ע"א 9750/05 חי אליהו נ. יצחק אלנר

השופט א' רובינשטיין:

א.

לצד פסק דיננו מיום כ"ז באלול תשס"ז (10.9.07), בו נקבע "סכום פסוק" על דרך הפשרה, ניתנה החלטה מאותו יום, אשר באה לתקן שגיאה שנפלה בשם המשיב בערבות הבנקאית מטעם המערער להבטחת ההוצאות בערעור. נקבע, כי הערבות המקורית תימסר לידי בא כוח המערער, "אשר ידאג להמציא תחתיה לא יאוחר מיום 8.10.07 ערבות בנקאית כאמור, אשר בה יופיע שמו הנכון של המשיב. אם לא ייעשה הדבר, יימחק הערעור".

ב.

ביום 16.10.07 הגיש בא כוח המבקש בקשה למחיקת הערעור, בנימוק שלא הומצאה ערבות ביום שנקבע אלא אך ב- 14.10.07, וזאת בלא הסכמה להארכת מועד.

ג.

בתשובת המבקש מיום 25.10.07 נאמר, כי ביום פסק הדין ביקש בא כוח המשיב לקבל את הערבות המקורית במזכירות בית משפט זה, אך לא נמצא – חרף מאמצים – מי שהיה מוסמך לפתוח את הכספת, והובטח כי הערבות תישלח מייד. היא הגיעה לידיו רק ב- 2.10.07, ובשל חג הסוכות טופלה רק ב- 7.10.07, והערבות נשלחה ב- 10.10.07. עוד נאמר כי המשיב עושה מאמץ לגיוס הכספים לשם קיום פסק הדין.

ד.

לאחר העיון החלטנו כי בנסיבות אין מקום להיעתר לבקשה; גם אם יכול היה בא כוח המשיב לשקוד יותר על קבלת הערבות המקורית לאחר 10.9.07, במיוחד בין כסה לעשור, עדיין אין באיחור - שלא היו לו תוצאות מהותיות כלשהן - כדי לפסול את הסכם הפשרה. איננו נעתרים איפוא לבקשת בא כוח המערער, ועם זאת ראינו לחייב את המשיב בהוצאות המערער לעניין בקשה זו בסך 1,000 ₪.