ע"פ 2037/05ידין מכנס נ. מדינת ישראל

1.ביום 8.3.05 נדחתה בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי.

ביום 16.3.05 הוגשה בקשה זו לעיון חוזר בהחלטה בה עותר המבקש להתיר לו לצאת מבית הסוהר שם הוא שוהה מאז 13.3.05 כדי להכין את ערעורו. טענתו היא כי לא ניתנים לו תנאים מתאימים במסגרת שירות בתי הסוהר להכנת ערעורו.

2.אין מקום להיענות לבקשה משאין היא מצביעה על נסיבות חדשות המצדיקות עיכוב ביצוע עונש המאסר. הקשיים שהמבקש נתקל בהם לצורך הכנת ערעורו ניתנים ביסודם לפתרון ואינם מצריכים או מצדיקים עיכוב ביצוע של עונש המאסר. אם אכן המבקש הוא חסר יכולת כלכלית והוא מבקש להיות מיוצג בערעור, בידו לפנות לסניגוריה הציבורית ולבקש סיוע משפטי בעניינו. אם הוא מעדיף לנהל את ערעורו בעצמו, יש להניח כי רשויות בית הסוהר יעמידו לרשותו אמצעים סבירים כדי להכינו, ומכל מקום, פתוח בפניו הליך של עתירת אסיר על פי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) תשל"ב-1971 בנושא זה. מעבר לכך, בידו של המבקש להגיש בקשה מנומקת לרשם בית המשפט העליון להארכת מועד להגשת הודעת ערעור באם האילוצים הכרוכים בהכנת הערעור יצדיקו זאת.

3. הבקשה נדחית.