רע"א 4211/10 מילניום אלקטריק טי.או.יו. בע"מ נ. תנועת מושבי העובדים בישראל

ביום 21.9.2010 הוריתי על מחיקת ההליך שבכותרת עקב חוסר מעש ואי-הפקדת עירבון; זאת משום שהמבקשת לא הפקידה את העירבון (שנקבע בסמוך לאחר שהוגש ההליך ביום 1.6.2010), ולא הגישה כל התייחסות בעקבות הודעה על רישום ההליך לדחייה ששוגרה אליה ביום 16.8.2010.

לפניי בקשה לביטול פסק-הדין. בבקשה נטען כי בשל שירות מילואים של בא-כוח המבקשת, ובשל העובדה שמנהל המבקשת שהה בחוץ-לארץ במשך תקופה ארוכה, חל עיכוב בהעברת סכום העירבון ובהפקדתו. המבקשת עומדת על חשיבותה של זכות הגישה לערכאות וטוענת כי סיכויי ההליך לגופו גבוהים. המשיבה מתנגדת לביטול החלטתי.

כפי שנפסק לא פעם, רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך שנדחה עקב אי-הפקדת עירבון, זאת בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם (טרם פורסם, 28.6.06)). לצורך הכרעה בבקשה להחייאת הליך יש לבחון את מכלול האינטרסים הרלבנטיים – אלה של יוזם ההליך, אלה של המשיב וכן את האינטרס הציבורי. כמו-כן יש להביא בחשבון כי סמכותו של הרשם לדחות הליך בשל אי-הפקדת עירבון אינה סמכות שגרתית, ויש לעשות בה שימוש מדוד ומושכל (ראו ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1) 865 (2001)).

בענייננו, ההסבר למחדלה של המבקשת לוקה בחסר. העירבון נקבע בתחילת חודש יוני. נקבע כי על המבקשת להפקידו תוך 15 ימים. הודעה על כך שוגרה לבא-כוח המבקשת. חרף זאת העירבון לא הופקד. לפיכך, כעבור כחודשיים (ביום 16.8.2010), שוגרה לבא-כוח המבקשת, באמצעות הפקסימיליה, הודעה על רישום ההליך לדחייה. מזכירות בית המשפט התקשרה למשרד בא-כוח המבקשת ואישרה את הגעת ההודעה. דא עקא, שגם הודעה זו לא זכתה להתייחסות. אין בעובדה שבא-כוח המבקשת שהה במילואים בין התאריכים 8.8.2010 ו- 2.9.2010 כדי להצדיק את אי-הפקדת העירבון לפני כן, ואת אי-הפקדת העירבון עד ליום שבו נמחק ההליך – 21.9.2010. ברי כי גם שהותו של מנהל המבקשת בחוץ-לארץ "במשך תקופה ארוכה" (לא פורטו תאריכים) אין בה כדי להצדיק התעלמות מהוראות בית המשפט, בפרט כשהמבקשת מיוצגת על-ידי עורך-דין. במצב דברים זה ברי כי אין לראות בהתנהלות המבקשת משום שקידה ראויה.

עם זאת, לא שוכנעתי כי התנהגותה של המבקשת עולה כדי זניחת ההליך או זלזול ממושך ועקבי בבית המשפט עד כי מוצדק להותיר את המחיקה על כנה. המבקשת עומדת על קיום ההליך, ומבקשת להפקיד עירבון תוך 48 שעות מעת שיורה על כך בית המשפט. לא מצאתי כי החייאת ההליך תגרום למשיבה נזק מעבר לעצם העובדה שההליך ישוב להתברר. אדגיש, כי ההחלטה בדבר מחיקת ההליך באה ביוזמתו של בית המשפט ולא ביוזמתה של המשיבה. לאור כל האמור, ובשים לב לזהירות הנדרשת בהפעלת הסמכות למחוק או לדחות הליך בשל מחדל דיוני, מצאתי לנכון, בנסיבות המקרה, לקבל את הבקשה, בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

כיוון שהתנהלותה של המבקשת אינה משקפת שקידה סבירה מצדו של בעל-דין, והיה בהתנהלות זו כדי לגרום טרחה הן לצד שכנגד הן לבית המשפט, יש להתנות את החייאת ההליך בתשלום שכר טרחת עורך-דין למשיבה, בסכום של 3,000 ₪. הגשת אישור לבית המשפט, תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו, על תשלום שכר הטרחה, מהווה תנאי להפקדת העירבון (תוך אותו מועד) ולביטול פסק-דיני מיום 21.9.2010. מובהר בזאת כי אם לא יומצא האישור ולא יופקד העירבון בתוך המועד האמור, יוותר פסק הדין המורה על מחיקת ההליך על כנו.