ע"א 9024/12משה יאיר עו"ד נ. יוסף אברהם

המערער הגיש בקשה "להוספת נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור", אשר לטענתו נשמט מהודעת הערעור בשל "טעותו הכנה".

המערער ציין כי בקשתו מוגשת על פי תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אך נראה כי במהות הדברים עותר הוא לתיקון הודעת הערעור מכוח תקנה 417 לתקנות אלו, בציינו כי "ברצותו להוסיף נימוק נוסף זה לכתב הערעור".

על דרך הכלל, הגישה כלפי בקשות לתיקון הודעת ערעור בשלב מקדמי של ההליך היא ליברלית, על מנת לאפשר את מימוש זכות הערעור וכדי לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, בנסיבות בהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ראו ע"א 2734/09

פיוטרקובסקי נ' ארנון , פסקה 12 (20.6.2010)), אך כל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו.

במקרה שבפנינו ההליך אכן מצוי בשלב מקדמי - הצדדים טרם הגישו סיכומיהם - ואף המשיב ער לכך וציין זאת בתגובתו. המבקש פיצל בקשתו לשני מסמכים: "בקשה להוספת נימוק התנגדות" ו-"הנימוקים לבקשה להוספת נימוק התנגדות". הצדק עם המשיב כי מסמך "הנימוקים לבקשה להוספת נימוק התנגדות" שהגיש המערער מסורבל עד מאוד וכולל ציטוטים שונים עד כי קשה להבינו, אך המסמך הנוסף שהגיש כ"בקשה להוספת נימוק התנגדות" הינו תמציתי, ונראה כי בנסיבות העניין ראוי לאפשר למערער לתקן את הודעת הערעור כך שיתווסף אליה "הנימוק הנוסף" שבבקשתו המקוצרת (ללא הנימוקים).

המערער יגיש אפוא הודעת ערעור מתוקנת אליה יתווסף האמור בבקשה "המקוצרת" (ללא הנימוקים), וזאת בתוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו (ימי הפגרה יבואו במניין), ועם הגשתה תשיב המזכירות לידי המערער את הודעת הערעור שבתיק.

משלא הציג המערער טעם מספק לכך שלא כלל את הנימוק שהוספתו מתבקשת להודעת הערעור המקורית ישא בהוצאות המשיב בגין הגשת התגובה לבקשה, בסך של 1,500 ש"ח.