רע"א 3137-24 רע"א 3137-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) מן הימים 14.2.2024 ו-26.2.2024 בת"א 34971-11-21, בגדרן נדחו, בהתאמה, בקשת המבקשים לצירוף תצהירי תשובה משלימים, ובקשתם לביטול החלטה הדוחה בקשה זו.

תמצית הרקע לבקשה

1.ברקע לבקשה סכסוך רב שנים בין הצדדים, הנוגע להסכם שנחתם בשנת 2008 לביצוע עבודות פיתוח בפרויקט הרחבה ביישוב ברקן שבשומרון (להלן בהתאמה: ההסכם ו-הפרויקט). המשיבה היא האגודה השיתופית של היישוב ברקן; המבקשות 2-1 הן חברות יזמיות שהיו מעורבות בביצוע הפרויקט (להלן יחדיו: שחם), והמבקשים 4-3 היו בעלי המניות בחברות אלה בשנים הרלוונטיות. הפרויקט האמור הוליד סכסוך סבוך, וכן שורה של הליכים משפטיים שנוהלו בין הצדדים בניסיון להביא את הפרויקט לידי גמר. האקורד האחרון בשורת ההליכים שבין הצדדים, הוא תביעה כספית בסך של כ-11 מיליון ₪ שהגישה המשיבה בשנת 2021, בגדרה נטען כי שחם הפרה את ההסכם ולא השלימה את עבודות הפיתוח לביצוען התחייבה. המבקשים טענו מנגד כי עבודות הפיתוח בוצעו בהתאם להתחייבויות החוזיות בין הצדדים ובהתאם להחלטות שיפוטיות שניתנו בעניינם, וכי המשיבה היא שהפרה את ההסכם והיא האחראית לעיכובים שחלו בביצוע העבודות. בגדרה של התביעה עתרה המשיבה לחייב את המבקשים לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה בשל הפרת התחייבויות שחם, ובין היתר, בגין העלויות המוערכות להשלמת העבודות בפרויקט הנוגעות ל"קו הביוב המזרחי" – שהן אלה העומדות במוקד הבקשה שלפניי. בשנים שלאחר הגשת התביעה, הושלמו חלק מעבודות אלה על-ידי המשיבה.

2.ביום 25.8.2022 הגישה המשיבה את ראיותיה, וביום 12.12.2022 הוגשו ראיות המבקשים. ביום 1.3.2023 התקיים קדם משפט מסכם בו נקבעו סדרי שמיעת הראיות ובו הודיעה המשיבה על זהות העדים אשר לא הוגש תצהיר מטעמם, ואשר בדעתה לזמן לעדות. ביום 21.12.2023, במסגרת ישיבת ההוכחות הראשונה, העיד מטעם המשיבה מר דני גוניצקי, המפקח מטעם המועצה האזורית שומרון (להלן: המועצה), שלא הוגש תצהיר עדות ראשית בעניינו. בעקבות עדותו של מר גוניצקי, הגישו המבקשים ביום 27.12.2023 בקשה ל"גילוי מסמך ספציפי", הן "התכניות לפיהן בוצעו בפועל העבודות בכביש 3 ובקו הביוב המזרחי". בהמשך לכך, ביום 2.1.2024 חתם בית המשפט המחוזי על פסיקתה המורה לוועדה לתכנון ולבנייה במועצה האזורית שומרון למסור למבקשים את המסמכים המבוקשים. ביום 8.1.2024 התקיימה ישיבת הוכחות נוספת, בה נחקר עד המשיבה מר תומר אברהמי על יסוד תצהירו.

3.ביום 30.1.2024 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה "לצירוף תצהירי תשובה משלימים" מטעמם, בגדרה ביקשו להתיר להם להגיש תצהירים משלימים של מר קיריל אלנברג, המהנדס הראשי מטעם שחם, ושל אינג' עבד אללטיף אבו חיט, מתכנן מערכת הביוב בפרויקט – אשר תצהיריהם הוגשו על-ידי המבקשים ביום 12.12.2022. בבקשתם טענו המבקשים כי מעדויותיהם של העדים גוניצקי ואברהמי למדו לראשונה כי העבודות להשלמת קו הביוב המזרחי, שבוצעו על-ידי המשיבה, הושלמו על יסוד תכניות חדשות שאישרה המועצה (להלן: התכניות המאוחרות), ולא לפי תכניות ההיתר המקוריות שאושרו בשנת 2018 ואשר עמדו בבסיס ההסכם (להלן: התכניות המקוריות). כן טענו כי השלמת התצהירים נדרשת על מנת להפריך את טענת עדי המשיבה שלפיה התכניות המאוחרות כוללות שינויים מינוריים בלבד בהשוואה לתכניות המקוריות. המבקשים טענו כי מדובר בסוגיה מהותית, שכן השוני בין התכניות מוכיח, לשיטתם, את טענת הגנתם המרכזית שלפיה לא ניתן היה לבצע את העבודות הנדונות לפי התכניות המקוריות בשל חסמים וקשיים שונים הקשורים במשיבה. כן נטען כי טרם הסתיים שלב הבאת הראיות על-ידי המשיבה, ולא ייגרם לה כל נזק מצירוף התצהירים המשלימים.

4.המשיבה התנגדה לבקשת המבקשים וטענה, בין היתר, כי הבקשה נעדרת תצהיר לתמיכת העובדות הנטענות בה; כי סוגיית קו הביוב המזרחי נבחנה על-ידי מומחה המבקשים בחוות דעת מומחה שהוגשה מטעמם; כי המבקשים מנסים להכניס "בדלת האחורית" מסמכים חדשים שלא הוגשו במסגרת ראיותיהם; וכי אין לאפשר להם "מקצה שיפורים" בדמות הגשת תצהירים משלימים כשנה לאחר שהוגשו ראיות הצדדים ובשעה ששמיעת הראיות מצויה בעיצומה. כן נטען כי לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מן הכלל הקובע כי ראיות יוגשו במקשה אחת, וכי קבלת הבקשה תפגע ביעילות ההליך שעה שהיא תחייב לאפשר למשיבה להגיב לתצהירים שיוגשו.

5.בהחלטתו מיום 14.2.2024 – היא ההחלטה העומדת במוקד הבקשה שלפניי – דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לצירוף תצהירים משלימים, בקבעו כי "לא שוכנעתי כי מתקיימות נסיבות כה חריגות המצדיקות הגשת ראיות נוספות בעיצומה של שמיעת הראיות. במיוחד כשהדבר יחייב גם מתן זכות תגובה לתובעת, ויביא להארכה וסרבול משמעותיים. לפיכך הבקשה נדחית".

6.בעקבות החלטה זו, הגישו המבקשים "בקשה לביטול החלטה ולמתן זכות תשובה", הפעם תוך תמיכתה בתצהיר, בה ביקשו לבטל את החלטת בית המשפט מיום 14.2.2024 וליתן להם זכות להשיב לתגובת המשיבה. בבקשתם חזרו על הטיעונים שהעלו בבקשתם לצירוף התצהירים המשלימים, והוסיפו וטענו כי בית המשפט המחוזי התיר למשיבה להגיש את ראיותיה "באופן משולב", הן באמצעות תצהירים בכתב והן בעדויות בעל-פה, ולפיכך המועד להגשת ראיותיהם יחול רק בסיום שמיעת עדי התביעה – אז יעמדו לפניהם ראיות המשיבה במלואן. כן טענו המבקשים כי התצהירים המשלימים שומטים את הקרקע מתחת לתביעת המשיבה ומאששים את טענות ההגנה; כי מדובר בתצהירים שאינם מקימים זכות למשיבה להגשת ראיות נגדיות; וכי אי-קבלת הבקשה תפגע בזכויותיהם הדיוניות.

7.בהחלטתו מיום 26.2.2024 – העומדת אף היא במוקד הבקשה – דחה בית המשפט המחוזי גם את בקשתם זו של המבקשים. בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי טענת המבקשים בדבר עובדות חדשות שהתגלו להם בכל המתייחס לביצוע קו הביוב המזרחי, אינה מתיישבת עם אמירותיהם לאורך ההליך, המצביעות על כך שהמבקשים ידעו שהעבודות הושלמו על-ידי המשיבה. עוד נקבע כי עיקר הראיות הנוגעות להשלמת העבודות של קו הביוב המזרחי לא הובאו על-ידי המשיבה, אלא על-ידי המבקשים, שחקרו בהרחבה את העד תומר אברהמי בנושא וביקשו מיוזמתם צו להמצאת התכניות המאוחרות – כך ש"אין מדובר בבקשה של בעל דין להגיב לראיות מפתיעות שהביא הצד שכנגד, אלא שב"כ [המבקשים] הם שיזמו את הגשת הראיות ואת חקירת העד, ועתה הם מבקשים להביא ראיות נוגדות". בהתייחס לטענה לחשיבות הגשת התצהירים המשלימים להוכחת טענות ההגנה, קבע בית המשפט המחוזי כי "לא ברור מדוע הכנת תכנית וביצועה במועד מסויים מצביעים בהכרח על כך שלא ניתן היה לבצע תכנית אחרת במועד מוקדם יותר", וכי ממילא טענה זו הועלתה ונדונה בדיוני ההוכחות באופן שמייתר הבאת ראיות נוספות. ולבסוף נקבע, כי הראיות החדשות כוללות הרחבה משמעותית של יריעת המחלוקת, באופן שיוביל לסרבול ההליך ולעיכובו.

תמצית הטענות בבקשת רשות הערעור

8.בבקשה שלפניי שבים המבקשים, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלו בפני בית המשפט המחוזי. לטענתם, בנסיבות המקרה ראוי היה להתיר להם להגיש את התצהירים המשלימים, החיוניים להגנתם, אף אם הדבר יוביל לסרבול ההליך, וזאת על מנת למנוע עיוות דין. המבקשים טוענים, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שדחה את טענתם לעובדות חדשות שנתגלו להם בשלב הראיות – שכן, הגם שהם ידעו לאורך ההליך על עצם השלמת העבודות על-ידי המשיבה, הם לא ידעו על קיומן של התכניות המאוחרות. כן טענו המבקשים כי התצהירים המשלימים נדרשים לשם הוכחת טענת הגנה מרכזית הנוגעת ללב המחלוקת, שלפיה לא ניתן היה להשלים את העבודות על-פי התכניות המקוריות נוכח חסמים לביצוען. נטען כי העובדה שהיוזמה להגשת התכניות המאוחרות באה מן המבקשים – אין בה כדי ללמד שאין מדובר בראיה מפתיעה המצדיקה הגשת התצהירים משלימים לשם בירור טענות הגנתם.

דיון והכרעה

9.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10.החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר הגשתם של התצהירים המשלימים, היא החלטה דיונית הנוגעת במובהק לאופן ניהול ההליך. הלכה ידועה היא, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות מעין אלה, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה עומדת בניגוד לדין או גורמת לעיוות דין (ראו מיני רבים: רע"א 196/23 צוקרמן נ' אל טרנס מגורים בע"מ, פסקה 5 (19.1.2023)). כלל זה יפה במיוחד עת מדובר בבקשה להוספת ראיה המוגשת בשלב מתקדם של ההליך, ובענייננו בשלב שמיעת ההוכחות, בו רכשה הערכאה הדיונית בקיאות מיוחדת בכל הנוגע לפלוגתות המתעוררות בהליך והדורשות הכרעה (רע"א 1964/23 חג'אזי נ' אבו יונס, פסקה 3 (15.3.2023)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק סטייה מן הכלל האמור.

11.כלל ידוע הוא, כי על הצדדים להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת", במועד עליו הורה בית המשפט. לפיכך, בקשה להגשת ראיה נוספת בשלב מאוחר יותר של ההליך תיבחן לאור מגוון שיקולים, כאשר עיקרם הוא השלב הדיוני בו מצוי ההליך; אופייה של הראיה שהתבקשה הוספתה ומידת תרומתה לבירור המחלוקת; המועד בו גילה בעל הדין, או שהיה עליו לגלות, על קיומה של אותה ראיה; והסיבה להגשת הראיה באיחור (ראו: רע"א 6840/21 גלבוע נ' המרכז הרפואי מאיר, פסקה 6 (20.10.2021); רע"א 3863/22 עזבון המנוח קבועה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.7.2022); רע"א 5628/22 אלח'ורטי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (30.8.2022)).

12.בענייננו, ובכל המתייחס לשלב הדיון, הבקשה להגשת התצהירים המשלימים הוגשה בשלב מתקדם של ההליך, למעלה משנה לאחר שהצדדים הגישו את ראיותיהם ולאחר שהתקיימו שני דיוני הוכחות. במערכת משפטית עמוסה לעייפה, סיום שלב קדמי המשפט ופתיחת שלב ההוכחות הוא קו פרשת המים, בין השלב שבו יהיה נכון בית המשפט להתיר הגשת ראיות נוספות באופן ליברלי, לבין השלב בו תיבחן בקשה כזו בקפדנות יתירה ותיעתר רק בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. כפי שיפורט להלן, המבקשים לא הצביעו על נסיבות מיוחדות המצדיקות היעתרות לבקשתם.

13.עיון ב"תצהירים המשלימים" מגלה, שלא בתצהירים עסקינן אלא בחוות דעת מומחה המתייחסות להשוואת התכניות המאוחרות של קו הביוב המזרחי לאלה המקוריות. התרת הגשתן של חוות דעת מומחה, מחייבת מתן הזדמנות לצד שכנגד להגיש חוות דעת נגדית מטעמו, ולעיתים גם ראיות נוספות שנועדו להתמודד עם העובדות הנטענות בחוות הדעת. לפיכך, יש בהגשת חוות דעת מומחה בשלב מתקדם של הדיון כדי להסיג את ההליך לאחור ולעיתים לפתוח את שלב הראיות מחדש. הגשת חוות דעת מומחה בשלב שמיעת הראיות תותר, אפוא, רק במקרים חריגים ביותר, בהם ניתן טעם של ממש המצדיק הגשת הראיה באיחור, וכאשר לראיה תרומה מכרעת לבירור המחלוקת שבין הצדדים.

14.המבקשים לא הציגו טעם המצדיק הגשת הראיות באיחור, ולא הבהירו מדוע לא היה בידם לעמוד על קיומן של התכניות המאוחרות עובר למועד שבו הגישו את ראיותיהם, או למצער בשלב מוקדם יותר של ההליך. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, המבקשים ידעו כי המשיבה השלימה את עבודות קו הביוב, וככל שסברו שאופן השלמתן משליך על הגנתם, פתוחה הייתה לפניהם הדרך לערוך את בדיקותיהם מול המועצה מבעוד מועד ולהגיש חוות דעת מומחה מטעמם. טענתם כי הצורך בחוות הדעת עלה בעקבות "ראיות מפתיעות" מטעם המשיבה נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי ולא נמצא טעם להתערב בקביעתו זו. צדק בית המשפט המחוזי גם בקביעתו כי תרומתן של הראיות החדשות לבירור המחלוקת אינה ברורה, מקום שביצוע חיוביה של שחם נבחן על יסוד התכניות המקוריות ולא על יסוד התכניות המאוחרות. ואמנם, בכל המתייחס לתכניות המקוריות, הגישו המבקשים במסגרת ראיותיהם ובמועד שנקצב לכך, חוות דעת מומחה שלפיה לא ניתן היה להשלים את העבודות על-פי תכניות אלה נוכח קיומם של "חסמים" שונים לביצוען. לפיכך, תרומתם של התצהירים המשלימים לסוגיות השנויות במחלוקת אינה מצדיקה היעתרות לבקשה להגשת התצהירים המשלימים בשלב כה מתקדם של ההליך.

15.סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.