ע"פ 7576/09 הסנגוריה הציבורית מחוז דרום נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.

המערערת 1, הסנגוריה הציבורית מחוז דרום (להלן: המערערת ), משיגה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק פלילי 8020/08 לפיה נדחתה בקשתה ובקשת הנאשם באותו תיק לשחררה מייצוגו. בפועל, קיבל בית המשפט המחוזי בקשה קודמת של המערערת והורה לשחררה מחובת הייצוג של אותו נאשם, אלא שבעקבות הערה של בית המשפט העליון שקל את הדבר מחדש ודחה את בקשת המערערת לשחרור מייצוג, וזאת בשל האפשרות לסיכול קיום המשפט על ידי המערער "והחשש שנוכח התנהגותו פורקת העול עלול הוא להיות מורחק מאולם בית המשפט כפי שקרה גם בעבר".

המשיבה אינה טוענת כנגד סמכותו של בית משפט זה לדון בהשגת המערערת היום.

2.

דין ההשגה להתקבל. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו חבלה מחמירה ועבירת איומים, על אשר תקף את אחד המתלוננים בתיק, גרם לו חבלה של ממש ועל אשר איים על מתלונן אחר להורגו ובא לפגוש בו כשהוא מצויד בסכין. סמוך לאחר הגשת כתב האישום מינתה המערערת, הסנגוריה הציבורית, עורכת דין לייצג מטעמה את הנאשם. הנאשם סירב בתוקף לשתף עימה פעולה, ולבקשתה שיחרר אותה בית המשפט המחוזי מן הייצוג וציווה על התייצבות סנגור אחר מטעם המערער. וכך היה. גם מינוי זה של סנגור אחר לא עלה יפה; הנאשם לא שיתף עימו פעולה, ירק לעברו בתוך אולם בית המשפט וקיללו קללות נמרצות. בנסיבות אלו, שיחרר שופט בית המשפט המחוזי את הסנגור החדש מן הייצוג והורה למנות לו סנגור אחר, שלישי במשפט, וכך היה. גם הסנגור השלישי ביקש להשתחרר מייצוגו של הנאשם, לאחר שהנאשם הצהיר מספר פעמים לפני בית המשפט, בלשון בוטה, כי אינו נותן אמון בסנגוריה הציבורית וכי אינו מעוניין בשירותיה. בית המשפט קמא שיחרר את הסנגור הנוסף מן הייצוג אך המערערת ביקשה לערוך ניסיון רביעי ומינתה סנגור אחר לנאשם. הנאשם לא שיתף פעולה עם הסנגור הנוסף ותקף אותו תקיפה חמורה. נוכח האלימות הפיזית נכמרו רחמיו של השופט על הסנגוריה הציבורית והוא החליט לשחרר אותה מחובת הייצוג של הנאשם.

3.

בדיון שהתקיים בשאלת הארכת מעצרו של הנאשם בבית המשפט העליון התחייב הנאשם בפני בית המשפט כי הוא ישתף פעולה אם ימונה לו סנגור ציבורי. בית המשפט העליון הורה למערערת לעשות כך, אלא שהפעם סירבו כל עורכי הדין אליהם פנתה להיענות לבקשתה. המערערת החליטה לעשות ניסיון נוסף בעקבות הוראת בית המשפט העליון ונציגיה נפנו לשוחח עם הנאשם במקום מעצרו. הוא הודיע להם בצורה בוטה וברורה כי לא ישתף פעולה עם סנגור מטעם המערערת וזאת בניגוד לעמדה שהביע בבית המשפט העליון. בינתיים ניתנה החלטה נוספת בבית המשפט העליון המורה להעריך מחדש את מכלול הנסיבות הרלוונטיות, לרבות אלו שאירעו לאחר ההחלטה הקודמת של בית משפט זה, הדיון שב לבית המשפט המחוזי והנאשם חזר על עמדתו ורצונו שלא להיות מיוצג על ידי המערערת. פרקליטות המדינה הודיעה מצידה כי במצב דברים זה אינה מתנגדת לכך שהנאשם ינהל את הגנתו בעצמו. הפעם דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המערערת מתוך חשש שבהיעדר ייצוג תסוכל האפשרות לקיום משפט מחמת התנהגותו של הנאשם.

4.

כאמור, דין בקשתה של המערערת להתקבל. אכן, במקרים הקבועים בחוק קיימת חובה למנות סנגור לנאשם ובכלל זה המקרה בו הוא מואשם בעבירות שדינן עשר שנות מאסר ומעלה. אלא, שבית המשפט רשאי להתיר לסנגור שנתמנה להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שזה לא שיתף פעולה עימו; בית המשפט רשאי גם שלא למנות לנאשם סנגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל. תקנה 8(א) לתקנות הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1996, מסמיכה את הסנגור הציבורי המחוזי לפנות מצידו לבית המשפט כדי לבקש את רשותו להפסקת הייצוג בידי הסנגוריה הציבורית.

למותר להרחיב בדבר הטעמים החשובים העומדים מאחורי החובה למנות סנגור לנאשם העומד בפני סיכון חמור, הן בשל הצורך להגן על עניינו של הנאשם הן בשל הצורך להבטיח ניהול יעיל ומקצועי של ההגנה ושל ההליך כולו. אלא, שההגנה הניתנת לנאשם שאינו משתף פעולה עם סנגורו – לאו הגנה היא, והיא אף עלולה לפגוע בנאשם עצמו משלא ניתנים בידי הסנגור הממונה כלים שיאפשרו לו לנהל כראוי את ההגנה על הנאשם. זאת ועוד זאת: אין להתעלם בשום פנים גם מעניינו של הסנגור. במיוחד כך כאשר מדובר בפיקוח נפש כמעט – מקום בו הנאשם לא רק שאינו משתף פעולה עם הסנגור כי גם מכה אותו מעת לעת. לא יעלה על הדעת כי ניתן לכפות במצב דברים זה מינוי סנגור הנתון לסיכון פיזי כאמור, ואף לא מקום בו נתון הסנגור לחרפות וללשון משתלחת. משזהו המקרה פה, כפי שמעידים ארבעת הסנגורים שמונו בזה אחר זה כדי להגן על הנאשם, מילאה הסנגוריה הציבורית את חובתה ושוב אין לדרוש ממנה לקחת על עצמה את ייצוגו של הנאשם.

שאלנו היום את הנאשם עצמו מהי עמדתו והוא הודיענו כי אינו מעוניין בשירותו הסנגוריה הציבורית וכי הוא מעוניין לייצג את עצמו. כך יהיה.

התוצאה היא שאנו מבטלים את החלטת בית המשפט הנכבד ומורים על שחרור המערערת מייצוג הנאשם בתיק נשוא הערעור היום.