ע"פ 9393/08 חביב סוויטי נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה מטעם הסנגוריה הציבורית שלא לייצג את המערער בערעור שבכותרת.

1.

המערער הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של גניבה מרכב ופריצה לרכב, גניבת רכב, דרישת נכס באיומים, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף והחזקת סכין. בבית המשפט המחוזי יוצג המערער על ידי סנגור ממונה מטעם הסנגוריה הציבורית. על פי האמור בגזר הדין, המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו והצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יעתרו במשותף לעונש של 36 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הוסכם כי המשיבה תבקש פיצוי למתלונן וכן תבקש להפעיל 13 חודשי מאסר על תנאי שנגזרו על המערער בתיקים קודמים, באופן ששבעה חודשים יהיו בחופף וששה במצטבר, כך שהמערער ירצה 42 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי החליט לגזור על המערער 36 חודשי מאסר בפועל בגין העבירות בהן הורשע ובנוסף להפעיל מאסרים על תנאי של 13 חודשים, כך שתשעה חודשים ירוצו בחופף וארבע במצטבר, ובסך הכל ירצה המערער 40 חודשים מאסר בפועל. בנוסף חויב המערער בפיצוי המתלונן בסך של 3,000 ₪.

2.

הערעור שבכותרת הוגש על ידי המערער בעצמו, ללא ייצוג משפטי, ודומה כי הוא מופנה כנגד חומרת העונש. בהודעת הערעור טוען המערער כי לא הבין את תוכן עסקת הטיעון מאחר שהוא ועורך דינו לא היו מתואמים ומאחר שהוא אינו קורא ואין מדבר עברית. המערער טוען כי עורך דינו אמר לו כי אם יודה בכתב האישום, בית המשפט יבוא לקראתו ויטיל עליו עונש קצר. רק כשירד להמתנה בבית המשפט והקריאו לו את גזר הדין, נדהם כי לא זה מה שתיאם עימו עורך הדין. עם הגשת הערעור התבקש המערער להודיע מי ייצגו בערעור. משלא הוגשה הודעה כאמור התבקשה הסנגוריה הציבורית (בהחלטתי מיום 10.12.2008) למנות סנגור לשם ייצוג המערער בהליך זה. בעקבות זאת הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה לשחררה מייצוג בהליך זה. בבקשה נטען כי לאחר קבלת ההחלטה בדבר מינוי סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית היא ערכה בדיקה, לרבות בירור עם עורך הדין שייצג את המערער בבית המשפט המחוזי, על השתלשלות האירועים בתיק ונסיבות ההסכמה להסדר הטיעון. לאחר בדיקה זו הגיעה הסנגוריה הציבורית למסקנה כי תתקשה לייצג את המערער בערעור.

3.

בדיון לפניי טענה באת-כוח הסנגוריה הציבורית כי קו הטיעון בו בחר המערער אינו קו שהסנגוריה מסוגלת לייצג בו. לשיטתה, אם הוא אינו מוכן לסטות מקו הטיעון ולאמץ טיעונים אחרים, הוא לא יוכל להיות מיוצג על ידי סנגור ציבורי. באת-כוח הסנגוריה הציבורית סבורה כי למעשה, אם דבק המערער בקו הטיעון שהציג בהודעת הערעור, מוטב לו לייצג את עצמו מאשר לקבל ייצוג מטעם סנגור ציבור, שלא יוכל להציג את קו הטיעון הנזכר. עמדת הסנגוריה הציבורית היא כי כל עורך דין מהסנגוריה הציבורית, ולא רק בא-כוחו בבית המשפט המחוזי, לא יוכל להציג לפני בית המשפט את קו הטיעון של המערער, בין היתר בשל מגבלות הנעוצות בכללי האתיקה. לפיכך מ דובר במקרה בו דווקא הייצוג יגרום לאי צדק, ובהתאם לסעיף 15(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982 (להלן – החוק) אין מקום לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית.

4.

המערער, מצידו, הסביר בדיון לפניי, באמצעות מתורגמן, כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשכור ייצוג משפטי. המערער ציין כי, ככלל, היה מעוניין לקבל ייצוג מטעם המדינה, אך אם הדבר אינו אפשרי אין לו בעיה לייצג את עצמו. מדבריו עלה כי הוא דבק בטיעון לפיו עורך דינו בבית המשפט המחוזי לא הציג לו את הסדר הטיעון לאשורו ואין בכוונתו לאמץ קו טיעון שונה, כפי שהוצע לו על ידי נציגת הסנגוריה הציבורית.

5.

עמדת המדינה היא כי יש למנות סנגור ציבורי לייצוג המערער. בא-כוח המדינה טען לפניי כי הצורך בייצוג בתיק זה הוא ברור, שכן המערער יתקשה לייצג את עצמו. הודגש כי אין מ דובר

במקרה בו אין אפשרות לייצג מבחינת הקשר עם הלקוח או מבחינת האפשרות הטכנית להסביר לו את הדברים. לשיטת המדינה, הסנגוריה הציבורית יכולה להעמיד ייצוג למערער, חרף טענותיו לכשל בייצוג בבית המשפט המחוזי, שכן הייצוג אינו מחייב הזדהות עם טענות המערער בערעור. גם בנסיבות הקיימות יכול סנגור ממונה לשמש פה למערער בבית המשפט, תוך הבעת הסתייגות מטיעון זה או אחר, במידת הצורך. מוטב למערער, כך נטען, ליהנות מייצוג מוגבל מאשר לעמוד בערעור ללא ייצוג כלל. בא-כוח המדינה הוסיף וטען כי מחובתה של הסנגוריה הציבורית בתיק זה, כמו בתיקים אחרים בהם עולות טענות ל"כשל בייצוג", לפנות לסנגור בערכאה הדיונית ולהביא לפני בית המשפט את עמדותיו ביחס לטענות המועלות בערעור. בא-כוח המדינה ציין כי השאלה האם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת המערער פחות רלוונטית. לשיטתו, אין התנגשות אמיתית בין הדברים משום שאם לא תובא עמדת הסנגור הקודם ביוזמת המערער, ממילא ידרוש בית המשפט מאותו סנגור להגיש התייחסותו לטענות הערעור.

6.

לאחר שמיעת הטיעונים לפניי ועיון בחומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המיוחדות של ערעור זה, בשלב זה של הדיון, לא ימונה למערער סנגור מטעם בית המשפט באמצעות הסנגוריה הציבורית. ברי כי עצם העובדה שהסנגוריה הציבורית לא ראתה מקום להגשת ערעור בתיק זה, אין בה כשלעצמה כדי למנוע מינוי סנגור ציבורי לאחר שהוגש ערעור על ידי המערער ללא ייצוג. גם העובדה שהערעור כולל טענות בדבר "כשל בייצוג" בערכאה הדיונית מצד סנגור ציבורי, אינה מונעת, ברגיל, ייצוג על-ידי הסנגוריה הציבורית. אך במקרה דנן לא מ דובר

במקרה רגיל של טענות ל"כשל בייצוג" מבחינת איכות השירות המשפטי שניתן למערער. המערער כאן מעלה טענות עובדתיות לגבי הקשר בינו לבין בא-כוחו ונסיבות הסדר הטיעון. מכאן עמדתה הבלתי מתפשרת של הסנגוריה הציבורית כי אף סנגור מטעמה לא יוכל להציג לפני בית המשפט את קו הטיעון של המערער. נוכח עמדה זו של הסנגוריה הציבורית - ומבלי להביע דעתי בשאלה האם עמדה זו בדין יסודה – נראה לכאורה כי מקרה זה נופל לגדר אותם מקרים חריגים בהם לא תצמח למערער תועלת ממינוי סנגור. אמנם, נקודת המוצא של חוק סדר הדין הפלילי היא כי ייצוגו של נאשם בידי סנגור הוא תמיד לטובתו (ראו, ע"פ 5628/97 מדינת ישראל נ' הסנגוריה הציבורית (לא פורסם, 24.9.1997)), ומוטב לנאשם ליהנות מהגנה, ולו מוגבלת, של סנגור, מאשר להיוותר ללא ייצוג כלשהו (ראו, ע"א 10067/08 הסנגוריה הציבורית נ' אוחיון (טרם פורסם, 15.12.2008)). יש לזכור עם זאת כי לגבי הליך הערעור הותיר המחוקק פתח לשיקול דעת להימנע ממינוי סנגור מטעם בית המשפט, אם המערער ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא יגרום לאי צדק (סעיף 15(ב) לחוק).

7.

במקרה שלפניי, דומה כי המערער מעדיף לייצג את עצמו מאשר להיות מיוצג על-ידי סנגור שלא יציג את קו הטיעון בו דבק המערער. במצב דברים זה, ונוכח עמדת הסנגוריה הציבורית כי אף סנגור מטעמה לא יוכל להציג את קו הטיעון של המערער, אין בידי לשלול את האפשרות כי מקרה זה נופל לגדר המקרים החריגים של סעיף 15(ב) לחוק, ומכל מקום בשלב זה התרומה למערער ממינוי סנגור ציבורי היא זניחה, אם בכלל. במצב דברים זה, נחה דעתי כי אין מקום, בשלב מקדמי בו מצוי הדיון, לכפות על הסנגוריה הציבורית לייצג את המערער.

אשר על כן, החלטתי מיום 10.12.2008 מבוטלת בזאת, כך שהסנגוריה הציבורית אינה נדרשת, לעת הזו, למנות סנגור לייצוג המערער בערעור. עם זאת, יתייצב לדיון בערעור נציג מטעם הסנגוריה הציבורית. הערעור יקבע לדיון ומזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את הזימון לדיון בערעור גם לסנגוריה הציבורית. אני מאפשרת למערער להגיש נימוקי ערעור מפורטים תוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו. ההחלטה תתויק בתיקי השופטים אשר ישבו בדין.