ע"פ 3037/08 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשה לחילוט ערבויות ולעיון חוזר בהחלטה לעיכוב ביצוע גזר דין שהוגשה מטעם המשיבה בערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע.

2.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בבית המשפט המחוזי בחיפה בשני אישומים של סחיטה באיומים ונידון לשבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. במהלך משפטו בבית המשפט המחוזי הנכבד שהה המבקש ב"מעצר בית" בבית אמו בין השעות 18:00- 08:00 אך לאחר שהפר את תנאי מעצרו והוגשה בקשה לעיון חוזר על ידי המדינה, החליט בית המשפט הנכבד קמא על החמרת תנאי חלופת המעצר והשמתו של המבקש במעצר בית מלא. לאחר מתן פסק הדין, הורה בית המשפט הנכבד קמא על עיכוב ביצוע גזר הדין עד לתאריך 8.4.2008 וזאת בכפוף להמשך מילוי תנאי השחרור בערובה שנקבעו על ידי בית המשפט הנכבד קמא בהחלטתו מתאריך 30.8.2007 והם: מעצר בית מלא בבית אמו של המבקש; הפקדת 8,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית וערבות עצמית בסך 15,000 ש"ח; צו איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון; איסור יצירת קשר עם הנאשם השני שבכתב האישום; איסור על עבודה בעסק של מי מבני משפחת הנאשם השני בכתב האישום; איסור יצירת קשר עם המתלוננים.

3.

בתאריך 6.4.2008 הוריתי, בהסכמת המדינה, על המשך עיכוב ביצוע עונש המאסר עד לפסק הדין בערעור שהגיש המבקש, בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים לעיל. בתאריך 13.4.2008 הגיש המבקש בקשה לשינוי תנאי השחרור בערובה, כך שיוכל לחגוג את ליל הסדר בבית אביו ובפיקוחו. הבקשה נדחתה על ידי מחשש להשפעה שלילית של האב על המבקש.

4.

המדינה מנמקת את בקשתה לחילוט הערבויות ולעיון חוזר בהחלטה לעניין עיכוב הביצוע בכך שהמבקש נתפס בתאריך 2.5.2008, בסמוך לשעה 03:00, מחוץ לביתו. זאת ועוד –

לאחר ששוטר שהבחין בו וקרא לעברו, הוא לא שעה לקריאות ונדרש מרדף על מנת להשיגו. אז הוא נלקח לחקירה ונעצר בגין הפרה הוראה חוקית. בעודו בחקירה הוא איים, על פי הטענה, על השוטר, רס"ל אביעד כהן ואמר: "אתה תשלם על זה ביוקר. זה לא יעבור לך בשקט". בבקשתה מדגישה המדינה כי גם במהלך משפטו בבית המשפט הנכבד קמא הפר המבקש את תנאי שחרורו וכי בעבר הורשע כבר בעבירות הדחה בחקירה, הטרדת עד, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. כנגד המבקש אף תלוי ועומד מאסר על תנאי של שלושה חודשים בגין הרשעה קודמת זו.

ב"כ המבקש הסביר בדיון כי מרשו מודע לחומרת הרשעתו וכן לחומרה היתרה שבהפרת תנאי מעצר הבית. עם זאת, ציין ב"כ המבקש כי מרשו מצוי ב"מעצר בית" מזה חודשים ארוכים ונסיבות ההפרה אינן מן החמורות, שכן יצא לבדו מן הבית רק כדי "לשאוף מעט אוויר". עוד הדגיש ב"כ המבקש כי אחיו של המבקש חולה, ונוכח סוג מחלתו, המשפיעה על התנהגותו (שאין אני מציינה כאן בשל הצורך בהגנת הפרטיות) – קשה עוד יותר לשהות ברציפות בבית למשך זמן כה ארוך. זאת ועוד – המבקש הביע את התנצלותו וטען כי הבין עתה את טעותו. ביחס לחילוט הערבויות הסביר ב"כ המבקש כי אמו של המבקש, אשר חתמה על ערבות לטובת המבקש, עובדת במשק בית ואינה יכולה לגייס את הסכום המלא, במידה ויוחלט על חילוט הערבות. ב"כ המבקש ביקש כי במידה ויחליט בית המשפט על חילוט הערבות, יקבע סכום קטן מסכום הערבות המלא מהסיבות שפורטו לעיל.

כאן המקום להעיר כי לאחר שקיימתי דיון בבקשת המדינה בפני הצדדים ובפני אמו של המבקש, החתומה על ערבות עצמית בסך 15,000 ש"ח, הוריתי על השארתו של המבקש בתנאי "מעצר בית" עד להחלטה אחרת, תוך הוספת איזוק אלקטרוני לתנאי השחרור בערובה שלו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, מסקנתי היא כי דין הבקשה לחילוט ערבות להתקבל באופן חלקי, כך שיחולט סכום מסוים מן הערבות. ביחס לבקשה לעיון חוזר, סבורני כי אין מקום לשנות מהחלטתי הקודמת בעניין עיכוב הביצוע, כפי שיובהר להלן.

6.

באשר לחילוט הערבות – לאחר ששמעתי את עמדת אמו של המבקש בנושא, אני קובע כי יחולט סכום של 1,500 ש"ח מן הערבות שעליה חתמה האם לטובת המבקש.

כידוע, הערובה הכספית המוטלת על מי שלקחו על עצמם לשמש כמפקחים על המשוחרר לחלופת מעצר ואושרו על ידי בית המשפט – מטרתה לוודא כי המפקחים יעמדו בהתחייבותם ויוודאו כי המשוחרר אינו מסכן את הציבור, אינו נמלט מן הדין או מפר בצורה אחרת את תנאי שחרורו. על המפקח – כמו גם על הנאשם – להיות גורם שבית המשפט יכול ליתן בו אמון, כאשר תפקידו המיוחד של המפקח על הנאשם הוא למנוע מן הנאשם להפר את תנאי השחרור. אשר על כן, תוצאה הגיונית של הפרת תנאי השחרור בערובה אמורה להפעיל, ולו חלקית, את ערבותו של הערב. ראו: בש"פ 4687/07 לוינשטיין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.7.2007); בש"פ 8626/04 צו'סקין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.10.2004); בש"פ

8768/07 עליאן ג'ומעה אלוג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.5.2008).

7.

במקרה זה, המבקש נעצר כשהוא מחוץ לביתו ועוד ניסה להימלט מן השוטרים, שתפסו אותו לבסוף. כאשר שאלתי את אמו של העורר היכן היתה בעת התרחשות האירוע, השיבה כי ככל הנראה ישנה, שכן הדבר אירע בשעת לילה מאוחרת (3 לפנות בוקר). המסקנה היא כי אמו של המבקש, שאמורה לפקח עליו, לא ביצעה את תפקידה כראוי ועל כן יש מקום לחלט מן הערבות. אולם, נוכח מצבה הכלכלי הקשה של אמו של המבקש, הנני מורה על חילוט חלקי של הערבות, בסכום של 1,500 ש"ח בלבד (ראו: בש"פ 10533/05 אבו דין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.12.2005); יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים 303 (חלק ראשון, 2003). בהתחשב בנסיבותיה האישיות של האם ובמצבה הכלכלי אני מוכן לאפשר לה את תשלום הסכום הנ"ל בשיעור של 500 ש"ח לחודש, החל מיום 12.6.2008.

8.

בכל הנוגע לבקשה לעיון חוזר בהחלטה לעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר, הרי שנוכח העובדה שהדיון בערעורו של המבקש קבוע לשמיעה בפני הרכב בתאריך 16.6.2008 –וכן לאור משך עונש המאסר שהושת עליו וגילו הצעיר, הנני סבור שאין מקום לשנות מהחלטותי מתאריך 6.4.2008 ומתאריך 20.5.2008. אציין, כי אילולא גילו הצעיר של המבקש ועונש המאסר הקצר יחסית שנגזר עליו, הייתי שוקל לשנות מהחלטותיי נוכח התנהלותו, חוסר האכפתיות שהוא מפגין כלפי החלטות בתי המשפט הבאים לקראתו שוב ושוב, והזלזול שלו בגורמי אכיפת החוק. טוב יעשה איפוא המבקש לו יראה בהחלטה זו מעין "אזהרה אחרונה", ויפנים כי חלופת מעצר הינה אמצעי למניעת הפגיעה בחירות הנאשם, רק כאשר הנאשם מראה כי ניתן ליתן בו אמון (ראו: בש"פ 3239/08 שוקרון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.5.2008) וההפניות שם).