ע"א 8339/09 משה טיראן נ. כונס הנכסים הרשמי

בהחלטתה מיום 18.2.2010 דחתה כבוד הרשמת ג' לוין את בקשת המערער לפטור מלא מאגרה ומעירבון, אולם נאותה להפחית את האגרה לסך של 1,000 ₪ ולהעמיד את העירבון על סכום של 5,000 ₪. נקבע, כי על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון תוך 14 ימים. לאחר החלטה זו הגיש המערער שתי בקשות – האחת לעיון חוזר בהחלטה מיום 18.2.2010, והאחרת "למתן החלטה". בבקשה זו האחרונה ביקש המערער כי בית המשפט יורה על מחיקת הערעור בכפוף לכך שתינתן לו האפשרות להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל. המבקש ציין כי נוצרו נסיבות חדשות המצדיקות היעתרות לבקשה וכי "בלא הגשת בקשה חדשה ובחינתה ע"י הכנ"ר וביהמ"ש, סבור המבקש כי ביהמ"ש לערעור יקשה עליו לקבל את גירסתו של המבקש". המשיב 1 (הכונס הרשמי) הגיב לבקשה זו וכתב כי אין הוא מתנגד למחיקת הערעור וכי ככל שתוגש בקשה חדשה לצו כינוס ולפשיטת רגל, זו תיבחן לגופה לאור העובדות שיציג המערער. המשיב 2 (המנהל המיוחד) ביקש לדחות את בקשת המערער המהווה ניסיון "לעקוף" אל ההליך הערעורי.

לאור תגובות המשיבים, לא ניתן במסגרת ההליך שלפניי למחוק את הערעור תוך מתן הוראה כפי המבוקש על-ידי המערער. למותר לציין, כי יש באפשרותו של המערער לבקש את מחיקת ההליך ללא תנאי כאמור לעיל, ואפשר שזהו צעד מתבקש נוכח הערכתו-שלו את סיכויי הערעור. מכל מקום אין עילה לעיון חוזר בהחלטת כבוד הרשמת לוין מיום 18.2.2010 בדבר חובת המערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון. המערער לא הציג כל טעם מבורר לעיון חוזר שכזה, וגם לא מצאתי כי יש מקום לפרוס את האגרה והעירבון לעשרה תשלומים שווים – פריסה שיש בה כדי להשהות בצורה בלתי-סבירה את בירור ההליך.

לפנים משורת הדין אני מאפשר למערער לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון – אם עומד הוא על קיום ההליך – תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן – יידחה ההליך או יימחק, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.