ע"א 8622/07 אהוד רוטמן נ. מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

ביום 14.5.2012 קיבל בית משפט זה, בהרכב מורחב (הנשיאה (בדימ') ד' ביניש והשופטים ע' ארבל , א' חיות , ע' פוגלמן ו י' עמית ) את הערעור שבכותרת והורה למשיבה לשלם למערער פיצויי הפקעה בסך של 375,000 ש"ח נכון ליום 13.10.1996, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ש"ח.

ביום 30.7.2012 הגיש המערער בקשה לשומת הוצאות ולקביעת דרך שיערוך החוב הפסוק. ביום 1.8.2012 החליט השופט ע' פוגלמן כי חלק הבקשה המתייחס לשומת ההוצאות יידון לפני הרשם. נותר אפוא לדון בבקשה לשערוך החוב הפסוק. לעניין זה הורה הנשיא א' גרוניס (ביום 9.9.2012) כי הוא יבוא במותב הדן בערעור תחת הנשיאה ד' ביניש שפרשה לגמלאות.

לגופה של הבקשה, המערער מבקש שנבהיר כי יש לשערך את החוב הפסוק החל מהמועד הקובע ועד פסק הדין לפי הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. המשיבה, מצידה, טוענת כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בבקשה לאחר שקם מכסאו. לחלופין נטען כי דין הבקשה להידחות לגופה מהטעם שיש לשערך את החוב הפסוק לפי ההסדר הספציפי הקבוע בסעיף 8 לחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964. יצוין כי המשיבה שיערכה את החוב בדרך זו ושילמה אותו במלואו למערער. כמו כן עותרת המשיבה, במסגרת תשובתה לבקשה, לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין.

דין הבקשה לקביעת דרך שיערוך החוב להידחות. הלכה היא כי יש לשערך פיצויי הפקעה לפי סעיף 8 לחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור; זהו הסדר ספציפי הגובר על ההסדר הכללי הקבוע בחוק פסיקת ריבית והצמדה (ראו, למשל, ע"א 7225/03 אלפתיאני נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (לא פורסם, 21.8.2005)). אכן, סעיף 8 לחוק לתיקון דיני הרכישה תוקן בסעיף 23 לחוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), התש"ע-2010. אולם תיקון זה אינו חל על ההפקעה דנן, אשר בוצעה לפני כניסתו לתוקף. הואיל והחלטנו לדחות את הבקשה לגופה, לא ראינו להידרש לטענת המשיבה כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בה.

אשר לבקשת המשיבה לתיקון טעות סופר, זו נדחית מהטעם שלא הוגשה במסגרת הזמנים הקבועה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בלא שנתבקשה הארכת מועד, וממילא בלא שניתן כל טעם מבורר לאיחור.