פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
237/19
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשות:
1. כוכב היובל בע"מ
2. אס. אר. אקורד בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
אל-הר הנדסה ובנין בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 23.12.2018 בת"א 35784-09-17 שניתנה
על ידי כבוד השופט א' ש' שילה; ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשות:
עו"ד אבירן אביב
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 23.12.2018 בת"א 35784-09-17 (השופט א' ש' שילה ), בגדרה נקבע כי המבקשות יפקידו ערבות בנקאית בסך של 200,000 ₪ כערובה להוצאות המשיבה.
2.
להלן בתמצית שבתמצית עיקרי העובדות הצריכות לשם הכרעה בבקשה. המבקשת 1 (להלן: כוכב היובל או החברה ) היא חברה קבלנית שהתקשרה במהלך שנת 2012 בשני הסכמים לביצוע עבודות תשתית (להלן: העבודות ) עבור המשיבה (להלן:
אל-הר ). במהלך שנת 2015 המחתה כוכב היובל את זכויותיה וחובותיה למבקשת 2 (להלן: אקורד ), חברה ציבורית העוסקת במתן שירותים פיננסיים. ביום 16.8.2017 הגישו המבקשות תובענה נגד אל-הר, בטענה כי לא שילמה את מלוא התמורה עבור העבודות שביצעה כוכב היובל. אל-הר הגישה בקשה למחיקת התובענה מחוסר מעש, וביום 10.12.2018 דן בית המשפט המחוזי בבקשה, בנוכחות ב"כ הצדדים וכן גם עו"ד מיכאל פינקלשטיין, אשר הסביר כי כוכב היובל נכנסה להליכי פירוק במסגרתם הוא מייצג את הנושה העיקרית של כוכב היובל (להלן: הנושה ), וכי בית משפט של פירוק מינה אותו כמפרק זמני לעניין ניהול ההליכים דנן. עו"ד פינקלשטיין הוסיף שלמיטב ידיעתו עילת התביעה דנן היא הנכס היחיד של כוכב היובל, וכי הנושה אותה הוא מייצג לא תסכים לשאת בעלויות הוצאות שייפסקו נגד כוכב היובל, ככל שייפסקו. נוכח האמור, הגישה אל-הר במהלך הדיון בקשה לחיוב המבקשות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.
3.
בהחלטה מיום 23.12.2018 קבע בית המשפט המחוזי, כי יש לחייב את המבקשות בהפקדת ערובה מכוח סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות ) ומכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א ). בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בכך שכוכב היובל מצויה בהליכי פירוק, ושעל-פי הודעת עו"ד פינקלשטיין אין בקופת הפירוק נכסים, ואין בכוונת הנושה לשאת בהוצאות המשפט. עוד קבע בית המשפט, כי אקורד היא חברה ציבורית בערבון מוגבל, ואין לחרוג בעניינה מהכלל הקובע את החיוב בכגון דא בהפקדת ערובה. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי סיכויי התובענה נראים על פניהם חלשים. המבקשות לא הצליחו להגיש עד למועד מתן ההחלטה חשבון סופי ומפורט של העבודות שבוצעו, ונראה כי החשבון שהוגש אינו החשבון שהוגש בזמן אמת. לאור האמור נקבע כי המבקשות יפקידו ערובה בסך של 200,000 ₪, עד יום 14.1.2019. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפנַי. בד בבד הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, עד להכרעה בבקשת הרשות לערער.
4.
לטענת המבקשות, אל-הר היא הנושאת באחריות לקריסתה של כוכב היובל, והיא פועלת בחוסר תום לב בניסיונה להציב מגבלות פרוצדוראליות כדי להכביד על מימוש זכות התביעה שלהן. המבקשות מוסיפות כי החלטת בית המשפט המחוזי נועלת 'דה-פקטו' את דלתות בית המשפט לפני כוכב היובל, וכי סכום הערובה שנקבע הריהו גבוה ביחס לנסיבות העניין ולסכום התביעה. עוד טוענות המבקשות, כי אקורד חוסה בצל חריג האיתנות הפיננסית שבסעיף 353א לחוק החברות, והא ראיה: דוחותיה הכספיים המעידים על מצבה הכספי השפיר, כמו גם תצהיר שהוגש מאת סמנכ"ל הכספים שלה. המבקשות תולות את אי-הגשת החשבון הסופי והמפורט אותו נדרשו להגיש בכך שאל-הר מסרבת להעביר אליהן את המסמכים הדרושים לשם הגשת החשבון, והן סבורות כי התביעה מבוססת וסיכוייה גבוהים. לפיכך מבוקש לקבוע, כי המבקשות אינן חייבות בהפקדת ערובה. לחלופין מבוקש להורות על ביטול החיוב בהפקדת ערובה לגבי אקורד, ולהפחית את סכום הערובה שכוכב היובל חויבה בתשלומו.
5.
שקלתי את נימוקי בקשת רשות הערעור ועיינתי בנספחיה, על רקע החלטת בית המשפט המחוזי, ובאתי לכלל
מסקנה כי דינה להידחות, גם מבלי צורך להיזקק לתגובה מאת אל-הר. כידוע, "לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניין של חיוב ליתן ערובה, וגדר התערבותה של ערכאת הערעור בכגון דא מצומצם בהתאם" (רע"א 9275/16 י.ש.ע השקעות ויוזמות בע"מ נ' י.ר.א.ם הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ , פסקה 6 (5.1.2017)) .
סעיף 353א לחוק החברות קובע כי בית המשפט רשאי לחייב חברה בערבון מוגבל בהפקדת ערובה לשם הבטחת תשלום הוצאות הנתבע, לבקשתו, בתובענה שהגישה החברה נגדו. זאת, אלא אם " נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה [...] בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין"
(סעיף 353א לחוק החברות). שני חריגים אלה פורשו בפסיקה בצמצום, ומתוך הכרה בכך שהוראת סעיף 353א קובעת כי בתביעה של חברה בערבון מוגבל, החיוב במתן ערובה הוא הכלל ולא החריג. בהתאם לכך, נקבע כי החריג הראשון יחול אך במקום בו "סיכויי ההליך גבוהים במיוחד" , וכי נטל ההוכחה המונח לפתחה של החברה המבקשת לבוא בגדרי החריג השני – גבוה
(רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 13 (11.2.2009) (להלן: עניין הנדסה ממוחשבת )) .
6.
הנדון דידן אינו בא בגדרם של חריגים אלה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, המבקשות טרם הגישו חשבון סופי מלא ומפורט ביחס לעבודות שאותן ביצעה כוכב היובל, ולפיכך קשה להלום טענה כי סיכויי התובענה הם גבוהים במיוחד. עניינו של החריג השני הוא מצבן הפיננסי של המבקשות. מצבה הכלכלי הרעוע של כוכב היובל אינו במחלוקת. על רקע האמור, ומכיוון שהנושה המיוצגת בידי עו"ד פינקלשטיין מסרבת להתחייב לשלם את ההוצאות, אין הצדקה שלא לחייבה במתן ערובה הולמת. אשר לטענת המבקשות בדבר מצבה הכלכלי היציב של אקורד, אף בה אין כדי לשנות מן התוצאה. הערבות נקבעה למבקשות ביחד ולחוד, משום שתביעת אקורד הוגשה מכוח המחאת זכויותיה של כוכב היובל . השתיים מצויות אפוא 'ב'סירה אחת'. סכום הכסף שמדובר בו, אינו מבוטל, אך בהתייחס אל המכלול – לבטח אינו בלתי סביר. לפיכך ועל סמך נימוקי החלטתו, אין הצדקה לשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי.
7.
אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נמחקת בזאת. משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י' בשבט התשע"ט (16.1.2019).
ש ו פ ט