רע"א 78866-09-24 רע"א 78866-09-24

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת ל' ביבי) בת"א 25885-09-22 מיום 12.9.2024, שדחתה את בקשות המבקש להגשת ראיות משלימות; ולמתן עדות של עדה מטעמו בדרך של היוועדות חזותית.

הרקע לבקשה

1.המבקשים הם אזרחי ותושבי ישראל המנהלים מספר חשבונות בנק (להלן: חשבונות הבנק או החשבונות) במשיב – תאגיד בנקאי המאוגד כדין בישראל (להלן: הבנק). במסגרת פעילות המבקשים בחשבונות, הם רכשו ביום 24.2.2022 וביום 25.2.2022 מניות בחברות הרוסיות "Yandex NV" ו-"Serbank SP ADR" (להלן בהתאמה: המניות; חברת Yandex ו-החברות).

סמוך לאחר רכישת המניות, בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הוטלו סנקציות בינלאומיות על נכסים ומוסדות פיננסיים הקשורים לרוסיה. בכלל זאת הושהה המסחר במניות החברות בחלק מהבורסות בהן הן נסחרות.

על רקע זה, הורה המבקש 1 (להלן: המבקש) לבנק בחודש אפריל 2022 להעביר את מניות החברות מחשבונות הבנק לחשבון בחברת השקעות רוסית (להלן: חברת ההשקעות הרוסית) המצוי בבעלותו. זאת, במטרה למכור את המניות ולהשיב לישראל את התמורה שתתקבל מהמכירה. הבנק סירב לבקשה בהתבסס על הערכות סיכון ובדיקות שביצע לאור הטלת הסנקציות כאמור.

2.ביום 12.9.2022 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט המחוזי, בה עתרו לצו אשר יורה לבנק לבצע את העברת המניות מחשבונות הבנק לחשבון המבקש בחברת ההשקעות הרוסית או לחילופין לכל חשבון אחר של המבקשים; וכן לפצות את המבקשים באובדן ערך המניות ממועד הגשת התביעה ועד לביצוע ההעברה. כסעד חלופי, וככל שלא ניתן לבצע את ההעברה, תבעו המבקשים פיצוי על אובדן ערך המניות בסך של כ- 4 מיליון ש"ח. בתמצית, נטען בכתב התביעה כי ישראל לא הטילה כל סנקציה על רוסיה או על נכסים רוסיים, ואין כל הוראה חוקית המטילה מגבלות על ביצוע פעולות במניות של חברות רוסיות. המבקשים טענו כי הבנק הפר את חובתו לתת שירות ללקוחותיו, שכן סירובו לא בוסס על טענות רלוונטיות וכי הוא נהג באופן בלתי סביר ושרירותי.

בכתב ההגנה הבהיר הבנק כי על פי מדיניותו ונהליו, הוא מציית לסנקציות המוטלות על ידי מדינות זרות, כחלק מניהול פעילות פיננסית בינלאומית ויחסיו עם בנקים זרים. לטענת הבנק, ביצוע העברת המניות עלול לחשוף אותו לסיכונים משמעותיים, ולפיכך החלטתו סבירה.

3.ביום 20.2.2024 התקיים דיון שבסופו הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית וחוות דעת. עוד נקבע כי ככל שהמבקשים יבקשו להגיש ראיות נוספות, אפשרות שהועלתה על ידיהם בדיונים קודמים, יהיה עליהם לעשות כן בהקדם, כדי שכלל הראיות יונחו לפני בית המשפט עד למועד הדיון הבא.

בהמשך לכך, הגישו המבקשים תצהירי עדות ראשית של המבקש ושל גב' ביקונבה – העובדת בחברת ההשקעות הרוסית בה יש למבקש חשבון כאמור (להלן: העדה). בתצהיר המבקש הובהר כי לאור התפתחויות אחרונות שקרו בחברת Yandex לאחר הגשת התביעה, הוא פנה לבנק בבקשה נוספת להעברת המניות. לאחר מכן, הגיש הבנק תצהיר מטעמו בו אף הוא התייחס לשינויים שחלו בחברת Yandex ולפנייתו האחרונה של המבקש בנושא.

4.בדיון ביום 9.7.2024, ביקשו המבקשים להגיש ראיות נוספות וכן לאפשר להם להעיד את העדה הנמצאת ברוסיה באמצעות היוועדות חזותית. המבקשים אף הבהירו כי הצו שהתבקש מלכתחילה בכתב התביעה כבר אינו רלוונטי; כי התביעה נסבה עתה על פיצויים בלבד; וכי לא נדרשת חוות דעת על מנת לכמת את הנזק הנטען על ידיהם. חרף זאת, במהלך הדיון הטיל בית המשפט ספק בכך שמונחות לפניו ראיות מספקות באשר להערכת הנזק.

הבנק התנגד לבקשות וטען כי המועד להגשת חוות דעת חלף וכי תצהירה של העדה לא אומת כדין מאחר שלא אומת בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי על אף שהעדה לא שהתה בארץ בעת חתימתו. בהחלטה שניתנה בתום הדיון הורה בית המשפט למבקשים להגיש את הבקשות האמורות באופן מסודר. בנוסף, נקבע מועד לשמיעת הראיות.

5.בהמשך להחלטתו של בית משפט קמא בדיון, הגישו המבקשים את הבקשות הבאות (להלן: הבקשות):

(-) בקשה להגשת ראיות משלימות – המבקשים ביקשו מבית משפט קמא להגיש ראיות משלימות (מבלי לפרט באילו ראיות מדובר). זאת משום שלטענתם, כפי שהובעה בעבר לפני בית המשפט, חובת ההוכחה בהליך מוטלת על הבנק ומכל מקום הבנק התייחס בתצהירו להתפתחויות שקרו לאחר הגשת תצהיריהם. עוד ביקשו המבקשים, לאור הערתו של בית המשפט בדיון מיום 9.7.2024, להגיש חוות דעת מומחה לאומדן הנזק הנתבע.

(-) בקשה לתיקון תצהירה של העדה – המבקשים טענו, בין היתר, כי הפגם באימות תצהירה של העדה הוא פגם טכני וביקשו להתיר להם לתקנו, ככל שיש בכך צורך.

(-) בקשה לחקירת העדה באמצעות היוועדות חזותית (לפי תקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) – המבקשים טענו בין היתר כי העדה חוששת להגיע לישראל נוכח המצב הביטחוני, וכי מכל מקום הבאתה לארץ כרוכה בקשיים טכניים ובעלויות גבוהות. עוד נטען כי קבלת הבקשה לא תסב נזק משמעותי לחקירתה לאור תוכנו והיקפו של תצהירה.

הבנק התנגד לבקשות. בכל הנוגע לבקשה להגשת ראיות משלימות – נטען כי היפוך נטל ההוכחה אינו משליך על סדר הבאת הראיות, וכי התייחסות הבנק בתצהירו לאירועים שהתרחשו בעת האחרונה הייתה תגובה לטענות שהועלו בתצהיר המבקש לעניין זה. בנוסף, נטען כי אין מדובר במקרה של "הודאה והדחה" שכן הבנק אינו מודה בכל הטענות בכתב התביעה. באשר לבקשה להגשת ראיות משלימות, נטען כי היא מנוגדת לכלל לפיו על בעל דין להגיש ראיותיו ב"חבילה אחת"; ומכל מקום אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה להגשת ראיה באיחור.

לגישת הבנק, היעתרות לבקשה להגיש חוות דעת עומדת בסתירה להחלטותיו הקודמות של בית המשפט בהן הודגש כי יש להגיש חוות דעת יחד עם הגשת התצהירים. עוד נטען כי אין די בהערתו של בית המשפט בישיבת קדם המשפט ביחס להערכת הנזק כשלעצמה, לביסוס חשיבותה של חוות הדעת. יתרה מכך – מעמדתם בדיון מיום 9.7.2024, עולה כי המבקשים עצמם כלל לא סברו שהיא נדרשת.

בכל הנוגע לבקשה לתיקון תצהיר ולהעדת העדה בהיוועדות חזותית – הבנק טען כי הפגם באימות תצהירה של העדה הוא מהותי. עוד נטען כי הכלל לפיו חקירת עד תיעשה בנוכחותו הפיזית מקבל משנה תוקף במקרה דנן. זאת, בשים לב לכך שהעדה אינה דוברת עברית. מכל מקום, טען הבנק כי הבקשה שהעדה תעיד בהיוועדות חזותית לא נתמכה בתצהיר מטעמה, בניגוד לדין.

6.בתשובתם לתגובת הבנק הבהירו המבקשים כי עמדתם אודות זכותם לסתור את ראיות הבנק נובעת מכך שנטל ההוכחה בהליך מוטל על הבנק, ולא מדוקטרינת "הודאה והדחה" אשר אינה חלה במקרה דנן. עוד צוין כי חוות הדעת נועדה להבהיר עניינים מקצועיים, כך שאם יתאפשר להם להגישה, לא יהיה בכך משום מתן יתרון דיוני.

ביום 12.9.2024 ניתנה החלטתו של בית משפט קמא בבקשות שעליה הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

ההחלטה נושא הבקשה דנן

7.בהחלטתו דחה בית משפט קמא את הבקשה להגשת ראיות משלימות. זאת, לאור החריגה מהכלל לפיו על בעל דין להגיש ראיותיו ב"חבילה אחת"; ומאחר שהבקשה אף עומדת בניגוד להחלטה מיום 20.2.2024. על כך הוסיף בית המשפט כי לפי פסיקתו של בית משפט זה, היפוך נטל הוכחה אינו משליך על סדר הבאת הראיות, ובכלל זה אינו יוצר זכות מוקנית למבקשים להגיש ראיות נוספות לאחר שהבנק סיים להגיש את ראיותיו.

כמו כן, נקבע כי הבקשה אינה עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה להגשת ראיות נוספות. זאת, מאחר שהבקשה אינה מפרטת מהן הראיות אשר מבוקש להוסיפן. משכך, לא ברור מה תהיה תרומתן לבירור המחלוקת; מהו הנזק הראייתי והדיוני אשר ייגרם למבקשים אם לא תתאפשר הגשתן; מדוע הראיות הללו לא הוגשו מלכתחילה; ועם אילו מטענות הבנק הן נועדו להתמודד. כן צוין כי המבקשים לא התמודדו עם טענות הבנק ביחס לנזקים הכלכליים והדיוניים שעשויים להיגרם לו אם הבקשה תתקבל.

יחד עם זאת, קיבל בית משפט קמא את הבקשה לתקן את תצהירה של העדה ולהגישו מחדש. הובהר כי קביעה זו נעשתה לפנים משורת הדין וזאת לנוכח העובדה שהתצהיר אינו מהווה ראיה חדשה בהליך.

הטענות בבקשת רשות הערעור

8.לטענת המבקשים, שגה בית משפט קמא כשבחן את הבקשה בראי דוקטרינת "הודאה והדחה". זאת מאחר שהגשת ראיות משלימות אינה משנה את סדר הבאת הראיות בהליך, אלא מאפשרת למבקשים לממש את זכותם להביא ראיות מפריכות שיסתרו את ראיות הבנק – שעליו מוטל נטל ההוכחה.

עוד נטען כי מתקיימים התנאים להגשת ראיות באיחור: הראיות שהגשתן מבוקשת נוגעות לסבירות החלטת הבנק ולכן מצויות בלב המחלוקת; לא ניתן היה להגיש את הראיות לפני שהבנק הגיש את ראיותיו משום שמדובר בין היתר בעובדות חדשות; ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים שכן הנזק הראייתי שייגרם להם בעקבות דחיית הבקשה עולה על הנזק שייגרם לבנק אם בכלל, לאחר שהוא כבר הגיש את מלוא ראיותיו.

המבקשים טוענים עוד כי השלמת הראיות בקשר להתפתחויות שאירעו בין היתר בחברת Yandex לאחר שהוגשו תצהיריהם, חשובה לשלמות התמונה המוצגת בפני בית המשפט ולבירור המחלוקת בין הצדדים.

בנוסף, נטען כי הגשת חוות הדעת המקצועית קריטית להכרעה במחלוקת לאור הערת בית המשפט בדיון מיום 9.7.2023. זאת חרף עמדתם הראשונית של המבקשים לפיה חוות דעת כזו אינה נחוצה לכימות הנזק. כך בפרט לנוכח העובדה שבהגשתה של חוות דעת כזו אין כדי לשנות את סדר הבאת הראיות או כדי לפגוע בבנק באופן משמעותי, מאחר שבראיות שהוא הגיש מטעמו לא עלו טענות הכופרות בנזק שנגרם למבקשים.

לבסוף נטען כי בית משפט קמא לא נימק את החלטתו ביחס לדחיית הבקשה להעיד את העדה בהיוועדות חזותית ולפיכך יש מקום להתערבות ערכאת הערעור. לגופו של עניין, נטען כי המצב הביטחוני בישראל והעלויות הגבוהות הכרוכות בהבאת העדה לארץ מצדיקים את קבלת הבקשה. כן צוין כי תצהירה של העדה קצר; כי חקירתה צפויה להיות קצרה; וכי בית המשפט יוכל להתרשם ממנה ישירות.

דיון והכרעה

9.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, אני סבורה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיב.

10.סעיף 41 לחוק בית המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), קובע כי רשות ערעור על החלטה אחרת של בית משפט מחוזי תינתן אם "שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".

11.בהתאם לכך, ככלל, ערעור על החלטות ביניים הניתנות במסגרת ההליך ייעשה, ככל שיהיה בכך צורך, במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. רשות ערעור על החלטות מסוג זה תינתן רק במקרים החריגים בהם מתעורר חשש שאם ערכאת הערעור לא תתערב באופן מידי, ההחלטה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; תגרום לנזק בלתי הפיך; או תגרום לניהול הליך מיותר או שגוי (ראו למשל: רע"א 2159/24 לוי נ' אהרמוביץ, פסקה 12 (10.10.2024) (להלן: עניין אהרמוביץ); רע"א 6982/21 יצחקי נ' בר, פסקה 8 (16.11.2021); רע"א 8426/14 גבעון נ' לוי, פסקה 6 (17.2.2015)). אחד הטעמים לכלל האמור הוא הרצון לאפשר לערכאה הדיונית להשלים את ההליך שלפניה באופן רציף וללא הפרעה; וזאת בהינתן העובדה שישנם מקרים בהם הערעור על החלטות ביניים יתייתר ממילא לאחר שיינתן פסק דין בתביעה לגופה (ראו: עניין אהרמוביץ; רע"א 1337/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (18.2.2024)).

12.יתרה מזאת, החלטה בעניין הגשת ראיות משלימות היא ממילא החלטה דיונית מובהקת אשר מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ביחס להחלטות מסוג זה, נקבע לא אחת כי ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהן, אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה בלתי סבירה, מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין (ראו מיני רבים: רע"א 7294/23 פלונית נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פסקה 8 (5.11.2023); רע"א 8597/21 יעקב נ' נבואני, פסקה 14 (21.2.2022) (להלן: עניין נבואני); רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח, פסקה 12 (1.7.2015)).

כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי המקרה שלפניי אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטה דיונית במהלך הדיון ועוד בטרם מתן פסק הדין. כאמור, עיקר השגתם של המבקשים היא על החלטתו של בית משפט קמא שלא לאפשר להם להגיש ראיות משלימות לאחר שהבנק הנתבע הגיש את ראיותיו. ואולם, הן בהליך קמא והן אף בבקשת רשות הערעור דנן (וחרף החלטתו הברורה של בית משפט קמא בהקשר זה), המבקשים לא פירטו את תוכנן של הראיות אותן הם מבקשים להגיש. חלף זאת, הם הסתפקו בהעלאת טענות כלליות שאינן מאפשרות לבחון את מידת ההשפעה שעתידה להיות לראיות אלה – אם בכלל – על ההכרעה במחלוקת בין הצדדים. השאלה במה אם בכלל יוכלו הראיות הנוספות לתרום לדיון ולבירור האמת, היא שאלה בעלת משמעות רבה (אם כי לא בלעדית) בבחינת בקשה להגשת ראיות נוספות. לכן, בלא כל פירוט ביחס לתוכן הראיות, יש קושי ניכר בקבלתה של בקשה כזו.

באשר לחוות הדעת שהמבקשים ביקשו לצרף – הרי כפי שנקבע בהחלטתו של בית משפט קמא, אין בבקשה פירוט של תוכנה הנטען, עם אילו טענות היא נועדה להתמודד ומדוע היא לא הוגשה מלכתחילה. כל שנטען הוא כי במסגרת חוות הדעת מבקשים המבקשים להבהיר את נושא הנזקים שנגרמו להם. היינו – גם הבקשה להגשת חוות הדעת אינה מפורטת ואינה מאפשרת לבחון כנדרש את מכלול השיקולים הדרושים באשר לבקשה לצירוף ראייה באיחור.

ביחס לראיות הנוגעות לאירועים שהתרחשו לאחר הגשת תצהירי המבקשים – הרי שהאירועים היחידים אליהם מתייחסים המבקשים באופן קונקרטי בבקשתם הם אירועים שהתרחשו בעת האחרונה בחברת Yandex. עם זאת, המבקש כבר התייחס לאותם אירועים בתצהירו, ולכן אין די בטענה כללית לפיה המבקשים מעוניינים להציג את מצב הדברים המעודכן כדי להצדיק התערבות חריגה של ערכאת הערעור בהחלטתו של בית משפט קמא גם בנושא זה.

13.על כך יש להוסיף כי מקובלת עליי עמדתו של בית משפט קמא לפיה אף אם נטל ההוכחה מוטל לפתחו של הבנק – אין בכך כדי ללמד על היפוך סדר הבאת הראיות בהליך (ראו והשוו: רע"א 2098/24 אדונייב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 18 (27.6.2024)). משכך, למבקשים אין זכות קנויה להגשת ראיה לאחר שהוגשו ראיות הבנק, ובקשתם נדרשת לעמוד באמות המידה להגשת ראיה באיחור.

14.בהחלטתו, נתן בית משפט קמא את דעתו כנדרש לשיקולים אותם יש לבחון במסגרת דיון בבקשה להגשת ראיה באיחור (לשיקולים שבית המשפט יבחן בעת בחינת בקשה להגשת ראיה באיחור, ראו בין היתר: רע"א 3137/24 מ.י. שחם נדל"ן בע"מ נ' ברקן אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חרות בית"ר בע"מ, פסקה 11 (9.6.2024); רע"א 6901/22 א.ב פסגות טבריה בע"מ נ' ע.ר. צים שיווק ישיר בע"מ, פסקה 8 (17.11.2022); רע"א 2070/18 צפר נ' מדר (26.3.2018)). לאחר שיישם שיקולים אלה, הוא קבע בהחלטה מנומקת כי דין הבקשה להידחות. בכלל זה, התייחס בית המשפט להיעדרו של נימוק משכנע בדבר הגשת הבקשה באיחור; לנזקים הכלכליים והדיוניים שעשויים להיגרם לבנק אם תתאפשר הגשת הראיות המשלימות; ולכך שלא ניתן ללמוד מהבקשה (בה כאמור לא פורטו הראיות שמבוקש להגישן), מהי תרומתן של ראיות אלה לבירור המחלוקת; עם אילו טענות הן נועדו להתמודד; ומהו הנזק שייגרם למבקשים אם לא תתאפשר הגשתן. במצב דברים זה, אין הצדקה להתערבות חריגה בהחלטת ביניים, ויש לתת לערכאה הדיונית להשלים את מלאכתה בבירור ההליך בהתאם לחומר הראיות שלפניו.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי דין הבקשה הנוגעת להגשת ראיות משלימות – להידחות.

15.באשר לבקשה להעיד את העדה בהיוועדות חזותית – כפי שצוין לעיל, המבקשים ביקשו מבית משפט קמא לתקן את תצהירה של העדה ולאמת אותו כדין, ובית המשפט נעתר לבקשה. אם יוגש תצהיר מאומת כדין מטעם העדה (וככל שעדיין יהיה בכך צורך), יוכלו המבקשים אף להגיש בקשה מתאימה שתיתמך בתצהיר להעיד את העדה בהיוועדות חזותית. אם תוגש בקשה כזו – בית המשפט יידרש לה בהתאם לשיקול דעתו ולאור מכלול הנסיבות הרלוונטיות באותה עת.

16.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת. משלא התבקשה תגובה – איני עושה צו להוצאות.