רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ. אילנה פורת [פוקס]

1.

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת . המדובר בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי שלא לפוטרו מהפקדת עירבון בערעור שהגיש על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה.

2.

בבקשה שלפניי טוען המבקש, אשר אינו מיוצג, לדלות כלכלית המונעת ממנו את תשלום האגרה והפקדת העירבון. המבקש הינו בן 65, מובטל ומקור הכנסתו הינה קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. המבקש טוען כי מצבו הרפואי אינו בטוב; וכי רכושו היחיד הינו נכס מעוקל אשר הינו במצב מסוכן ומיועד להריסה. עוד טוען המבקש כי יש לו חובות כספיים בסכומים גבוהים, וכי קיימים נגדו הליכים בהוצאה לפועל. לבסוף נטען כי המבקש אינו יכול לגייס את הכספים ממעגל קרוביו, וכי המבקש פנה לבנקים על מנת לקבל הלוואה, אך נענה בשלילה. המשיבה מתנגדת לבקשה.

3.

אשר לבקשה לפטור מאגרה – בפתח הדברים יובהר כי המבקש אינו זכאי לפטור סטטוטורי מאגרה לפי תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, שכן המדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי (ואף למעלה מכך) (ראו: רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (לא פורסם, 31.10.2007); וכן: בש"א 9674/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (לא פורסם, 15.4.2008)). לפיכך, יש לבחון את הבקשה לפטור מאגרה בהתאם לאמות-המידה הקבועות בתקנה 14 לתקנות הנ"ל, קרי- העדר יכולת כלכלית וקיום עילה להליך. בנסיבות המקרה דנן, מקבל המבקש גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980. בהתאם לתקנה 14(ה) לתקנות הנ"ל, המדובר בראיה לכאורה להעדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה. לא שוכנעתי כי ראיה לכאורית זו נסתרה בנסיבות העניין. אשר על כן, אני רואה להיעתר לבקשת המבקש ולפטור אותו מתשלום אגרה בגין ההליך שבכותרת.

4.

אשר לבקשה לפטור מעירבון – בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו קרובה לשם גיוס כספי העירבון . זאת ועוד; אין די בכך שההליך מגלה עילה, ויש להראות כי סיכוייו טובים. בשני אלה לא עמד המבקש.

הטענה כי המבקש אינו יכול להסתייע בסביבתו הקרובה, נטענה בעלמא ולא נתמכה באסמכתאות כנדרש ( ראו בעניין זה: בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 17.12.2009)). לכך יש להוסיף כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם נראים טובים בהתחשב בנימוקים שפורטו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובהתחשב בכך שההליך אינו מעורר שאלות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים. יוער כי בית-המשפט המחוזי ראה לחייב את המבקש בהוצאות משפט בקובעו כי המדובר "בערעור סרק". עובדה זו מקשה על היכולת לקבל את בקשת הפטור בלא להבטיח את הוצאות המשיבה בהליך. אשר על כן, הבקשה לפטור מלא מהפקדת עירבון נדחית. יחד עם זאת, נוכח מצבו הכלכלי הנטען של המבקש; ובהתחשב בצורך להימנע ממעגל קסמים דיוני; ראיתי להעמיד את סכום העירבון בגין ההליך שבכותרת על סכום מופחת של 1,000 ₪.

5.

הבקשה מתקבלת, אפוא, בחלקה. המבקש פטור מתשלום האגרה. העירבון יעמוד על סך מופחת של 1,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. ימי הפגרה יבואו במניין הימים. בהיעדר הפקדה כאמור, יירשם ההליך לדחייה בלא צורך בהתראה נוספת. אין צו להוצאות בהליך שלפניי.