רע"א 3984/12 נילי וינברג נ. טל אברהם

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' פרגו) מיום 22.4.2012 בה דחה בקשה שהגישה המבקשת להבאת עדויות הזמה.

העובדות העומדות בבסיס המחלוקת שבין הצדדים לתביעה פורטו בהחלטתי ב-רע"א 2365/12 וינברג נ' אברהם (טרם פורסם, 9.5.2012) ואלו עיקרי הדברים הצריכים לדיון בבקשה דנן.

1.

המבקשת היא אחת מיורשות המנוח זרח שקט ז"ל (להלן: המנוח ). המנוח היה בעלים של בניין ברחוב אידלסון 17 בתל אביב (להלן: הבניין ), וכחודשיים לפני שהלך לעולמו מכר את אחת הדירות בבניין למשיבה (להלן: הסכם המכר ו- הדירה בהתאמה ). לטענת המבקשת, לאחר מותו של המנוח הסתבר לה כי התמורה ששילמה המשיבה עבור הדירה הייתה נמוכה באופן משמעותי מערך השוק שלה, ולטענתה המנוח התקשר באותה עסקה לאחר שהוטעה בהקשר זה על-ידי גורמים שונים. משכך הגישה המבקשת תביעה לבית משפט קמא בה עתרה להצהיר כי הסכם המכר בטל.

2.

בתיק התקיימו שתי ישיבות הוכחות, ביום 12.2.2012 וביום 20.2.2012, ובישיבת ההוכחות השנייה הסתיימה פרשת ההגנה. כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 14.3.2012 הגישה המבקשת לבית משפט קמא בקשה להבאת ארבע עדויות הזמה בטענה כי בעדותם של אלה יהיה כדי להפריך את הראיות שהציגה המשיבה. בבקשתה הדגישה המבקשת כי במהלך חקירת העדים, ובפרט בחקירתו של עו"ד מרקוביץ' שהעיד מטעמה, התגלו עובדות ופרטים שלא היו ידועים לה קודם לכן.

ביום 22.4.2012 דחה בית משפט קמא את הבקשה בציינו כי שמיעת הראיות הסתיימה וכי בשלב זה צפוי המומחה שמינה להגיש חוות דעת שמאית לעניין שווי הדירה. בית המשפט קבע כי העובדות שנתגלו למבקשת, לטענתה, במהלך פרשת ההוכחות, ואשר בעטיין היא עותרת כעת לזמן לחקירה ארבעה עדים, לא היו אמורות להפתיע אותה והיה בידה לבררן טרם שמיעת הראיות. בנסיבות אלה, כך קבע, הבאת ראיות נוספות משמעה פתיחה מחודשת של כל הדיון ושמיעת מרבית הראיות, אם לא כולן, מחדש ואין מקום להורות כן.

3.

מכאן הבקשה שלפניי בה טוענת המבקשת כי יש להתיר את הבאת עדי ההזמה. לטענתה, עדויות ההזמה נועדו לקעקע את מהימנות עדי בעל הדין שכנגד ועל כן מקומן הוא לאחר סיום הבאת הראיות. עוד טוענת המבקשת כי התברר לה רק במהלך שמיעת ההוכחות כי הראיות שאותן היא מבקשת להציג כעת הן רלוונטיות להוכחת טענותיה ועל כן, שגה בית המשפט בקובעו כי היה באפשרותה לברר את העובדות הרלבנטיות בשלב מוקדם יותר. המבקשת מוסיפה וטוענת עוד כי בנסיבות העניין העדתם של עדי ההזמה נדרשת בכדי לעשות עמה צדק וכדי לממש את זכות הגישה שלה לערכאות וכן היא מדגישה כי זכות זו עדיפה על עיקרון היעילות במשפט.

4.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה שלפניי נסובה כאמור על החלטת בית משפט קמא שלא להתיר את העדתם של ארבעה עדי הזמה לאחר סיום שלב ההוכחות. זוהי החלטה בסוגיה דיונית מובהקת, וככזו היא נתונה ככלל לשיקול דעת הערכאה המבררת את ההליך, וערכאת הערעור תתערב בשיקול דעת זה רק במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל (ראו: תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ); רע"א 3638/09 עיריית הרצליה נ' מרינה הרצליה שותפות מוגבלת , פיסקה 4 (טרם פורסם, 1.6.2009); רע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' פרידמן (לא פורסם, 13.7.2006); ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא , פ"ד לח(4) 125, 130 (1984)).

המבקשת לא הצביעה על טעמים או נסיבות המלמדים כי המקרה שבפנינו נמנה עם אותם מקרים. לא למותר לציין בהקשר זה כי העדות המרכזית אשר בעקבותיה עותרת המבקשת להבאת לא פחות מארבע עדויות הזמה הינו עד מטעמה (עו"ד מרקוביץ') ובבקשה לא הוברר מדוע לא היה באפשרותה לעמוד בשלב מוקדם יותר על העובדות החדשות, עליהן למדה לטענתה לראשונה רק לאחר מתן עדותו וגם אם כך, מדוע לא עתרה להשמעת העדים טרם שנשמעו עדי ההגנה. בנסיבות אלה, לא מצאתי טעם מבורר להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא שלא להתיר את הבאת עדויות ההזמה מן הנימוקים שציין.

5.

סיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.

משלא התבקשה תגובת המשיבה אין צו להוצאות.

בשולי הדברים אציין כי זוהי בקשת רשות הערעור השלישית שהגישה המבקשת בקשר עם התביעה דנן ואף היא כקודמותיה הופנתה כלפי החלטה דיונית מובהקת שניתנה על ידי בית משפט קמא ונדחתה בלא שהתבקשה תגובת המשיבה. בנסיבות אלה שקלתי להטיל על המבקשת הוצאות לטובת אוצר המדינה (ראו: תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול (לא פורסם, 24.4.2006)). לפנים משורת הדין החלטתי שלא להורות כן הפעם.