רע"א 4429/11 סעיד זידאן נ. ב.ה קווי תחבורה עירוניים בע"מ

1.

המבקש עבד במהלך שנת 2007 כנהג מונית בקו השירות של המשיבה בחיפה. עבור השימוש בקו השירות היה על המבקש לשלם למשיבה סכום חודשי של 1,733 ש"ח, אשר שולמו באחד עשר שיקים שנמסרו למשיבה. לטענת המבקש, בינו לבין המשיבה סוכם כי הוא ישמש סדרן בקו השירות בתמורה לתשלום חודשי של 4,000 ש"ח. משראה המבקש – כך לטענתו – כי המשיבה אינה עומדת בהסכם שנערך ביניהם בנוגע לעבודתו כסדרן, החליט לבטל את ארבעת השיקים האחרונים שמסר לה. בעקבות זאת, החליטה המשיבה לפתוח נגד המבקש בהליכי הוצאה לפועל לביצוע השיקים שבוטלו. בתגובה, הגיש המבקש תביעה כספית בסדר דין מהיר נגד המשיבה לתשלום שכרו עבור עבודתו כסדרן במשך כ-10 חודשים, בסכום כולל של 40,000 ש"ח. המשיבה טענה מנגד כי מעולם לא הוסכם בינה לבין המבקש על העסקתו כסדרן.

2.

בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת נ' עדוי ) קיבל את תביעת המבקש והורה למשיבה לשלם לו סכום של 40,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט. בית המשפט ביסס קביעתו כי נערך הסכם בין המבקש לבין המשיבה על עדויות התביעה, שנתפסו בעיניו כמהימנות. זאת, להבדיל מעדויות ההגנה שהיו – בהתאם לקביעתו – מגמתיות, נתגלו בהן סתירות רבות ולא ניתן היה לקבוע על בסיסן כל ממצא עובדתי לביסוס טענות ההגנה.

3.

על פסק-דין זה הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט (כב' השופט י' כהן ) סבר כי יש מקום להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה דלמטה, שכן שלשיטתו, המבקש לא הצליח להציג גרסה עובדתית סדורה באשר למועד שבו נכרת עימו ההסכם. כמו-כן, תמה בית המשפט על כך שלא נערך הסכם בכתב בנוגע להעסקת המבקש כסדרן בעוד שלעניין השימוש בקו השירות של המשיבה הועלה ההסכם על הכתב. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי הערכאה הדיונית לא התייחסה כלל לטענות המשיבה שלפיהן אחד מן העדים מטעם המבקש מצוי בסכסוך עימה והשני הוא חברו של המבקש מזה שנים רבות. נוכח האמור, קיבל בית המשפט את ערעור המשיבה והורה על ביטול פסק-דינו של בית משפט השלום. בית המשפט חייב את המבקש בתשלום הוצאות בסך של 6,000 ש"ח.

4.

על הכרעה זו הגיש המבקש את בקשת הרשות לערער שלפניי. בד בבד, הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. בגדר בקשתו, טוען המבקש כי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, אשר היו מבוססות על התרשמותו הבלתי אמצעית מן העדים שהעידו לפניו. המבקש מדגיש כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאי העובדה של הערכאה הדיונית, בפרט כאשר מדובר בקביעות מהימנות של עדים, אלא במקרים חריגים. לשיטתו, לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין בפסק-דינו של בית משפט השלום, אשר היה מפורט ומבוסס כדבעי, ולפיכך, שגה בית המשפט המחוזי כאשר הכליל את המקרה דנן בגדר החריגים המצדיקים התערבות. כמו-כן, מלין המבקש על כך שבית המשפט המחוזי התיר למשיבה להעלות טענה עובדתית חדשה שלא בא זכרה בערכאה דלמטה או בכתבי הטענות ועיקרי הטיעון בערעור, חרף התנגדות המבקש, ובלא שניתנה לו הזדמנות נאותה להגיב לה. לגופו של עניין, טוען המבקש כי הטעמים שבגינם מצא בית המשפט המחוזי להתערב בהכרעת הערכאה הראשונה הם שגויים וחסרי כל אחיזה בחומר הראיות.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי אינה ניתנת כדבר שבשגרה. תכלית הדיון בערכאה שלישית – ללבן ולבחון שאלה משפטית שטרם הוכרעה על-ידי בית משפט זה ולקבוע בה הלכה שתנחה את הערכאות הדיוניות (ראו: רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם, 14.6.2011)). לפיכך, רק מקום שבו מועלית שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין, יראה בית המשפט לנכון ליתן רשות ערעור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

הבקשה שלפניי נוגעת כל כולה לעובדותיו הקונקרטיות של המקרה דנן ולממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאות דלמטה ו די בכך כדי להביא לדחייתה (ראו: רע"א 1118/11 רוזמן נ' גיורא (לא פורסם, 9.3.2011)). אף אם אניח לטובת המבקש – לצורך הדיון ומבלי להכריע בדבר – כי נפלה טעות בפסק-דינו של בית המשפט קמא, אין הדבר מקים עילה להתערבות בית משפט זה (ראו: רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 18.6.2006); רע"א 8953/09 ליאת שירותי אחזקת מבנים בע"מ נ' עמותת מנוחה נכונה באר שבע

והסביבה (לא פורסם, 4.5.2010)). נכון הדבר גם לעניין הטענה כי ערכאת הערעור בענייננו התערבה בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית (ראו: רע"א 10130/05 טליאס נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 31.10.2005)).

נוכח האמור, הבקשה נדחית. בנסיבות אלו, אין אני נדרש לדון בבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.