עע"מ 2042/13 רמי בביאן עו"ד נ. חברת דואר ישראל בע"מ

בקשה למתן סעד זמני ולעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בעת"מ 57510-02-13 מיום 11.3.2013 (כבוד השופט ד' מינץ ), בגידרו נדחתה עתירת המבקש לביטול החלטת וועדת המכרזים של חברת דואר ישראל (להלן: המשיבה ).

1.

המשיבה פרסמה בחודש יוני 2012 מכרז למכירת זכויות החכירה ביחידה בבית משותף בן 7 קומות ברחוב כורש 12 בירושלים (להלן: הנכס ). הצעת המבקש היתה הגבוהה ביותר, אך המשיבה דחתה את ההצעה מאחר שלטענתה זו נפלה באופן משמעותי מהאומדן, ביטלה את המכרז הראשון ופירסמה מכרז חדש. המבקש עתר ל בית המשפט

(עת"מ 5857-08-12), אשר בפסק דינו מיום 10.12.2012 הורה למשיבה לערוך "התמחרות" נוספת בין המציעים במכרז (להלן: פסק הדין הראשון ).

המבקש היה היחיד שהשתתף בהתמחרות, והוא שיפר את הצעתו בסכום של 16,212 ₪ בלבד. מאחר שגם ההצעה החדשה נפלה בהרבה מהאומדן ומאחר שהמבקש נותר כמציע יחיד, החליטה המשיבה לבטל את המכרז, לשפץ את הנכס ולמכרו למרבה במחיר, בפטור ממכרז.

2.

המבקש עתר גם כנגד החלטה זו, ביקש להכריז על הצעתו המשופרת כזוכה, ולקבוע כי המשיבה לא היתה רשאית לבטל את המכרז הראשון. העתירה נדחתה בפסק דינו של השופט מינץ מיום 11.3.2013 מושא בקשה זו (להלן: פסק הדין השני ), בקובעו כי בהתחשב בכך שגם לאחר מיצוי שלב ההתמחרות לא התקבלה הצעה המתקרבת לאומדן שווי הנכס, המשיבה רשאית לבטל את המכרז. זאת, על פי תקנה 21 (א) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן: התקנות ) הקובעת כי ועדת המכרזים רשאית " להחליט שלא לבחור כל הצעה שהיא, והכל במטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז". נקבע כי תקנה זו יכולה לדור בכפיפה אחת עם תקנה 21(א1) לתקנות, הקובעת כי ועדת המכרזים רשאית " לקבוע כי כל המשתתפים במכרז שבקבוצת המציעים הסופית יגישו הצעת מחיר חוזרת ומשופרת".

3.

מכאן לבקשה שלפני, בגדרה עתר המבקש לעכב ביצוע פסק הדין השני, וליתן סעד זמני המורה למשיבה להקפיא כל פעולה ו/או החלטה ו/או הליך הקשור עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש.

3.

דין הבקשה להידחות.

מבלי לקבוע מסמרות לגבי סיכויי הערעור, אומר כי איני סבור כי פסק הדין השני עומד בסתירה לפסק הדין הראשון, כטענת המבקש. על פניו, בהתחשב בכך שהמשיבה לא התחייבה לקבל הצעות שיפחתו מהאומדן; בהתחשב בכך שהצעתו של המבקש הייתה נמוכה משמעותית מהאומדן; ובהתחשב בכך שהצעתו נותרה הצעה יחידה – נראה כי המשיבה רשאית הייתה לבטל את המכרז. בהקשר זה אפנה גם לתקנה 23(א1) לתקנות המכרזים הקובעת כי במקרה בו נותרה הצעה יחידה " רשאית ועדת המכרזים להחליט על בחירת ההצעה בהתאם לתנאי המכרז או על ביטול המכרז" (ואיני נדרש בשלב זה לשאלת היחס בין תקנה זו לבין תקנה 23(א) הקובעת כי במקרה בו נותרה הצעה יחידה במחיר הנופל מהאומדן, רשאית ועדת המכרזים לאפשר למציע להגיש הצעה משופרת).

4.

ועיקרו של דבר. לא אחת נקבע בפסיקה כי מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית לצורך עיכוב ביצוע או מתן סעד זמני בערעור (ראו, לדוגמה, ע"א 1344/13 חברת האחים ישראל בע"מ נ' פרישטה בע"מ בפסקה 7 והאסמכתאות שם (25.4.2013)). כפי שנאמר גם בפסק הדין קמא, המשיבה הודיעה כי היא נכונה לנהל עם המבקש משא ומתן למכירת הנכס, ובתגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע הודיעה כי לאחר שיפוץ הנכס, המבקש מוזמן להשתתף במו"מ, וככל שיוחלט על מכירת הנכס לגורם אחר, תינתן לו הודעה על כך לפחות 10 ימים לפני חתימת חוזה המכר. עסקינן בנכס שהמבקש מבקש לרכשו לצורך השקעה, וכידוע, יש להבחין בין "...נכס מקרקעין המשמש למגורי המבקש, לבין נכס מקרקעין שמשמש לצרכי מסחר או השקעה, אשר העברתו ומימושו מגלמים בתוכם נזק כספי הניתן לפיצוי" (החלטת השופט דנציגר בע"א 1237/13 קונין נ' גפני

בסעיף 14 והאסמכתאות שם (7.4.2013)). מכאן, שבין אם המבקש ישפר את הצעתו ובסופו של דבר ירכוש את הנכס ובין אם לאו, הרי שתרופתו תהא במישור הכספי.

5.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה ומבטל את צו הארעי שניתן ביום 18.3.2013. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪.