פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
4691/08 - ב'
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקש:
מוחמד מג'ארי – ת.ז. 039732433
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד ג'לג'ולי איהאב
בשם המשיבה:
עו"ד אורי כרמל
החלטה
זוהי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצוי כספי שהושת על המבקש במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט צ' גרופינקל ) עד להכרעה בערעור שהגיש לבית משפט זה.
1.
המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בביצוע עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. בגין הרשעתו זו נגזרו עליו 4.5 שנות מאסר בפועל; שנת מאסר על תנאי שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה של אלימות כלפי אדם אחר שתוצאתה חבלה של ממש; ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪. כמו-כן, הופעל נגד המבקש עונש מאסר מותנה של שנה, אשר ירוצה במצטבר לעונש המאסר בפועל.
2.
המבקש הגיש ערעור על גזר הדין ובד בבד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים למתלונן. יצוין, כי על-פי גזר הדין היה על המבקש לשלם את הפיצוי למתלונן עד ליום 13.6.08. המבקש הגיש את הבקשה לעיכוב הביצוע עוד ביום 12.6.08 אך היא הובאה לפניי אך ביום 17.6.08.
במסגרת הבקשה, טוען המבקש כי הינו צעיר ובן למשפחה מרובת ילדים, אשר אביו אינו עובד. לפיכך, טוען הוא כי יקשה עליו לעמוד בתשלום הפיצוי שהושת עליו. המדינה טוענת מנגד, כי משלא צורף המתלונן עצמו כמשיב בערעור או בבקשה, דינה של הבקשה להידחות.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דינה להידחות. ראשית, די בכך שהמבקש לא צירף את המתלונן כמשיב לבקשתו כדי להביא לדחייתה (ראו למשל: ע"פ 5636/98 נחום נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 22.7.1999)). שנית, גם לגופם של דברים לא מצאתי כי יש הצדקה להיענות לבקשה. כידוע, השיקולים אותם שוקל בית המשפט במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצוי כחלק מגזר דין פלילי הינם אותם השיקולים הנוהגים בעיכובו של פסק דין אזרחי. דהיינו, האם סיכויי הערעור הינם גבוהים והאם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש באופן שביצוע פסק הדין יגרום לו נזק בלתי-הפיך (ראו למשל: ע"פ 6863/07 בנאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 17.9.2007)). במקרה דנן טוען המבקש כי יש להורות על עיכוב ביצוע התשלום בשל מצבו הכלכלי הקשה. ואולם, כלל הוא כי מצבו הכלכלי של המבקש, כשלעצמו, אינו מהווה שיקול בעיכוב ביצוע פסק דין כספי (ע"פ 2589/05 מקייבסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 15.11.2005)). מה גם, שהמבקש טען טענות אלו בעלמא מבלי להביא להן כל ביסוס. כמו-כן, המבקש כלל לא התייחס במסגרת בקשתו לשאלה האם קיים חשש שהמתלונן לא יוכל להשיב לו את כספי הפיצוי במידה וערעורו יתקבל, היא השאלה המרכזית הנבחנת במסגרת שיקולי מאזן הנוחות. משאלו הם פני הדברים ביחס למאזן הנוחות, איני רואה להידרש לסיכויי הערעור.
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישלם את הפיצוי למתלונן כפי שנקבע בגזר הדין של בית המשפט המחוזי.
ניתנה היום, ט"ו בסיון התשס"ח (18.6.2008).
ש ו פ ט ת