עע"מ 702/20 א.מ. עומר נכסים והשקעות בע"מ נ. ד"ר משה ברקת - הממונה על שוק

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט א' יקואל ) בעת"ם 68654-07-19 מיום 9.1.2020, בגדרו נדחתה, בין היתר, עתירת המבקשים נגד החלטת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: הממונה ) לדחות את בקשת המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) לקבלת רישיון בסיסי למתן אשראי.

2.

המבקשת, היא חברה הפועלת בהיתר מזה מספר שנים בתחום מתן שירותי מטבע, הגישה לממונה בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי ובקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, כאמור בסעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן: חוק הפיקוח ). במכתבים מיום 21.2.2019 השיב הממונה כי הוא שוקל לדחות את הבקשות האמורות, וזאת בין היתר, נוכח הרשעתו של המבקש 2 – הוא בעל השליטה ונושא משרה במבקשת (להלן: המבקש ) בשורה של עבירות, ובהן זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במרמה. הממונה הזמין את המבקשים להשיב לדברים האמורים, וביום 20.3.2019 שלחו המבקשים מכתב לממונה, בו העלו טענות שונות, וביקשו כי ייערך להם שימוע בעל-פה. הממונה הודיע למבקשים כי לא ראה מקום לערוך שימוע בעל-פה, וביום 16.7.2019 החליט הוא לדחות את הבקשות לקבלת רישיונות כאמור.

3.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי עתירה נגד החלטותיו של הממונה, וביום 11.8.2019 ניתן צו ביניים המונע את כניסתה לתוקף של ההחלטה לדחות את בקשת המבקשת לקבל רישיון למתן אשראי, וזאת עד להכרעה בעתירה שהוגשה. בפסק דין מיום 9.1.2020 נדחתה, כאמור, עתירת המבקשים, וזאת, בעיקרו של דבר, משהעבירות המתוארות לעיל בהן הורשע המבקש נמנות עם העבירות שלגביהן נקבע בסעיף 15(א)(3)(א) לחוק הפיקוח כי חזקה על מי שהורשע בהן שהוא "אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי", אלא אם " מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה לעיסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי". נקבע כי המבקשים לא הצביעו על קיומם של טעמים מיוחדים לאיונה של החזקה המתוארת, וכי העבירות האמורות מעידות על אי כשירותו של המבקש לעסוק בתחומים לגביהם התבקש הרישיון. כן צוין כי המבקש הורשע גם בביצוע עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והחזקת סכין – אשר אף בהן יש כדי להעיב על התאמתו לעסוק בתחום האשראי והפיננסים כאמור. על רקע המקובץ, נקבע כי החלטות הממונה לדחות את בקשותיה של המבקשת אינן חורגות ממתחם הסבירות, ואף עולות בקנה אחד עם הוראות חוזר הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון 2018-10-9 "יושר ויושרה" (9.7.2018). עתירת המבקשים נדחתה, אפוא, ונקבע כי הללו יחדלו מעיסוקם במתן אשראי ובמתן שירות בנכס פיננסי בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע הוראות פסק הדין האמור ביחס להפסקת עיסוקם של המבקשים במתן שירותי אשראי – היא הבקשה שלפניי.

4.

המבקשים טוענים כי סיכויי ערעורם להתקבל טובים, ולמצער, כי טענותיהם

ראויות להישמע, מאחר שחוק הפיקוח הוא חוק חדש, אשר הוראותיו הרלוונטיות לענייננו טרם פורשו על-ידי בית משפט זה. המבקשים טוענים עוד כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן הם עוסקים בתחום שירותי המטבע מזה כעשור, והמבקשת אף קיבלה היתר להמשיך במתן אשראי לאחר כניסתו של חוק הפיקוח לתוקף, וזאת עד להחלטת הממונה בעניינה. נטען כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תסב למבקשים נזק כלכלי ניכר, ובתוך כך תביא לקריסת העסק, לאובדן לקוחות ולפגיעה במוניטין; וכי האינטרס הציבורי לא יינזק מעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, היות שעסקינן בעסק קטן יחסית, הפועל בהיתר מזה תקופה ארוכה.

5.

מנגד, טוען הממונה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, וכן נטען כי הלכה למעשה, מדובר בבקשה למתן סעד זמני בערעור. בעיקרו של דבר, טוען הממונה כי סיכויי ערעורם של המבקשים להתקבל – נמוכים, וכי שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים אף הם את דחיית הבקשה, חרף הנזק הכלכלי שייגרם בשל כך למבקשים. זאת, כך נטען, נוכח הוראות חוק הפיקוח ותכליותיו, ומחמת הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי מהמשך עיסוקם של המבקשים במתן אשראי.

6.

לאחר שנדרשתי לבקשה דנן ולתגובת הממונה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

תחילה, אציין כי בניגוד לטענת הממונה, אני סבורה כי הבקשה דנן היא אכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת נוכח הוראתו האופרטיבית למבקשים לחדול מעיסוקם בתוך 30 יום.

7.

וכעת לגופם של דברים. הלכה מושרשת היא כי המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין נדרש להוכיח כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. עוד נקבע בפסיקה כי בין שיקולים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות" וכי ככלל, יינתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: עע"ם 8663/18 א.י.א. אושר בעיר בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריית שמונה , פסקה 5 (25.12.2018); עע"ם 8805/18 רשות מקרקעי ישראל נ' גרציאני , פסקה 8 (30.12.2018)).

8.

בענייננו, אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת נוכח הפגיעה הכלכלית הניכרת אשר תגרם למבקשים אם יידרשו הם לחדול מעיסוק במתן אשראי בטרם יוכרע הערעור. לא זו אף זו, נדמה כי חדילת המבקשים מעיסוקם כאמור עלולה להביא אף לאובדן לקוחותיה של המבקשת, ובכך להסב נזק אשר ייתכן כי לא ניתן יהא להשיבו אם הערעור יתקבל. מצאתי, אפוא, כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת מבלי שאביע עמדה בשאלת סיכויי הערעור להתקבל. לצד האמור, אציין כי אני סבורה שערעורם של המבקשים מעלה שאלות חשובות שטרם נדונו, וביניהן שאלת משך הזמן שבמהלכו ניתן למנוע מאדם אשר הורשע בעבירות דוגמת אלה בהן הורשע המבקש מלעסוק במתן אשראי ובמתן שירות בנכס פיננסי.

9.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת. פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב, בכל הנוגע לעיסוקם של המבקשים במתן אשראי, וזאת עד להכרעה בערעור.

יחד עם זאת, ולאור האינטרס הציבורי הטמון בשמירה על הוראות חוק הפיקוח, מצאתי להוסיף ולהורות כי ערעורם של המבקשים יישמע בהקדם – בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

כל צד יישא בהוצאותיו.