים שיוגשו על ידם יהוו השלמה בלבד לכתב הערעור, ועל כן, הם יהיו רשאים להפנות לכתב הערעור ולהוסיף על הטענות שהועלו במסגרתו. לחלופי חילופין עתרו המערערים להגדלת היקף הסיכומים להיקף של עד 16 עמודים.

המערערים מבססים את הבקשה על הטענה שלפיה יש לקרוא את הוראות תקנות 134 ו-138(א)(4) לתקנות סדר הדין כמורות על כך שכתב הערעור יהיה ערוך לכתחילה כסיכום טענות. על כן, לשיטתם, בהתאם לתקנה 138(א)(4) בית המשפט שלערעור מוסמך להורות על "השלמה לסיכומים בכתב" בלבד, ולא על תחליף לכתב הערעור. המערערים מבקשים ללמוד זאת מהטעמים הבאים: מהדיבר "השלמה לסיכומים" בתקנה 138(א)(4); מהניסוח השונה של תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שאינו נכלל בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; מדברי ההסבר לתקנות 134, 137 ו-140 לתקנות, שלפיהם הערעור ערוך מלכתחילה בדרך של סיכומים בכתב; מכך שבגרסתן הראשונה של התקנות, היקף גוף הערעור לבית המשפט העליון עמד על עשרה עמודים; ומכך שאף אם מצא בית המשפט שהערעור אינו מקיף דיו, אין זה סביר שהתוצאה תהיה צמצום בהיקף העמודים, וזאת בפרט כאשר הסיכומים נדרשים לעסוק גם בערעור מטעם המשיב.

לגופם של דברים, המערערים טוענים כי היקף הסיכומים שנקבע אינו תואם את היקף הסוגיות שדורש התייחסות, בהתחשב בכך שפסק הדין בבית המשפט קמא מחזיק 26 עמודים ובסכום הגבוה שאותו חויב המערער 1 לשלם.

3.

המשיב טוען כי התקנות הרלוונטיות, ובפרט תקנה 140(ב), מספקות לבית המשפט שיקול דעת רחב לצורך מיגור התופעה של שימוש יתר בניירת. עוד נטען כי נפסק כי מקרה שבו מוגשים ערעור וערעור מכוח תקנה 137(ב) לתקנות הוא מקרה מובהק שבו יש להורות על הגשת סיכומים. המשיב ממשיך וטוען כי גם נוכח העובדה שבהליך הנוכחי הוגש ערעור משיב, צפויה להיות חפיפה רבה בין טענות הערעור והתשובה, כך שמתן אפשרות לכל צד להגיש כתבי טענות מקבילים תביא להכפלת כמות העמודים המותרת. לבסוף נטען כי מדובר בערעורים על פסק דין משלים בלבד, שהכריע בסוגיה קונקרטית וצרה.

4.

עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי להיעתר לבקשה החלופית להגדלת היקף העמודים בלבד. משזו מסקנתי, לא ראיתי לדון בהרחבה בטענות שהעלו המערערים באשר לטיבם של הסיכומים ולקשר שבינם לבין כתב הערעור. הואיל והצדדים התייחסו לעניין זה בטיעוניהם, ראיתי להתייחס לעניין בקצרה.

אחת ממטרות תקנות סדר הדין החדשות היא לצמצם את היקף כתבי הטענות המוגשים לבית המשפט, וזאת "במטרה למגר את התופעה של שימוש מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש, באופן המקשה לאתר את השאלות השנויות במחלוקת ומביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר ולהתשת הצד שכנגד שלא לצורך" (כאמור בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בעמ' 12. דברי ההסבר פורסמו באתר משרד המשפטים, בכתובת: https://www.gov.il/he/departments/news/16122020 ). על הרקע האמור נקבעה, בין היתר, מגבלת עמודים להגשת כתבי טענות לבתי המשפט – לרבות כתב ערעור – וכן נקבעו סמכויות שונות של בית המשפט להורות על הגשת תשובה לערעור או על השלמה לסיכומים בכתב.

5.

תקנה 140(ב) לתקנות סדר הדין חולשת על סמכותו של בית המשפט לערעור בעת מתן הוראה על הגשת סיכומים בכתב. התקנה קובעת כי אם בית המשפט הורה על השלמה לסיכומים בכתב, "רשאי הוא לתת כל הוראה, לרבות בעניין הגשת סיכומי המערער והמשיב ומתן זכות תשובה למערער, המועד להגשה והיקף המסמך " (ההדגשה הוּספה). כלומר, בעת מתן החלטה על הגשת סיכומים בכתב, לבית המשפט מסורה הסמכות לתת הוראות שונות, לרבות לעניין היקף הסיכומים שיוגשו, והוא אינו מוגבל בהקשר זה למגבלת העמודים שנקבעה בתקנות. סמכות דומה לעניין היקף כתבי הטענות מסורה לבית המשפט גם מכוח תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין, שלפיה רשאי בית המשפט "לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות".

6.

בעבר נקבע כי "דרך המלך" לבירור ערעור בבית משפט זה היא בדרך של הגשת תשובה לערעור לפי המתווה הקבוע בתקנה 138(א)(2) לתקנות סדר הדין (ראו, ע"א 2000/21 שחר נ' שחר (15.11.2021)). מתווה זה מתיישב עם העובדה שכתב הערעור בהתאם לתקנות סדר הדין החדשות אמור להיות ערוך במתכונת של סיכומים. על כן, על דרך הכלל די יהיה בכתב הערעור, ולא תידרש לו השלמה כלשהי. במצב כזה, בית המשפט שלערעור יורה אך על הגשת תשובה לערעור, וזאת לשם קבלת עמדת המשיב לערעור (בהנחה, כמובן, שבית המשפט לא עשה שימוש בסמכות הנתונה לו לדחות ערעור על הסף ללא צורך בקבלת תשובה, כאמור בתקנה 138(א)(1)). לצד האמור, ייתכנו מקרים שבהם בית המשפט יורה על הגשת סיכומים בכתב. כך, למשל, במקרים שבהם בית המשפט סבור שכתב הערעור או התשובה אינם מקיפים דיים (ראו, בדברי ההסבר לתקנות, בעמ' 43). מקרה נוסף שעשוי להצדיק הגשת סיכומים בכתב הוא כאשר מוגשים ערעורים נוספים לאחר הגשת הערעור – בין אם ערעור משיב ובין אם ערעורים מקבילים שאוחדה שמיעתם. במקרה כזה לעיתים יש היגיון דיוני במתן הוראה על הגשת סיכומי טענות חלף תשובות בכל אחד מן הערעורים. זאת, ללא תלות בשאלה אם כתב הערעור או התשובה מקיפים דיים.

7.

חשוב להבהיר שבמקרים שבהם ניתן צו סיכומי טענות בהליך שבו הוגשו ערעור וערעור משיב – כאמור במקרה דנן – מגבלת העמודים שנקבעת בצו מתחשבת בעובדה שכל צד נדרש להשיב לטענות הצד שכנגד. כפועל יוצא, הסיכומים של כל צד מוגשים בשתי "פעימות", הכוללות סיכומים בהליך שבעל הדין יזם, וסיכומים בהליך שיזם בעל הדין שכנגד. צו הסיכומים גם מאפשר לכל אחד מן המערערים להגיש סיכומי תשובה. משכך, צו הסיכומים מניח שתהא חפיפה אפשרית בין טענות הצדדים בשני הערעורים ובשתי הפעימות. על כן, אין הכרח שמספר העמודים להגשת סיכומים בערעור יהיה זהה או גדול מזה שמוקצה לכתב הערעור. זאת במיוחד בשים לב לעובדה שייתכן שמספר העמודים הכולל להגשת סיכומים (כלומר, סיכומי הערעור, סיכומים כמשיב וסיכומי התשובה) יהיה גדול יותר מכתב הערעור. למעשה, זהו המצב בהליך הנוכחי.

בנסיבות אלה, איפוא, לבית המשפט נתונה סמכות רחבה ליתן הוראות הנוגעות להגשת סיכומים, והכל על רקע מטרות התקנות ובכללן השאיפה לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן.

8.

בעניין לפניי ניתנה תחילה החלטה המורה למשיב להגיש תשובה לערעור (החלטה מיום 20.2.2022). רק לאחר מכן הוגש ערעור משיב, ובעקבות זאת ניתן צו סיכומי טענות, שבא חלף ההחלטה על הגשת התשובה. במסגרת צו סיכומי הטענות הוקצו למערערים 6 עמודים להגשת סיכומי הטענות בערעור, ו-7 עמודים להגשת סיכומיהם כמשיבים וסיכומי התשובה בערעור שהוגש על ידם. כלומר, בסך הכל הוקצו 13 עמודים להגשת סיכומי הטענות. זאת, כאמור, מתוך הנחה שחלק מטענות הצדדים חופפות. ברי כי במקרה שאינו כאמור, למשל כאשר ערעור המשיב אינו בעל זיקה ישירה לנושאים שהועלו בערעור, שמורה לצדדים האפשרות לעתור להרחבת היקף הסיכומים בהתאם לנסיבות העניין.

9.

במכלול טעמים אלה, לא מצאתי לקבוע כי המערערים יוכלו להגיש את כתב הערעור חלף סיכומים. מסקנה כזו תוביל להרחבה ניכרת של היקף הסיכומים. יחד עם זאת, מצאתי לקבל בחלקה את בקשתם החלופית האחרת להגדלת היקף הסיכומים. זאת בשל גלגוליה הלא-מעטים של הפרשה, היקף הנספחים והטענה למורכבות הסוגיות הנדונות. על כן, סיכומי המערערים בערעורם, וסיכומי המשיב בערעור המשיב (כאמור בסעיפים 2 ו-3 לצו הסיכומים) יוגדלו בשלושה עמודים (כך שסיכומי המערערים יועמדו על 10 עמודים; וסיכומי המערערים בערעור (שכוללים גם סיכומי תשובה) יעמדו על 14 עמודים). יתר הוראות הצו (למעט המועדים) יישארו בעינן.

10.

המערערים עתרו לשינוי מועדי ההגשה שנקבעו בצו. המשיב הסכים לבקשה. בנסיבות אלה, ההסדר הדיוני יתקבל כמבוקש, ומועדי ההגשה יהיו כאמור בבקשה מיום 9.6.2022.