פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4691/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
המערער:
מוחמד מג'ארי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב, מיום 13.4.08, בת.פ.
4033/07, שניתן על ידי כבוד השופט צבי גורפינקל
תאריך הישיבה:
י"ב בסיון התשס"ט
(04.06.09)
בשם המערער:
עו"ד ג'לג'ולי איהאב
בשם המשיבה:
עו"ד א' פטל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 19.10.07, בשעת לילה מאוחרת, בחורשה כלשהי, נתגלע ויכוח בין המערער למתלונן. זה האחרון הסב שם עם חבריו, וכאשר הגיע למקום המערער עם חבריו והתכוון לשבת ליד חבורת המתלונן, הוא נתבקש להתרחק מעט. בשלב כלשהו זרק המערער לעבר המתלונן אבן גדולה שפגעה בראשו, ומאחר והחל לדמם הוא פונה לבית חולים, שם נמצא כי נגרם לו שבר דחוס בראשו, ובעקבות כך הוא נזקק לניתוח.
המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בחבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין. על כך נדון המערער בבית המשפט המחוזי לארבע וחצי שנות מאסר, שנה מאסר על-תנאי, והופעל, במצטבר, מאסר על תנאי בן שנה שעמד נגדו, כך שתקופת מאסרו הכוללת עומדת על חמש וחצי שנים. כמו כן, חויב המערער לפצות את המתלונן בסכום של 15,000 ש"ח.
בערעור שבפנינו, המופנה כנגד העונש, נטען כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער מבלי שנתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, הודאתו וחרטתו, וכתוצאה מכך העונש שנגזר חורג מרמת הענישה הנוהגת.
אין בידינו להושיע את המערער. המעשה בו חטא הוא דוגמה נוספת לתופעת האלימות בחברה הישראלית. המעורבים הגיעו לבילוי חברתי, ובמקום להפיק ממנו הנאה, פרץ ביניהם ויכוח שעד מהרה הסלים ליידוי אבן שגרמה לפציעה קשה של הקורבן. אמרנו וחזרנו ואמרנו, כי על תופעת האלימות יש להגיב בחומרה. כך נהג בית המשפט המחוזי, ועל כן לא מצאנו מקום לשנות מגזר דינו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ב בסיון
התשס"ט (04.06.09)
.
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט