פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
2732/09 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקש:
אריה שפיר
נ ג ד
המשיבים:
1. יהודה ליסקר
2. סילביה שפורן
3. הלל סטרינסקי
4. אהרון קלדרון
5. עזבון המנוח שמעון לינקר ז''ל
6. פורמלי מדינת ישראל
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מאגרה ומערבון בהליך שבכותרת.
1.
ההליך נסוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ע' סלומון-צ'רניאק) לדחות את ערעורו של המבקש על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי (כב' הרשם א' זמיר) בבקשת המבקש לפטור מאגרה. נפסק כי המבקש הצליח להוכיח קיומה של עילת תביעה לכאורית בסכום של 9,250,000 ₪ ובנוסף, הוא הראה חוסר יכולת כלכלית המצדיק פטור מאגרה עד לסכום האמור. לפיכך, הופטר המבקש מאגרה עד לסכום האמור. בערעור קבע בית המשפט המחוזי כי לא נמצא דופי בהחלטת הרשם, המצדיק התערבות בשיקול דעתו. בבקשה לפניי טוען המבקש כי אין לו נכסים כלשהם, הוא מתקיים מקצבה להבטחת הכנסה ואין לו מקור כלשהו לממן אגרה וערבון.
2.
ההליך שבכותרת אינו נופל לגדר ערעור על החלטה בבקשה לפטור מתשלום אגרה, ועל כן לא עומד למבקש פטור סטטוטורי מכוח תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007. הבקשה צריכה איפוא להיבחן במסגרת תקנה 14 לתקנות, המתנות מתן פטור בכך שבית המשפט ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. אמנם, כאשר ההליך העיקרי המתברר בבית משפט זה עוסק בהחלטות של הערכאה הקודמת בעניין אגרה וערבון, הנטייה היא לבחון ב"גמישות" בקשות לפטור מאגרה וערבון כדי להימנע מיצירת "מעגל קסמים" או "מעגל שוטה" שיביא לכך שתחסם האפשרות של מיעוטי יכולת לערער על החלטות בנושאים הקשורים ביכולתם הכלכלית (ראו, למשל, בש"א 5046/08 קבועה נ' עז' קבועה (לא פורסם, 17.8.2008)). אולם אין המ דובר
בפטור אוטומטי. במסגרת הפעלת שיקול הדעת האם לפטור מאגרה, מובאת בחשבון גם השאלה האם ההליך מגלה עילה. כן מובאים בחשבון הפערים בין סכום האגרה או הערבון בבית המשפט קמא לבין סכום האגרה (הנמוך באופן יחסי) בבקשה לרשות ערעור. כמו כן, יש חשיבות לשאלה האם דחיית הבקשה לפטור בבית המשפט קמא נעוצה ביכולתו הכלכלית של בעל הדין או שמא בקביעות אחרות, כגון העדר עילה או סיכויים נמוכים של ההליך. לכאורה, במקרים האחרונים אין המ דובר
ב"מעגל קסמים" דיוני שכן מבקש הפטור אינו נדרש לשלם אגרה כדי לשכנע בדבר חוסר יכולת כלכלית אלא כדי לשכנע בקיומה של עילה. יחד עם זאת, גם במצבים אלה וכן במצבים אחרים בהם לחוסר היכולת הכלכלית השפעה על ההליכים המשפטיים, יש לסוגיית היכולת הכלכלית משקל ניכר בשאלת הפטור מאגרה.
3.
בחינת הבקשה על רקע אמות מידה אלה מובילה למסקנה כי לא ניתן להיעתר לה. אמנם, המבקש הופטר (חלקית) מתשלום אגרה בבית המשפט המחוזי, בשל חוסר יכולת כלכלית. מהות ההליך מחייבת בחינה "גמישה" של בקשתו לפטור מאגרה וערבון. אולם גם בחינה "גמישה" של הבקשה מותירה ספק רב בכך שההליך מגלה עילה לדיון ערעורי ב"גלגול שלישי". בנוסף, יש לזכור כי המבקש לא הופטר כליל מתשלום אגרה משום שבית המשפט לא מצא עילה לכאורית לתביעה העולה על 9,250,000 ₪. במצב דברים זה, אין הדיון מתמקד בשאלת יכולתו הכלכלית של המבקש, אלא בעילת התביעה שלו. בנסיבות אלה לא נוצר, לפחות לא במתכונתו הקלאסית, אותו "מעגל קסמים" דיוני המצדיק פטור מאגרה ללא בחינת השאלה האם ההליך הערעורי מגלה עילה. משלא נמצאה הצדקה לפטור את המבקש מאגרה, קל וחומר שאין יסוד לפטור אותו מהפקדת עירבון. שכן בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר. יחד עם זאת, נוכח מהות ההליך ומצבו הכלכלי של המבקש, תופחת האגרה לסך של 500 ₪ והערבון יעמוד על סך של 3,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא - ימחק ההליך או יירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.
ניתנה היום, ד' בניסן תשס"ט
(29.3.2009).
גאולה לוין
ר ש מ ת