ע"פ 8397/10מג'די זועבי נ. מדינת ישראל

1.

המערער 3 נדון לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר מותנה, קנס בסך 500 ₪ ופיצוי המתלונן בסך 10,000 ₪, לאחר שהורשע בעבירות של תגרה ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות בבית המשפט המחוזי בנצרת.

2.

ביום 26.11.10 דחיתי את בקשת המערער 3 ושלושה אחרים לעיכוב ביצוע עונשי המאסר שנגזרו עליהם בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שהוגשה בד בבד עם ערעור על גזר הדין. ממועד זה, עוכב ביצוע העונש בעניינו של המערער 3 ארבע פעמים לבקשתו בשל מצבו הרפואי שכלל כאבים בחזה, בעקבותיהם אושפז המערער 3 מספר פעמים ונקבע לו תור לצנתור.

3

ביום 26.1.11 דחיתי את בקשתו החמישית של המערער 3 לעיכוב ביצוע העונש, מאחר שלא צירף לבקשתו חוות דעת רפואית כפי שנדרש בהחלטה קודמת ומשום שלא הוברר הטעם לדחיית מועד הצנתור שעל המערער 3 לעבור.

4.

ביום מתן ההחלטה, 26.1.11, אושפז המערער 3 בבית החולים "העמק" בעפולה ולא התייצב לריצוי עונשו ביום 27.1.11, כפי שהוריתי בהחלטתי. ואולם רק ביום שישי, 28.1.11, הגיש המערער 3 בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 26.1.11, בה התבקשה ארכה נוספת של מועד ריצוי העונש עד אשר יתברר מצבו הרפואי. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים המאשרים את דבר האשפוז. בעקבות זאת, הורה השופט מלצר על עיכוב ביצוע ארעי של העונש עד ליום 2.2.11, בכפוף לעדכון בדבר מצבו הרפואי של המערער 3 שיוגש עד ליום 31.1.11.

5.

ביום 31.1.11 התקבלה הודעת העדכון מטעם המערער 3, ממנה עולה כי הוא עדיין מאושפז. נטען כי עיכוב ביצוע העונש עודו הכרחי לאור מצבו הרפואי של המערער 3. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים שונים שעל פניו ניתנו על גבי מסמכים שאינם של בית החולים בו הוא מאושפז.

6.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה אין כל אסמכתא אובייקטיבית למצבו הרפואי של המערער 3, שאינה נסמכת על תלונותיו הסובייקטיביות. לפיכך, לשיטתו, לא עלה בידי המערער 3 להציע הסבר מדוע אין ביכולתו להתייצב לריצוי עונשו.

7.

אודה כי הדעת אינה נוחה מהתנהלות המערער 3, גם אם כפי שנראה הוא עתיד לעבור צנתור ביום 15.2.11. מכיוון שהמערער 3 עדיין מאושפז בבית החולים, ביצוע העונש יעוכב עד להחלטה אחרת. ואולם, ככל שהמערער 3 ישוחרר מאשפוז לביתו, באי כוחו יודיעו על כך לבית המשפט ביום השחרור.