ע"א 8371-23 ע"א 8371-23

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הרשמת פ' נויבירט) מיום 26.10.2023 ברת"ק (מחוזי י-ם) 29309-08-23 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

1.בחודש פברואר 2022 הגישה המערערת תביעת לשון הרע נגד המשיב, אשר התנהלה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים ונדחתה בפסק דין מיום 24.7.2023. ההליך נושא הערעור שלפניי עניינו בבקשת רשות לערער שהגישה המערערת על פסק הדין. בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2023 נתנה הרשמת פ' נויבירט מספר החלטות בהליך, ובכלל זה החלטות בנוגע לבקשות שהגישה המערערת בעניין אגרה ועירבון. ביום 29.9.2023 הגישה המערערת בקשה לפסילת הרשמת נויבירט ובה העלתה השגות על חלק מההחלטות שניתנו על ידה. בתוך כך הפנתה המערערת, בין היתר, להחלטה מיום 14.8.2023 – שבה נקבע כי אין מקום לדון בבקשת המערערת לפטור מהפקדת עירבון או להפחתתו, בהיעדר תצהיר לתמיכה בבקשה – וציינה כי מסמכים שונים שהגיש המשיב נקלטו לרישום אף שלא עמדו בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כמו כן הלינה המערערת על החלטה מיום 29.9.2023 שבה דחתה הרשמת נויבירט את הבקשה לפטור מעירבון (להלן: ההחלטה בעניין העירבון), וטענה כי בית המשפט נוהג כלפיה במשוא פנים. בהמשך, ביום 8.10.2023, הגישה המערערת הודעה שבה הלינה על כך שבקשת הפסלות טרם הוכרעה, וטענה כי התנהלות זו מדגישה את משוא הפנים שקיים בהליך. ביום 25.10.2023 הגישה המערערת בקשה להוספת נימוק לבקשת הפסלות וציינה כי נודע לה שאביה של הרשמת נויבירט מכהן כנציב שירות המדינה. לשיטת המערערת, עובדה זו מקימה אף היא עילת פסלות מכיוון שהמשיב – אשר כיהן בעבר כחבר כנסת – "מעורב פוליטית" עם אבי המותב. למחרת הגישה המערערת הודעה ובה תצלום שבו מופיעים אבי המותב והמשיב יחדיו.

2.ביום 26.10.2023 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות בקבעו כי המערערת לא ביססה את טענתה לחשש ממשי למשוא פנים (להלן: החלטת הפסלות). עוד הדגישה הרשמת נויבירט כי אין לה היכרות עם המשיב וכי לאביה אין עמו "קשרי ידידות או עבודה", וכן כי העובדה שהמערערת הציגה תמונה מאירוע שבו ישבו המשיב ואבי המותב זה לצד זה בקהל "אינה מלמדת דבר". לשלמות התמונה יצוין כי ביום 7.11.2023 הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בעניין העירבון, והודיעה על כוונתה להגיש ערעור על החלטה זו ועל החלטת הפסלות. ביום המחרת הורה המותב על עיכוב ביצוע ההחלטה בעניין העירבון עד להחלטה אחרת. ביום 23.11.2023 הגישה המערערת הודעה שבה הלינה, בין היתר, על כך שהמשיב "זוכה להסברים, להנחות והקלות" ובמקביל המותב נמנע מלהבהיר למערערת מהי הדרך הראויה להגשת ערעור על ההחלטה בעניין העירבון, אף שהמערערת אינה מיוצגת. בנסיבות אלו, כך נטען, מתחזק החשש למשוא פנים מצד המותב. בהמשך אותו היום נתן המותב החלטה שבה קבע כי אין מקום לשנות מהחלטותיו הקודמות. עוד יצוין כי ביום 4.1.2024 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ת' בר-אשר) את בקשת הרשות לערער שהגישה המערערת על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, תוך חיובה בהוצאות המשיב בסך 1,500 ש"ח. בקשת המערערת לעיון מחדש בהחלטה זו נדחתה על ידי השופטת בר-אשר ביום 9.1.2024.

3.הערעור שלפניי הוגש בעקבות החלטת הפסלות והועבר לעיוני רק לאחרונה, לאחר שביום 21.12.2023 התקבלה בקשת המערערת לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון. המערערת חוזרת, בעיקרם של דברים, על טענותיה לניהול בלתי שוויוני של ההליך ולקשר בין המשיב לבין אבי המותב, אשר משתייכים לטענתה לאותו מחנה פוליטי ומשמשים כנציגי ציבור. עוד מעלה המערערת השגות על החלטות הרשמת נויבירט בכל הנוגע לחיובה בתשלום אגרה ובהפקדת עירבון. יצוין כי לאחר הגשת הערעור ביקשה המערערת להגיש, במסגרת ההליך דנן, את החלטותיה של השופטת בר-אשר מיום 4.1.2024 ומיום 9.1.2024. בהקשר זה מלינה המערערת, בין היתר, על נימוקי ההחלטות ועל כך שהרשמת נויבירט העבירה, לפי הנטען, את הטיפול בהליך לשופטת בר-אשר ללא הנמקה. נוכח האמור מבקשת המערערת להורות על פסילת הרשמת נויבירט, על ביטול ההחלטות שניתנו בהליך ועל העברתו לבית משפט במחוז מרכז.

4.לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כפי שנפסק לא אחת, הליכי פסלות הם הליכים צופים פני עתיד, ומטרתם לבחון האם המותב יכול להמשיך לשבת בדין או שמא יש להעביר את ההליך שלפניו לטיפולו של מותב אחר (ע"א 5161/16 אי מסטר בע"מ נ' מגדלי הים התיכון בע"מ, פסקה 3 (15.3.2017)). בענייננו, משניתנה ביום 4.1.2024 החלטה שמסיימת את הטיפול בהליך העיקרי – וזאת על ידי מותב אחר מזה שפסילתו נתבקשה – אין עוד טעם מעשי להידרש לטענת הפסלות שמעלה המערערת (ראו שם, פסקאות 4-3; ע"א 1888/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (9.6.2022); ע"א 9165/18 שרעבי נ' לוי, פסקה 4 (1.4.2019); ע"א 1280/17 בר נוי נ' סביר, פסקאות 4-3 (9.4.2017)). "דרך המלך" במקרים מעין אלה היא העלאת טענת הפסלות בהליך ערעורי שמוגש בעקבות ההכרעה בהליך העיקרי (ע"א 1452/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (11.6.2023)) – וביכולתה של המערערת לעשות כן, ככל שתמצא לנכון, בכפוף להוראות הדין הרלוונטיות. אוסיף כי השגות המערערת על החלטותיה של השופטת בר-אשר אין מקומן בערעור שלפניי, בין היתר, מן הטעם שהמערערת לא הגישה קודם לכן בקשה לפסילת השופטת בר-אשר.

5.למעלה מן הצורך אציין כי בהתאם לפסיקה, העשייה השיפוטית אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, והחלטות דיוניות שניתנות בהליך – ובכלל זה החלטות בעניין תשלום אגרה והפקדת עירבון – לא תקמנה, ככלל, עילה לפסילת המותב (ראו, למשל: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018); בשג"ץ 3314/15 ואן קול נ' בנמלך, פסקה 2 (14.5.2015)). כמו כן יצוין כי בהתאם לפסיקה, העובדה שהמותב או מי ממקורביו נכח באירוע שבו נכח גם גורם שמעורב בהליך, אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות (ראו והשוו: ע"א 10129/06 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (3.6.2007); ע"א 1190/05 גבאי נ' אומצה מפעלי בשר בע"מ, פסקה 8 (5.6.2005)). בעבר אף נדחה ערעור פסלות שבו הועלתה טענה לקשר אישי בין המותב לבין גורם שמעורב בהליך, ובפסק הדין צוין כי לא הוכח קיומו של קשר כאמור וכי "די בכך שבית המשפט מכחיש קיומו של קשר זה" (ע"א 3143/00 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (31.5.2000); והשוו: ע"א 5203/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (11.10.2023); ע"א 4840/22 פלונית נ' פלוני, פסקאות 7 ו-10 (23.8.2022); ע"א 2352/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (3.5.2022)).

הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.