רע"א 460/14 כרמי צמח נ. דוד גבאי

1.

זה שנים מספר שמתנהל בשלוש ערכאות השיפוט סכסוך בין המבקשת לבין המשיב על רקע מערכת יחסים שניהלו השניים, ושבמסגרתה העניק המשיב למבקשת מתנות שונות. בשלב מסוים חתם המשיב על תצהיר ויתור על טענותיו בנוגע למתנות שנתן למבקשת, וכן חתם על כתב שיפוי שבמסגרתו התחייב "לשפות [את המבקשת] בגין הוצאה או נזק כספי ו/או אחר שיגרם כתוצאה מהגשת דרישה או תביעה כלשהי". פסק הדין שניתן ברע"א 8634/06 גבאי נ' צמח (19.7.2009) הכריע בטענות הצדדים בנוגע לתצהיר הוויתור, ולאחריו התנהלו בין הצדדים הליכים הנוגעים להשלכתו ופרשנותו של כתב השיפוי. במסגרת הליכים אלה, קיבל בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ח' ינון ) תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיב וחייב אותו לשלם לה, על בסיס כתב השיפוי, סך של 452,764 ש"ח ושכר טרחה. בית משפט השלום נמנע מלדון בתביעה שכנגד שהגיש המשיב נגד המבקשת. המשיב ערער על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שבח בהסכמת השופטים י' ענבר ו ש' שוחט ) קיבל את הערעור בקובעו כי יש לפרש את כתב השיפוי באופן שחל על דרישות שיפנה המבקש למשיבה בנוגע למתנות שהתקבלו לפני שכתב השיפוי נחתם וככל שיימצא שהדרישות לא היו מוצדקות; וכי האופן שבית משפט השלום פירש אותו אינו עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור. כפועל יוצא בוטל פסק הדין של בית משפט השלום, והעניין הוחזר אליו לבירור התביעה שכנגד שהגיש המשיב נגד המבקשת. בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת בשכר טרחת עורך-דין, בשתי הערכאות, בסך של 50,000 ש"ח.

2.

הבקשה שלפניי מכוונת לפסק הדין של בית המשפט המחוזי ונטען במסגרתה כי שגה בית המשפט המחוזי באופן שבו פירש את כתב השיפוי, בין היתר על רקע פסק הדין שניתן בבית משפט זה בנוגע לתצהיר הוויתור. לאחר שעיינתי בבקשה, באתי למסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמת מידה זו ואף לא נטען אחרת. פסקי הדין של הערכאות הקודמות נסבים על פרשנותו ותוקפו של כתב השיפוי הקונקרטי. טענות המבקשת בהקשר זה נדונו בשתי ערכאות והיה לה יומה בבית המשפט. המבקשת אומנם סבורה כי בית המשפט המחוזי שגה בפסק דינו, אלא שכידוע – יישום שגוי של ההלכה הנוהגת אינה מהווה כשלעצמו עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.