רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ. אילנה פורת [פוקס]

1.

בפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת ע' צ'רניאק) לפיו נדחה ערעור המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (הרשם ח' ברנר) לדחות את בקשתו לפטור מערבון. זאת במסגרת ערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. ההליך האמור מתנהל בין המבקש לבין אחותו, ובגדרו נקבע כי יש למנות כונס נכסים.

לטענת המבקש, הוא מצוי בקשיים כלכליים ובריאותיים, מתקיים על אבטחת הכנסה ועל כן זכאי הוא לקבלת פטור מערבון. לשיטתו, הבקשה מצריכה דיון בגלגול שלישי שכן מדובר בזעקת דל אשר ניטלה ממנו זכות חוקתית. המבקש מצביעה על פגמים רבים שנפלו לשיטתו בהליך בבית משפט קמא. כך למשל נטען: בית המשפט התעלם מראיה חדשה ביחס למצבו הכלכלי הקשה ולא ניתן משקל לחובות והעיקולים שרובצים על שכמו; המשיבה לא קיבלה זכות טיעון ולא ניתנה לה זכות תגובה; סיכויי הערעור תומכים בקבלת הבקשה.

2.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא אין ערעור בזכות. יש להראות כי הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור. כלל מושרש הוא, כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית, ציבורית או משפטית החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הלכה זו יפה אף בהחלטות שעניינם פטור מאגרה או עירבון במקרה קונקרטי (ראה בע"מ 10600/08 פלוני נ' פלונים , תק-על 2008(4), 3424 ,עמ' 3425 ורע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ נ' עיריית תל אביב (לא פורסם)). המבקש לא הצביע על כך כי עניינו נמנה על אחד מהחריגים האמורים.

רשם בית משפט המחוזי (ח' ברנר) ציין בהחלטה נשוא הערעור כי שלוש בקשות קודמות שהוגשו כבר נדחו בעניינו של המבקש. כמו כן, בהליך קודם שהתנהל בעניינו (החלטה מיום 27.4.08 מפי הרשם א' אורנשטיין) ניתנה החלטה מנומקת ומפורטת הנותנת מענה לטענותיו. הודגש, כי לכאורה עולה שהמבקש מחזיק בסכום של 300,000 ₪ שלא הוחזר וכי קיים חשש שלא ישלם את ההוצאות, בשל העובדה שלא כיבד החלטות שיפוטיות קודמות. שופטת בית המשפט המחוזי בחנה אף היא את טענות המבקש וקבעה כי לא נמצא כל דופי בהחלטת הרשם. ניתן משקל לכך שהמבקש לא הוכיח שפעל על מנת לגייס את סכום העירבון. טענות המבקש בדבר אי-מתן זכות תגובה למשיבה, אינן מגלות כל טעות משפטית. בית משפט רשאי להכריע בבקשה על סמך החומר שבידיו, כאשר הוא מחליט לדחות את הבקשה. בכל מקרה אין בכך פגיעה בזכויות המבקש הואיל וטענותיו נשמעו והוכרעו לגופם.

בבקשה נטען כי העניין הנדון מעורר סוגיות חוקתיות. בהקשר זה תודגשנה שתי נקודות. האחת, כי ההכרעה בדבר הפקדת העירבון נידונה הן על ידי מספר רשמים והן על ידי שופט בית המשפט המחוזי. האחרת, שההלכה היא כי אין בדרישה להפקדת עירבון כדבר שבשגרה בהליך הערעורי משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות. כפי שנקבע לא פעם, הצד המערער אינו מסתפק בהכרעה של בית המשפט ומעוניין בבדיקת העניין על ידי גורם שיפוטי אחר. משכך, קמה הצדקה שהוצאות הצד שכנגד, שמוכן להשלים עם התוצאה של הערכאה הראשונה, תובטחנה. אוסיף גם כי לא מצאתי בערעור נימוקים המצביעים על סיכויים טובים להצלחת הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. יובהר שאינני מביע עמדה מעבר לכך. הטעם העיקרי לדחיית הבקשה הוא כי המבקש לא הצליח להראות כי העניין יוצא מגדר הסכסוך הפרטני בין הצדדים. זהו שיקול בעל משקל רב בגלגול שלישי. בראייה זו אין כל סוגיה משפטית כללית המצדיקה ליבון.

3.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.