רע"א 2782/16 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו מיום 6.3.2016 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע"א 20491-11-15 (כב' סגנית הנשיא ש' דברת

והשופטים א' ואגו

וג' גדעון ), בגדרו התקבל ערעור המשיבות על פסק דינו מיום 8.10.2015 של בית משפט השלום בקרית גת (כב' השופט י' פ' אקסלרד ).

רקע

1.המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בטענה כי ביום 30.8.2010 נפגעה המבקשת על-ידי רכב שהיה נהוג בידי המשיבה 1 (להלן: המשיבה ), ומבוטח על-ידי המשיבה 2, בעת שהמבקשת חצתה את הכביש כהולכת רגל. המשיבות מצדן טענו כי הפגיעה במבקשת נגרמה כתוצאה מנפילתה במהלך ריצה, כאשר המשיבה אך סייעה לה לאחר שהבחינה בנפילה. יצוין, כי מעבר למחלוקת באשר לנסיבות האירוע, היו הצדדים חלוקים גם בשאלת הנזק. בית משפט השלום קבע בפסק דינו כי יש להעדיף את גרסת המבקשת באשר לנסיבות פגיעתה, ולפיכך קבע כי מדובר בנזק גוף שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים. לאחר פירוט מקיף של ראשי הנזק השונים, פסק בית המשפט למבקשת פיצוי בסכום כולל של 353,165 ש"ח, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15.34 אחוזים מסכום הפיצוי, ובהשבת סכום האגרה ששילמה המבקשת. כל זאת, לאחר שנקבע, בין היתר, על-יסוד חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה ), כי למבקשת נגרמה נכות צמיתה בשיעור של עשרה אחוזים, וכי שיעור נכותה התפקודית זהה לשיעור נכותה הרפואית.

2.המשיבות הגישו ערעור על פסק הדין במסגרתו השיגו על גובה הפיצויים שנפסק לזכות המבקשת (לאחר שבמהלך הדיון בערעור זנחו את השגותיהן ביחס לשאלת החבות). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבות וקבע כי יש להעמיד את שיעור הנכות הרפואית של המבקשת על חמישה אחוזים בלבד, וכי נכותה התפקודית של המבקשת נמוכה מן הנכות הרפואית. לפיכך נקבע, כי יש להפחית מסכום הפיצוי שנפסק לטובת המבקשת ולהעמידו על סך של 132,730 ש"ח. כל זאת, בין היתר, בהתבסס על סרטון וידאו (להלן: הסרטון ) בו תועדה המבקשת רוקדת במסגרת תחרות ריקוד לקבוצות, ועל תגובת המומחה מטעם בית המשפט לסרטון במהלך חקירתו הנגדית.

3.כלפי פסק הדין הגישה המבקשת את הבקשה דנא, בגדרה נטען כי על בית משפט זה ליתן רשות ערעור ולהתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נוכח הטעויות הקשות שנפלו בפסק דין, לגישתה, ומשיקולים של צדק – וזאת, בהתחשב, בין היתר, בכאבים מהם סובלת המבקשת ובכך שנגוז חלומה להיות מתעמלת אמנותית מקצועית. עוד נטען, כי המבקשת הצטרפה לקבוצת הריקוד, במסגרתה תועדה רוקדת בסרטון, בעקבות המלצה שקיבלה במהלך טיפולי הפיזיותרפיה שעברה לפיה עליה לבצע פעילות גופנית כלשהי. נטען, כי בניגוד לטענת המשיבות בהליכים הקודמים, השתתפותה של המבקשת בקבוצת הריקוד לא הוסתרה, והמבקשת הצהירה על כך בגלוי בעת בדיקתה אצל המומחה ובתצהירה. בבקשתה חוזרת המבקשת באריכות על האמור בחוות דעתו של המומחה ועל עדותן של המבקשת ואמה, אשר נמצאו אמינות על-ידי בית משפט השלום. המבקשת ממשיכה ותוקפת את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו, בהדגישה, כי לא היה כל מקום להתערבותו בפסק דינה של הערכאה המבררת, אשר התרשמה באופן ישיר ובלתי אמצעי מהעדים השונים, לרבות עדותו של המומחה ותגובתו לסרטון. עוד נטען, כי כאשר בקטינים עסקינן, הלכה היא שיש להעמיד את שיעור הנכות התפקודית על שיעור הנכות הרפואית, למעט במקרים חריגים. לבסוף נטען, כי יום לפני הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי, קיבלה המבקשת את תוצאות הבדיקות הרפואיות והמבדקים שעברה בלשכת הגיוס לקראת גיוסה לצה"ל, במסגרתם נקבע כי הפרופיל הרפואי של המבקשת עומד על 45 בשל בעיות הגב מהם היא סובלת. נטען, כי נתון זה הובא בפני בית המשפט המחוזי במהלך הדיון, אך לא קיבל כל ביטוי בפסק הדין – ויש בכך כדי להוות שיקול כדי ליתן רשות ערעור במקרה דנא.

דיון והכרעה

4.לאחר העיון בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות. עם כל האמפטיה וההבנה למצבה של המבקשת, המקרה דנא אינו נמנה על אותם המקרים הייחודיים בהם דרושה התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי". כפי שחזר ושנה בית משפט זה, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום בו מתעוררת סוגיה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הישירים למחלוקת, או כאשר עולה חשש לעיוות דין חמור (רע"א 460/14 צמח נ' גבאי , פסקה 2 (6.4.2014); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982 )).

בענייננו, אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה פסק דינו של בית המשפט המחוזי גורם לעיוות דין חמור ולחוסר צדק. התרשמתי כי פסק הדין מבוסס ומנומק וכי בית המשפט התייחס בתשומת לב הולמת לסוגיות שהונחו לפתחו, כאשר אף אם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת – ואיני קובע שאכן כך הוא – אין בכך כדי להצדיק התערבות של בית משפט זה בפסק הדין. עסקינן בהערכת הנכות וסכומי הפיצוי, עניינים מובהקים שבעובדה שטענות ביחס אליהם אינן מצדיקות, ככלל, קיום דיון שלישי, גם אם ערכאת הערעור מצאה לנכון להתערב בממצאיו ובמסקנותיו של בית משפט השלום. טענות המבקשת נוגעות אך לעניינה-שלה והיא אינה מעלה בבקשתה כל שאלה שיש לה היבט כללי. מכל מקום, ברי כי אין בתוצאות המבדקים שנערכו למבקשת לקראת גיוסה כדי לשנות את שנקבע בהליך, ובמיוחד כאשר הנטען באשר לתוצאות אלו לא גובה בראיות ממשיות.

נוכח האמור, דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.