ע"פ 9338/08 מוחמד אלעוקה נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצוי כספי שהושת על המבקש במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא ס' רוטלוי וכב' השופטים ע' צרניאק ו-ד"ר ק' ורדי), וזאת עד למתן הכרעה בערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה על פסק הדין.

1.

ביום 9.7.2008 הורשע המבקש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (תפ"ח 1134/05) ברציחתו בכוונה תחילה של נאיף אבו-סירחאן (להלן: המנוח ), רצח שבוצע יחד עם אחיו ואחרים מבני משפחתו בעקבות סכסוך משפחתי רב שנים (עבירה לפי סעיף 300(א)(2) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )). על המבקש נגזר עונש של מאסר עולם וכן הוא חויב בתשלום פיצוי למשפחת המנוח (אלמנתו וחמשת ילדיהם) בסך של 180,000 ש"ח. בגזר דינו המשלים מיום 23.9.2008 קבע בית משפט קמא כי לא רק שאין מניעה לחייב כל שותף לעבירה בתשלום הפיצוי המירבי הקבוע בחוק (228,000 ש"ח), אלא שניתן לחייב כל שותף בסכום המירבי לכל אחד מהניזוקים, ובמקרה דנן לאלמנה ולכל אחד מהילדים. על כן קבע בית המשפט כי חיוב אחיו של המבקש בפיצוי בסך של 180,000 ש"ח, לאחר שהורשע ברצח המנוח בתיק נפרד (תפ"ח 1037/05), אינו מונע את חיובו של המבקש בפיצוי בסכום זהה. בית המשפט סיכם וקבע כי סכום הפיצוי אינו גבוה, גם בהצטברו לסכום שבו חויב אחיו של המבקש, וזאת בהתחשב בנזק ובסבל שנגרמו למשפחת המנוח. בית המשפט הורה, אפוא, למבקש להפקיד את הסכום בקופת בית המשפט עד ליום 1.1.2009.

2.

ביום 6.11.2008 הגיש המבקש לבית משפט זה ערעור על הכרעת דינו של בית משפט קמא, והדיון בערעור נקבע ליום 25.1.2010. המבקש הוסיף והגיש ביום 22.2.2009 בקשה לעכב את ביצועו של גזר הדין ככל שהוא נוגע לפיצוי הכספי שבו הוא חויב, עד לאחר מתן הכרעה בערעור. תחילה הוגשה הבקשה ללא שמשפחת המנוח צורפה כמשיבה אך ביום 11.3.2009 תיקן המבקש את בקשתו וצירף אליה כמשיבה גם את אלמנתו של המנוח, גב' מונא אבו-סירחאן. המבקש טוען כי אין ביכולתו לשלם את סכום הפיצוי שהושת עליו וכי בגינו החלו להינקט כנגד אשתו וילדיו הליכי גבייה, בציינו כי יש לו ארבעה ילדים בגילאי 3-11 אשר שלושה מהם חולי אפילפסיה, נמצאים בהשגחה מתמדת וזקוקים לטיפול תרופתי. עוד טוען המבקש כי מקור הכנסתה היחיד של אשתו הוא קצבת ביטוח לאומי וכי הוא עצמו שהה טרם הרשעתו במעצר במשך שלוש שנים ולפני מעצרו היה מובטל והתקיים מקצבה. לבסוף טוען המבקש כי קיימת אפשרות סבירה שערעורו יתקבל ומשכך קיימת הצדקה לעכב את ביצוע תשלום הפיצוי עד לאחר מתן הכרעה בערעור.

3.

המשיבה 1 מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין די בטענה לפיה קיים סיכוי סביר לקבלת הערעור, וכי על המבקש להראות שאם יתקבל הערעור לא יוכל הוא לגבות את כספו בחזרה. לטענת המשיבה 1 הנזק שייגרם למבקש כתוצאה ממימוש החיוב אינו בלתי הפיך וכי הוא לא הצביע על נימוקים מיוחדים שבעטיים לא יוכל לגבות בחזרה את כספו במקרה של קבלת הערעור. המשיבה 1 מוסיפה וטוענת כי על פי פסיקתו של בית משפט זה הפיצוי שנפסק דינו כפסק דין אזרחי שניתן לטובת אלמנת המנוח, וככזה ביצועו אינו תלוי במצבו הכלכלי של החייב. לבסוף מדגישה המשיבה 1 כי נוכח המעשים החמורים בהם הורשע המבקש, פיצוי בני משפחתו של המנוח לאלתר מקבל משנה חשיבות.

4.

בדיון שהתקיים בפניי העלה המבקש לראשונה את הטענה לפיה בשל הסכסוך המר הקיים בין משפחתו לבין משפחת המנוח הוא יתקשה לגבות בחזרה את הפיצוי הכספי אם יתקבל ערעורו, ועל כך השיבה המשיבה 1 כי טענה זו לא עלתה בבקשה ומכל מקום לא ברור אם יש לה בסיס כלשהו. עוד טענה המשיבה 1 כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי משפחת המנוח מתנגדת לעיכוב הביצוע, בהדגישה שהמנוח היה המפרנס היחיד של המשפחה.

5.

דין הבקשה להידחות.

בית משפט זה קבע לא אחת כי חיובו של אדם שהורשע בפלילים בפיצוי כספי הוא בעל מאפיינים אזרחיים מובהקים אף שהוא קבוע בגדרי סעיף 77 לחוק העונשין ונכלל בגזר הדין (ראו: רע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(3) 418, 456-465 (2002); ע"פ 7957/08 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 3 (טרם פורסם, 23.9.2008)). בהתאם לכך ועל רקע הוראת סעיף 78 לחוק העונשין, השיקולים לעניין עיכוב ביצוע רכיב הפיצוי נגזרים מן השיקולים לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי בהליך אזרחי ועל המבקש להראות כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן שדחיית הבקשה תגרום לו נזק בלתי הפיך (ראו: ע"פ 10221/06 ג'ורן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 11.6.2007); ע"פ 9623/07 ברקאי נ' מדינת ישראל , פיסקה 6 (טרם פורסם, 10.1.2008)).

אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, במקרה שבפניי המבקש לא הוכיח כי כתוצאה מתשלום הפיצוי ייגרם לו נזק בלתי הפיך במובן זה שאם יתקבל ערעורו הוא לא יוכל להיפרע ממשפחת המנוח. אין חולק כי קיים סכסוך בין משפחתו של המבקש לבין משפחת המנוח, אך המבקש לא הביא כל ביסוס עובדתי לטענה כי בשל סכסוך זה הוא לא יוכל לגבות את כספו בחזרה במקרה של קבלת הערעור. גם מצבו הכלכלי של המבקש אין בו כשלעצמו כדי להצדיק את עיכוב ביצוע תשלום הפיצוי (ראו: ע"פ 792/08 פלוני נ' מדינת ישראל , פיסקה 4 (טרם פורסם, 14.2.2008); ע"פ 4691/08 מג'ארי נ' מדינת ישראל , פיסקה 3 (טרם פורסם, 18.6.2008)). לכך יש להוסיף את התנגדותה של המשיבה 2 לעיכוב ביצוע תשלום הפיצוי נוכח העובדה שהמנוח היה המפרנס היחיד של המשפחה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.