ע"א 8916/20 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת ש' היימן ) מיום 15.12.2020 בתמ"ש 44995-02-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

המערער הוא בנו של המשיב. בשנת 2014 הלך לעולמו אחיו של המשיב וציווה למערער את רכושו, הכולל חלקת קרקע בכפר פסוטה (להלן: הקרקע ). ביום 20.2.2018 הגיש המשיב לבית המשפט קמא תביעה בה נתבקש, בין היתר, פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של מחצית הזכויות בקרקע. עוד טען המשיב בתביעתו כי המערער ביצע עבודות הריסה וחפירה בקרקע, ועל כן ביקש צו המורה למערער להחזיר את מצב הקרקע לקדמותו. בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המשיב בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, המורה למערער להימנע מביצוע פעולות שונות בקרקע. בית המשפט נעתר לבקשה זו, ולאחר שהמערער ביקש את ביטול הצו התקיים דיון במעמד הצדדים והוגשו סיכומים בכתב.

2.

ביום 9.4.2018 קבע בית המשפט כי חלק מצו המניעה הזמני שניתן ימשיך לעמוד בתוקפו וחלקו יבוטל. בהחלטתו קבע בית המשפט, בין היתר, כי המשיב היה מודע בזמן אמת לעבודות ההריסה שהמערער ביצע בקרקע, וציין בהקשר זה:

"מסעיף 23 לתצהירו של [המשיב] מיום 27.3.18 עולה כי הצדדים הסכימו ביניהם כי בתמורה לזכויותיו הנטענות של [המשיב] בחלקה נשוא הסכסוך יקבל [המשיב] חלקות אחרות הרשומות בבעלות משותפת של הצדדים [...] מכאן עולה כי למעשה [המשיב] הסכים לוותר על זכויותיו בחלקה והצדדים גיבשו מתווה לפירוק השיתוף ביניהם בחלקה . [...]

משסוגיית הבית לא באה על פתרונה [...] פנה [המשיב] בבקשה למתן צו מניעה זמני על חלקה זו שלמעשה אינה נמצאת במחלוקת אמיתית בין הצדדים " (פסקאות 54-53 להחלטה; ההדגשות הוספו).

להשלמת התמונה יצוין כי בקשת רשות ערעור שהגיש המשיב על החלטה זו התקבלה ביום 23.5.2018 (רמ"ש 15719-04-18).

3.

ההליך המשיך להתנהל כסדרו, ובתחילת דיון הוכחות בהליך שהתקיים ביום 1.4.2019 התנהל דיון בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול, שבמהלכו העלה המותב הצעה בפני הצדדים. בעקבות זאת נרשמו בפרוטוקול הדברים הבאים :

"ב"כ הצדדים: שמענו את הצעת בית המשפט: [למערער] [ולמשיב] זכויות שוות בחלקה, בד בבד יתרחש הליך פירוק שיתוף בזכויות בדרך של התמחרות לאחר מינוי שמאי אשר יקבע את שווי החלקה. כמו כן, השמאי יעריך את שווי ההשבחות שביצע [המערער] בחלקה, כאשר ישווה את המצב הקודם של החלקה למצבה העכשווי [והמערער] יהיה זכאי להחזר מחצית שווי ההשבחה מתוך כספי התמורה.

ב"כ [המשיב]: אנו מסכימים להצעה.

ב"כ [המערער]: אנו מסכימים אבל מבקשים כי בשלב הראשון ימונה שמאי".

בהתאם לכך נתן בית המשפט החלטה על מינוי שמאי.

4.

כחצי שנה לאחר מכן, ביום 28.10.2019, הגיש המשיב לבית המשפט קמא מסמך שכותרתו "בקשה למתן הוראות והבהרות ביחס לסטטוס המשפטי של התיק ולהקפאת מינוי השמאי עד להכרעה בבקשה". המשיב טען כי מפרוטוקול הדיון מיום 1.4.2019 עולה כי המערער "מכיר ומודה" בכך שהוא והמשיב הם בעלי זכויות שוות בקרקע ואף הסכים לפירוק השיתוף על דרך של התמחרות לאחר מינוי השמאי – אך דומה שהמערער מנסה להתנער מהסכמתו זו. לטענת המשיב, אין בעובדה שהמערער ביקש כי "בשלב הראשון ימונה שמאי" כדי לבטל את הסכמתו להצעת בית המשפט כאמור. בהחלטתו מיום 3.11.2019 דחה בית המשפט את הבקשה תוך שציין, בין היתר, כי "להצעת בית המשפט לא ניתן תוקף של החלטה או פסק דין מאחר ולא הובעה הסכמה מלאה להצעה והצדדים הסכימו כי בשלב ראשון ימונה שמאי".

5.

ביום 15.12.2020 קיים בית המשפט דיון מקדמי בהליך, שבתחילתו התנהל דיון בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול. מיד לאחר מכן ביקש בא-כוח המערער, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו. בא-כוח המערער טען כי במהלך הדיון הבלתי פורמלי בית המשפט " קבע עמדה נחרצת לפי[ה] דין התביעה של [המשיב] להתקבל כי מדובר בקרקע משותפת וכי חבל לבזבז עוד 3 שנים כדי להגיע לנקודה של פירוק שיתוף ". על כן, ובהדגישו כי " הצדק צריך להיראות ולא רק להיעשות", סבר בא-כוח המערער כי יש מקום להעביר את המשך הדיון בהליך למותב אחר. בא-כוח המשיב מצדו התנגד לבקשת הפסלות, ועמד על טענתו כי המערער הסכים להצעת בית המשפט שהועלתה בדיון ביום 1.4.2019 אך הוא מנסה לחזור בו מהסכמתו. עוד טען בא-כוח המשיב כי " ביהמ"ש לא הביע דעה, זה עולה מהחומר".

6.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות על אתר, תוך שקבע, בין היתר:

"4.

דברי ביהמ"ש שנאמרו במהלך קדם המשפט לגביי סיכויי התביעה נאמרו לאחר שלושה דיונים שהתקיימו עד כה, לאחר שהוגשו תצהירים אשר ביהמ"ש עיין בהם היטב, מאחר והתיק היה לקבוע להוכחות לדיון ביום 1.4.19, במהלכו במקום שמיעת העדים התקיים דיון בלתי פורמלי שבסיומו הוצעה הצעת ביהמ"ש.

5.

אין פסול בניסיונותיו של בית המשפט ליישב את הסכסוך בדרך פשרה ומתן הצעה לצדדים. כאמור דברי בית המשפט הם הערכה בלבד, לרבות דבריו אשר לסיכויי התביעה בשלב זה וברור שעל [המשיב] להוכיח תביעתו. לאחר שבית המשפט ישמע את העדויות שיוצגו לו יינתן פסק דין בהתבסס על העובדות ועל הדין".

להשלמת התמונה יצוין כי בהמשך הדיון, הגיש המערער בקשה להפסקת שמיעת ההליך עד להכרעה בערעור שיגיש על דחיית בקשת הפסלות . בית המשפט דחה את הבקשה בו במקום והורה לצדדים להודיע את עמדותיהם באשר לאופן המשך ניהול ההליך.

7.

מכאן הערעור דנן, בו חוזר המערער על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא ועומד על טענתו כי בדיון מיום 1.4.2019 הוא "היה נכון אז להסכים למינוי שמאי מבלי ש[ת]שתמע מכך הסכמה לגוף ההצעה". המערער מוצא תימוכין לעמדתו זו בהחלטה שניתנה ביום 3.11.2019 בה הבהיר בית המשפט, כאמור, כי להצעה "לא ניתן תוקף של החלטה או פסק דין מאחר ולא הובעה הסכמה מלאה להצעה והצדדים הסכימו כי בשלב ראשון ימונה שמאי". המערער שב וטוען כי במהלך הדיון הבלתי פורמלי שהתקיים ביום 15.12.2020 אמר המותב שבא-כוח המערער "יודע כי תביעת המשיב תתקבל"; כי "מדובר בקרקע משותפת"; וכי "חבל לבזבז עוד 3 שנים כדי להגיע לנקודה של פירוק השיתוף"; ובהקשר זה מוסיף המערער כי בא-כוחו נזכר בדיעבד שבית המשפט ציין גם "זה יהיה פסק הדין". המערער מדגיש כי במסגרת החלטתו בבקשת הפסלות המותב לא חלק על ההתבטאויות שיוחסו לו ואף לא הביע הסתייגות כלשהי ביחס אליהן, ולשיטתו "מצופה היה" ממנו שיציין בהחלטה זו את הדברים שאמר. נוכח העובדה שהתבטאויות אלו של המותב לא תועדו בפרוטוקול הדיון, סבור המערער כי אין לייחס משקל לקביעת המותב כי דבריו מהווים "הערכה בלבד". בנסיבות אלה טוען המערער כי ההתבטאויות שלעיל מלמדות כי המותב גיבש "עמדה נחרצת" בסוגיה הנדונה, ולשיטתו המקרה דנן בא בגדרי אותם מקרים נדירים המצדיקים את פסילת המותב על סמך התבטאויותיו. לחלופין טוען המערער כי יש לפסול את המותב מטעמים של מראית פני הצדק.

8.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א)

לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. כפי שכבר נפסק, במסגרת קדם משפט בית המשפט רשאי, ולעתים אף מחויב, להביע עמדה לכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים שעומדים בפני בעלי הדין, ואין בכך בלבד כדי להעיד שבית המשפט גיבש את דעתו בעניין שהובא לפניו (ע"א 5208/20 פישר נ' עו"ד בר הלל , פסקה 8 (3.9.2020)). עוד נפסק כי התבטאויות מעין אלו לא תקמנה עילת פסלות למעט במקרים נדירים שבהם ההתבטאויות הן בעלות אופי מובהק ונחרץ ומלמדות על נעילת דעתו של המותב (ע"א 4931/20 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (16.8.2020); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 180 (2006)).

בענייננו, לא שוכנעתי כי המערער עמד בנטל להוכחת חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בשל התבטאויות שנאמרו בדיון הבלתי פורמלי מיום 15.12.2020. תחילה יש לציין כי טענת המערער לפיה בית המשפט ציין ש"זה יהיה פסק הדין" לא הועלתה בפני בית המשפט קמא, ואין בטענת בא-כוחו כי נזכר באמירה זו בדיעבד כדי להצדיק הידרשות אליה לראשונה בשלב הערעור. בנוסף, לא ראיתי להידרש להשגותיו של המערער על עצם העובדה שהמותב לא תיעד את התבטאויותיו במהלך הדיון הבלתי פורמלי שהתקיים ביום 15.12.2020, שכן מפרוטוקול הדיון עולה כי מתכונת דיונית זו התקיימה בהסכמת הצדדים, ולמצער המערער אינו חולק על כך.

9.

לגופו של עניין: אכן, מן הראוי היה כי בהחלטה בבקשת הפסלות המותב ייתן דעתו לטענה בדבר ההתבטאויות המיוחסות לו, על מנת להבהיר את הקשרן, ככל שנאמרו. ואולם, אף אם אקבל את טענת המערער שלפיה בית המשפט התייחס להיותה של הקרקע משותפת ולאפשרות שתביעתו של המשיב תתקבל, איני סבורה כי יש בהתבטאויות אלו כדי לבטא "דעה נחרצת" ולהקים חשש ממשי למשוא פנים.

10.

באשר להתבטאויות הנטענות לפיהן הקרקע משותפת ו" חבל לבזבז עוד 3 שנים כדי להגיע לנקודה של פירוק שיתוף ", אוסיף כי המותב הביע כבר בהחלטה מיום 9.4.2018 עמדה לפיה יש צורך בפירוק השיתוף בקרקע, וככל שהמערער סבור כי דעתו של המותב ננעלה בעניין זה, דומה כי טענתו נגועה במידה לא מבוטלת של שיהוי. מכל מקום, המותב הבהיר כי העמדה שהביע בפני הצדדים מהווה "הערכה בלבד" וכי פסק הדין יינתן "בהתבסס על העובדות ועל הדין" – וחזקה עליו כי ינהג כך.

אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובת המשיב, לא ייעשה צו להוצאות.