רע"א 2870-24 רע"א 2870-24

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) מיום 4.2.2024 בת"א 11727-01-24, בה התקבלה בקשת המבקשות לצרף להליך הבוררות המתנהל בינן לבין משיבות 4-3 את משיבים 6-5, ונדחתה בקשתם לצרף את משיב 1 (שהוא גם משיב 2 ולהלן יכונה: המשיב).

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור בענייני בוררות ולוּ בקירוב (ראו למשל לאחרונה: רע"א 8915/23 ווי בוקס מכבי 47 בע"מ נ' לוצקי, פסקה 6 (28.2.2024); רע"א 1691/24 מפלים 26 אלד בע"מ נ' טרבלסי, פסקה 9 (1.4.2024)). נסיבות העניין אינן מעוררות שאלה עקרונית כלשהי, ולא בכדי המבקשות לא טענו לכך. טענותיהן מתמצות בכך שהימנעות בית המשפט מלהורות על צירוף המשיב להליך הבוררות גורמת ל"עיוות דין חמור הצפוי לנבוע מפיצול מיותר של הליכים, מתן הכרעות סותרות, ופגיעה אנושה ביעילות הליך הבוררות ותכליתו". אלא שהשאיפה לנהל הליכים העוסקים באותו עניין נגד בעלי דין שונים במסגרת אחת כוללת, אינה חזות הכל (ראו והשוו: רע"א 2639/14 עו"ד אורי ברימר (נאמן) נ' עטר, פסקה 25 (9.12.2015)), וודאי שאין בה כדי לחייב את מי שלא היה צד להסכם הבוררות לקחת חלק בהליך זה. אכן, ייתכנו מקרים שבהם צד שלישי יחויב להצטרף לבוררות (רע"א 3925/12 רונן נ' עו"ד יובל כהן (17.6.2013); רע"א 150/24 נאות הרצליה הדר 19 בע"מ נ' רוזנשטיין (21.1.2024); רע"א 1950/20 יפה נ' דיאמנט, פסקה 14 (10.5.2020)) ברם בית המשפט המחוזי קבע כי ענייננו אינו נכנס לגדרם של מקרים אלה, וזאת בהתבסס על המערכת ההסכמית בין הצדדים ועל נסיבות המקרה. לא מצאתי כי נפל כל פגם בקביעה זו. מכל מקום שגגה שנפלה באופן שבו יישם בית המשפט את הדין, לרבות בנוגע לצירופו של צד להליך בוררות הגם שהוא אינו חתום עליו, אינה ככלל מצדיקה מתן רשות ערעור (רע"א 1838/15 קדרון נ' שער הגבינות שיווק מזון בע"מ, פסקאות 10-9 (31.3.2015)). על כל פנים, בהינתן שאין כל מניעה לזמן את המשיב כעד בהליך; בהתחשב בכך שעומדת למבקשות האפשרות להגיש נגדו תביעה אישית לבית המשפט, ככל שעומדות להן טענות אישיות כלפיו; ובשים לב להצהרתו של המשיב לפיה יפעל בהתאם לפסק הבוררות שיינתן – לא מצאתי כי נגרם למבקשות עיוות דין המצדיק רשות ערעור.

הבקשה נדחית.