ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5140/99
ע"פ 5175/99
ע"פ 5209/99
ע"פ 7152/99
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
המערער בע"פ 5140/99: נחום וידל
המערער בע"פ 5175/99: אלי אברהם
המערער בע"פ 5209/99: שלמה אלקיים
המערער בע"פ 7152/99: יצחן חן
נ ג ד
המשיבה בע"פ 5140/99, מדינת ישראל
ע"פ 5175/99, ע"פ 5209/99
ו-ע"פ 7152/99:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 7.9.99 בתפ 69/96 שניתן
על-ידי כבוד השופטת ר' אבידע
תאריך הישיבה: ב' בסיון התשס"ב (13.5.2002)
בשם המערער בע"פ 5140/99: עו"ד דניאל חקלאי
בשם המערער בע"פ 5175/99: עו"ד יצחק ניניו
בשם המערער בע"פ 5209/99: עו"ד נחמן בטיטו
בשם המערער בע"פ 7152/99: עו"ד דוד גולן
בשם המשיבה בע"פ 5140/99, עו"ד תמר בורנשטיין
ע"פ 5175/99, ע"פ 5209/99
ו-ע"פ 7152/99:
בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס
פסק-דין
המערערים הובאו לדין בעבירות של קשירת קשר, נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מסירת הודעה כוזבת וגניבת רכב. בית המשפט המחוזי דן אותם לעונשי מאסר לתקופות שונות ופסל את המערערים וידל, חן ואברהם מלהחזיק ברשיון נהיגה לפרקי זמן שונים.
בערעור שהגישו לבית משפט זה טענו המערערים כנגד ההרשעה וכנגד חומרת העונש. בהחלטתנו מיום 20.2.2002 דחינו את הערעורים כנגד ההרשעה, למעט ערעורו של אברהם על הרשעתו בעבירות שיוחסו לו באישום השישי ולמעט ערעורו של אלקיים על הרשעתו בעבירה של שידול למסירת הודעה כוזבת כמיוחס לו באישום השמיני.
המערערים הוזמנו לטעון לעניין העונש ועל פי בקשתם הוגשו תסקירים משלימים על אודותם מאת שרות המבחן. היום הם מבקשים להקל בעונש שנגזר עליהם הן בשל חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועד היום, הן בשל שלא עברו עבירות נוספות מאז גזר הדין בבית המשפט המחוזי, הן בשל שמקצתם זוכו בחלק מן העבירות והן בשל נסיבות אישיות אחרות.
המדינה סבורה, לעומתם, כי העונשים שנגזרו על המערערים בבית המשפט המחוזי היו מתונים והביאו בחשבון כבר את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ועד מועד מתן גזר הדין בבית המשפט המחוזי.
אלא שבינתיים חלף זמן נוסף, של כשלוש שנים, ושרות המבחן, בתסקירים שהכין, מציין כי חל שינוי של ממש באורח חייהם של המערערים כולם. המערערים סבורים כי, עובדות אלה יש להביא בחשבון העונש, כמו גם את העובדה שהמערערים אלקיים ואברהם זוכו מעבירות מסוימות ואת העובדה שהפער בין העונשים שנגזרו על אברהם מצד אחד ועל וידל מצד אחר, אינו מוצדק בנסיבות העניין.
נתנו דעתנו לכלל הנימוקים ובהם חלוף הזמן מאז נעברה העבירה, ואף שאיננו סבורים כי העונשים שהוטלו על המערערים חמורים, נהפוך הוא, הרי בהתחשב בכל נסיבות העניין, ובחומרה היחסית שבמעשי המערערים השונים, החלטנו להקל - מעט בעונשם של המערערים כלהלן:
עונשו של אלקיים יעמוד על 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל תחת העונש של 30 חודשי מאסר שנגזר עליו לרצות בפועל.
עונשם של וידאל ושל אברהם יעמוד על 12 חודשי מאסר בפועל, תחת 16 חודשי המאסר שהושתו עליהם.
כן מבטלים אנו את עונשי הפסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה שהושתו על אברהם על וידאל ועל חן.
אנו דוחים את ערעורו של חן על גזר דין המאסר שהוטל עליו.
יתר הוראות גזר הדין יעמדו בעינם.
מתקופות המאסר לריצוי בפועל ינוכו ימי המעצר.
הממונה על עבודות השרות יכין חוות דעת בעניינו של המערער חן תוך 30 ימים מהיום. המערער והמשיבה יגיבו תוך 7 ימים מקבלת הדו"ח על האמור בו. עם קבלת הדו"ח וכתבי התגובה - יוחלט על המשך הטיפול בעניינו של חן בלא צורך בהזמנת הצדדים.
המערערים אלקיים וידאל ואברהם יתייצבו לריצוי עונשם ביום 30.6.2002, עד השעה 12:00 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
הערבויות הקיימות ימשיכו לעמוד בעינן.
ניתן היום, ב' בסיון תשס"ב (13.5.2002).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט