רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ. ש.פרידמן ש. לנדסמן הנדס

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ש' דותן) שדחה בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ד' גבע) שלא להתיר לה להביא מטעמה עדות הזמה להפרכת עדות שהביאה המשיבה.

2.הסכם שנעשה בין המבקשת למשיבה בוטל על ידי המבקשת, ובעקבות ביטולו הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבה בגין הפרת חוזה. במסגרת פרשת התביעה העיד אחד משני האנשים שנטלו חלק מטעם המבקשת במשא ומתן בין הצדדים עובר להסכם, ואילו השני, יורם ריש שמו (להלן: ריש ), לא העיד. במסגרת פרשת ההגנה העיד מנכ"ל המשיבה וטען לדברים שנאמרו לו לטענתו בעת המשא ומתן על ידי אותו ריש, וכן טען כי המשא ומתן נוהל רק מול ריש. לטענת המבקשת, עדות זו הינה עדות בעל פה הסותרת מסמך בכתב וכן היא טוענת כי עד זה העלה בעדותו טענות שנשמעו לראשונה ואשר לא נטענו בתצהירים קודמים שלו שהוגשו. עוד טענה, כי לו ידעה כי טענות אלה יועלו, היה ריש מזומן לעדות מטעמה. לפיכך התבקשה הבאת עדותו של ריש כעדות מפריכה.

בית משפט השלום דחה את הבקשה בציינו כי כפי הנראה מדובר בעדות מהותית, "ואולם, ניתן וחשוב היה להביאה כחלק ממסכת הראיות של המבקשת". בית משפט השלום התרשם כי מדובר בשיפור עמדה ועל כן דחה את הבקשה.

הוגשה בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי. הבקשה נדחתה תוך שנקבע כי המבקשת בחרה את מי להעיד מטעמה מנימוקים טקטיים. בתצהיריו של מנכ"ל המשיבה נאמר כי ריש היה מעורב במשא ומתן ועל כן טענתו במשפט כי ריש היה הדמות הדומיננטית מצד המבקשת במשא ומתן אינה "הפתעה המצדיקה שינוי סדרי הדין ודיני הראיות", ואין לאפשר הבאת עדות הזמה על מנת לאפשר תיקון טעויות טקטיות אלא על מנת להעמיד על דיוקם דברים שלא ניתן היה לצפותם מראש. מטעמים אלה ומתוך היתרון שיש להתרשמות הערכאה הדיונית המכירה את העובדות היטב, נדחתה הבקשה.

3.המבקשת מציינת בבקשתה כי ריש אינו משמש עוד כסוכן ומפיץ שלה. לדבריה, עדותו של ריש חשובה מאין כמוה ונוגעת ללב המחלוקת, כמו גם להוכחת חוסר אמינותו של מנכ"ל המשיבה שניצל לטענתה את היעדרו של ריש לצורך סילוף האמת. לפיכך, היא סבורה כי עדותו של ריש חיונית למניעת עיוות דין וגורסת כי מתעוררת במקרה זה שאלה בעלת חשיבות עקרונית באשר לנסיבות בהן תותר הבאת עדות הזמה.

4.דין הבקשה להידחות.

תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות;

הנה כי כן, הבאת ראיות הזמה היא עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. עניין שעל התובע הנטל להוכיחו לא תותר לגביו הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן הוא הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע (ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (לא פורסם, 4.1.00). ראו בהקשר זה דברים מפי השופט זילברג, ע"א 73/49 ויסרברג נ' חברת מייסדי חדרה בע"מ , פ"ד ד(1) 776, 780 (1950)). בנוסף, ייתכנו מקרים בהם תותר הבאת עדות הזמה על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) 508 ;

ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא , פ"ד לח(4) 125, 130 (1984); רע"א 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אולמי נ' מלכה בע"מ (לא פורסם, 31.7.01)). ואולם, מדובר בשאלה של שיקול דעת המסור לערכאה הדיונית.

אין מדובר אם כן בשאלה משפטית המתעוררת במקרה דנן, אלא בבקשה להתערבות בשיקול דעתו של בית משפט השלום ובאופן שיישם עקרונות וכללים שנקבעו בפסיקה בעבר. שאלות שעניינן יישום הדין הקיים אינן מצדיקות מתן רשות לערער. בנוסף, מדובר בהחלטת ביניים ובכגון דא, ובפרט כשעסקינן בשאלות של סדרי דין וניהול המשפט, אין זה ממנהגה של ערכאת הערעור להתערב, לא כל שכן כאשר מתבקשת התערבותה של ערכאת ערעור שנייה.

אוסיף, כי גם לגופו של עניין איני סבורה כי יש להתערב בהחלטת בית משפט השלום. מעורבותו של ריש במשא ומתן בין הצדדים הועלתה בגרסת מנכ"ל המשיבה כבר בשלבים מקדמיים, כך שלא ניתן לומר כי טענות הנוגעות למעורבותו ואף להיקפה הינן בגדר הפתעה בלתי צפויה שלא יכולה הייתה להילקח בחשבון עת החליטה המבקשת שלא להעיד מטעמה את ריש. כמובן, בית משפט השלום הוא שיבחן את מכלול הראיות, לרבות את שנמסר בתצהירים אל מול העדויות בבית המשפט, ויבחר איזה משקל יש ליתן לכל ראיה ועדות. כמובן, למבקשת שמורה הזכות להעלות טענותיה בעניין לאחר מתן פסק הדין, במסגרת הערעור, אם תחליט להגישו.

מכל הטעמים שלעיל נדחית הבקשה.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.