פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2096/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשות:
1. כפר השעשועים רשת חנויות צעצועים
בע"מ
2. קבוצת בי קמעונאות בע"מ
3. ייבו אינטרנשיונל בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
סחר עולמי יבוא בע"מ
בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 24708-11-11
בשם המבקשות:
עו"ד דרור ברוטפלד;
עו"ד דניאל הרשקו
החלטה
1.
מונחת לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 24708-11-11, כב' השופט א' בכר ), אשר דחה בקשה לחילוט עירבון.
2.
בית המשפט המחוזי הטיל עיקול זמני על נכסי המבקשות. הצו הותנה, בין היתר, בהפקדת עירבון. בהמשך בוטל הצו. עם ביטול הצו הגישו המבקשות בקשה לחילוט העירבון. נטען כי בקשת העיקול לא הייתה סבירה בנסיבות העניין, ואף הסבה למבקשות נזקים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בקובעו כי לא הובאה תשתית ראייתית מינימאלית להוכחת טענת הנזק. מכאן הבקשה שלפניי.
במסגרת בקשת רשות הערעור נטען כי כאשר ניתן צו העיקול הזמני במעמד צד אחד, ונמסר למחזיקים שונים (ובהם בנקים וחברות אשראי) – נגרם מניה וביה "נזק עצום" למוניטין ולשמן הטוב של המבקשות. קיומו של נזק מסוג זה הוא בבחינת מסקנה מתבקשת מאליה, ואין מקום לדרישות ראייתיות נוספות.
3.
דין הבקשה להידחות. תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מלמדת כי לאחר פקיעת הצו הזמני ניתן להורות על חילוט העירבון אם הראה המבקש כי "נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו". לבד מזאת, נפסק כי יש להביא ולו תשתית ראייתית מסוימת להוכחת גובה הנזק (רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל בע"מ , פ"ד נז(3) 727, 732 (2003); רע"א 9308/08 אלול נ' רביב (21.4.2009); רע"א 3208/13 פריוב נ' בוטביקה (5.6.2013)). במקרה דנא טענו המבקשות כי העיקול הזמני פגע בתזרים המזומנים שלהן, במוניטין שלהן וביחסיהן אל מול הבנקים, חברות האשראי והזכיינים. ברם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, לא צורפה כל ראיה המצביעה על פגיעה בתזרים המזומנים של החברה, או על כך שהבנקים או חברות האשראי שינו לרעה את תנאי האשראי של המבקשות. המבקשות אף לא הוכיחו כי מי מהזכיינים בפועל פנה אליהן על מנת לסיים את ההתקשרות החוזית, ולא ציינו את היקף ההוצאות המשפטיות שנגרמו להן בשל הדיון בצו העיקול הזמני. לנוכח זאת, אינני רואה עילה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה המבקשות לא עמדו ברף הראייתי הנדרש – גם אם איננו גבוה - לצורך חילוט העירבון. אף אין צורך לקבוע מסמרות בסוגיות כגון סוג הנזק, טיבו ושיעורו, או הרף הראייתי הדרוש.
4.
בקשת רשות הערעור נדחית. משהגעתי לתוצאה זו, ולנוכח נימוקיי, אף הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב באדר ב' התשע"ד (24.3.2014).
ש ו פ ט