רע"א 2924/16 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.3.2016 ב-ת"א 9420-02-12 (כב' השופט כ' סעב ), בגדרה נקבע כי המבקשים אחראים לפצות את המשיב בגין נזקים שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב.

1.המשיב הגיש תביעה פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שארעה ביום 26.10.2010, עת התנגש במהלך נסיעה על אופנועו במשאית בה נהג המבקש 1. התביעה הוגשה נגד המבקש 1 ומבטחת משאיתו, המבקשת 2. יצוין, כי בעת קרות התאונה נהג המשיב באופנוע ללא כיסוי ביטוחי ובלי שהחזיק ברישיון נהיגה מתאים, ומשכך הוגשה התביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. עיקר המחלוקת שניטשה בין הצדדים התייחסה לשאלה העובדתית – מי מהנהגים חצה את הצומת באור אדום. בהחלטתו מיום 12.3.2016, אותה הכתיר בית המשפט בכותרת "פסק דין חלקי בשאלת האחריות", קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש 1 הוא שחצה את הצומת באור אדום, ולפיכך המבקשים נושאים באחריות לפיצוי המשיב בגין נזקי התאונה.

2.כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה דנא, כמו גם הודעת ערעור (ע"א 2921/16), וזאת מטעמי זהירות ועקב ספקותיהם של המבקשים ביחס לאופן בו עליהם להשיג על ההחלטה. בהקשר זה ייאמר כבר עתה, כי ההחלטה מושא הבקשה אינה מהווה "פסק דין" או "פסק דין חלקי" כלל ועיקר. החלטה בתביעת נזיקין הקובעת את חבות הנתבע לפצות את התובע על הנזק שנגרם לו, הניתנת בנפרד מן ההחלטה בעניין שיעור הנזק וסכומי הפיצוי, מהווה החלטת ביניים לכל דבר, שכן התיק נותר פתוח וההתדיינות בגדרו אינה מסתיימת עם מתן ההחלטה האמורה (וראו: ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 773-772 (מהדורה שביעית, 1995), והאסמכתאות הנזכרות שם; רע"א 997/16 פלוני נ' מנורה – חברה לביטוח בע"מ , פסקה 4 (10.3.2016) (להלן: עניין פלוני ); רע"א 8973/11 חברת העובדים העבריים השיתופית הכללית נ' רכבת ישראל , פסקה 4 (25.1.2012)) . ביחס לאי הבהירות אליה נקלעו המבקשים בעניין אופן ההשגה על ההחלטה שניתנה בסוגיית האחריות, יפים הדברים שהובאו בהחלטתי בעניין פלוני אך לאחרונה:

" אכן, נפסק לא פעם שהקובע לעניין אפשרויות ההשגה בערכאת הערעור אינו הכינוי שניתן על-ידי בית המשפט ('פסק דין' או 'החלטה'), אלא מהות ההחלטה, אך מוטב לדייק בכותרת ולו כדי לא להכשיל בעלי דין בכל הנוגע לזכויותיהם להשיג על ההחלטה בערכאת הערעור" (פסקה 4 להחלטה).

3.ומכאן לענייננו – דין הבקשה להידחות אף מבלי שתתבקש תשובת המשיב, ומבלי להידרש לגופן של טענות המבקשים. בית משפט זה עמד לא אחת על כך שהשגה על החלטה הקובעת אחריות בלבד, ואינה דנה בנזק ובסכומי הפיצויים, תעשה, ככלל, לאחר מתן פסק הדין הסופי ובמסגרת ערעור בזכות על כלל הכרעותיה של הערכאה הדיונית, לרבות ההכרעה בשאלת האחריות (ראו למשל: רע"א 5215/10 ד"ר וינר נ' וזאנה (8.8.2010); רע"א 5712/08 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (7.9.2008); רע"א 373/97 שקולניק נ' שפיגל (20.2.1997), והאסמכתאות הנזכרות שם). רשות ערעור במקרים כגון דא תינתן רק במקרים חריגים שבחריגים בהם יוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מן הכלל. בבקשה שבפנַי המבקשים אינם מציגים טעמים שכאלו, אלא אך מעלים טענות ערעוריות הנוגעות לגוף ההחלטה מושא הבקשה, שכאמור, ראוי לדון בהן רק לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה. אז תהיה התמונה המלאה, לרבות שיעור הנזק וסכומי הפיצוי, פרושה לנגד עיניה של ערכאת הערעור.

סוף דבר - דין הבקשה להידחות רק מהטעם שלא היה מקום להגישה בשלב זה, ומבלי שיש בהחלטתי התייחסות כלשהי לגופן של הטענות בדבר חבות המבקשים כלפי המשיב. נוכח האמור, לכאורה נראה כי דין הערעור שהוגש להימחק ועל המבקשים להגיש בקשה מתאימה בעניין זה.

אין צו להוצאות.