פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
454/17
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
אלי משה
נ ג ד
המשיבים:
1.
י. כרמלי ובניו בע"מ
2. ירון כרמלי
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בהפ"ב 13837-09-16 שניתן על ידי השופטת ת'
שרון נתנאל ביום 26.12.2016
בשם המבקש: עו"ד
מ' וסרטייל
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ת' שרון-נתנאל ) בהפ"ב 13817-09-16 מיום 26.12.2016, במסגרתו התקבלה בחלקה בקשת המבקש לביטול פסק בוררות חלקי.
רקע והליכים קודמים
1.בעקבות זכיית המשיבים במכרז שפרסמה חברת רותם אמפרט נגב בע"מ (להלן: החברה ) לביצוע עבודות קידוח, נחתם בין המבקש לבין המשיבים הסכם שותפות לביצוע העבודות. בעקבות מחלוקת שהתגלעה בין הצדדים פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה (הפ"ב 40649-05-14) בבקשה למתן צו מניעה זמני ולמינוי בורר. בית המשפט (השופט ר' שפירא ) נעתר לבקשה על שני ראשיה, ומינה את השופט בדימוס דן ביין לשמש כבורר (להלן: הבורר ) במחלוקת. בהמלצת הבורר הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תפורק השותפות, ותחתיה ייחתם הסכם קבלנות משנה, לפיו המבקש יבצע, כקבלן משנה, מחצית מהעבודות שתמסור החברה למשיבים, והמשיבים יקבלו עמלה בשיעור מסוים מחלקו של המבקש (להלן: הסכם קבלנות המשנה ). ביני וביני, ביום 1.11.2015 נחתם בין החברה לבין המשיבים שינוי להסכם המקורי, בגדרו נמסרה למשיבים הזמנת עבודה נוספת והמועד לביצוע כלל העבודות הוארך עד ליום 24.9.2018 (להלן: ההזמנה המוארכת ).
2.לימים טען המבקש להפרת הסכם קבלנות המשנה בשל חלוקה בלתי שוויונית של העבודות על ידי המשיבים, ועל כן הגיש הוא תביעה נוספת לבורר. בגדר תביעה זו עתר לחייב את המשיבים לשלם לו את חלקו ולהצהיר על האופן שבו צריכה להתבצע חלוקת העבודות. לאחר הגשת כתבי טענות ושמיעת טיעונים בעל פה, ניתנה ביום 17.8.2016 החלטת הבורר (להלן: ההחלטה ), המהווה פסק בוררות חלקי. בהחלטה נקבע, בין היתר, כי טענות המבקש מבוססות על פרשנות שגויה של הסכם קבלנות המשנה; וכי המבקש רשאי לתקן את כתב התביעה שהגיש, באופן שיתבסס על פרשנותו הנכונה של הסכם קבלנות המשנה, כפי שעמד עליה הבורר במסגרת ההחלטה. עוד נקבע, כי הסכם קבלנות המשנה אינו חל על כל התקופה שנקבעה בהזמנה המוארכת, אלא מוגבל לשנתיים (שתחילתן מתום תקופת ההסכם המקורי בין המשיבים לבין החברה) בלבד, ולפיכך, יסתיים ביום 31.7.2018.
3.ביום 7.9.2016 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לביטול ההחלטה, בגדרה טען, בין היתר, כי הפרשנות החדשה שנתן הבורר להסכם קבלנות המשנה כלל לא נטענה על ידי מי מהצדדים, וכי המשיבים לא טענו שתוקף הסכם קבלנות המשנה מוגבל עד ליום 31.7.2018. בנסיבות אלה, טען המבקש, כי לא ניתנה לו הזדמנות להתייחס לסוגיות האמורות, והוסיף כי אף שורת הצדק מחייבת את ביטול ההחלטה, בשים לב לכך שהצדדים פועלים למעלה משנתיים על פי הסכם קבלנות המשנה. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת ת' שרון-נתנאל ) התקבלו מרבית טענותיו של המבקש. נקבע, כי הפרשנות שנתן הבורר להסכם קבלנות המשנה אינה עולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים; כי פרשנות כאמור לא נטענה על ידי מי מהצדדים ולא עלתה לדיון; וכי לא ניתנה למבקש הזדמנות להתייחס אליה. לפיכך, נקבע כי יש לבטל חלק זה בהחלטה. אשר לטענה בדבר מועד פקיעת תוקף הסכם קבלנות המשנה, קבע בית המשפט כי " השאלה הייתה 'על השולחן', טענות הצדדים היו ברורות וניתנה להם הזדמנות להתייחס לשאלה זו ". בנוסף, עמד בית המשפט על הריסון השיפוטי הנדרש ביחס לפסקי בוררות, ודחה את טענת המבקש בעניין זה.
על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפנַי.
בקשת רשות הערעור
4.בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענותיו שהועלו לפני בית המשפט המחוזי, לפיהן סוגיית מועד פקיעת תוקף הסכם קבלנות המשנה לא הועלתה לפני הבורר על ידי מי מהצדדים, כך שנמנעה ממנו ההזדמנות להתייחס אליה, ויש לבטל את קביעת הבורר בעניין זה אף מחובת הצדק.
דיון והכרעה
5.דין הבקשה להידחות, ללא צורך בקבלת תשובת המשיבים.
על פי ההלכה הפסוקה, רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות ניתנת במקרים חריגים ומצומצמים בלבד המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין [ראו למשל: רע"א 3680/00
גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"ד נז(6) 605, 615 (2003); רע"א 1794/12 א. שילת דלקים בע"מ נ' זגורי , פסקה 11 (20.5.2012); רע"א 8283/14
מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברקן אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות בית"ר בע"מ , פסקה 11 (29.6.2015) (להלן: עניין שחם )].
6.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהחלטה, הגעתי למסקנה כי המקרה שלפנַי איננו עומד בקריטריונים שהותוו בפסיקה המצדיקים מתן רשות ערעור.
7.ראשית, הבקשה אינה מעוררת כל היבט עקרוני החורג מנסיבות המקרה הקונקרטי. הטענות שמעלה המבקש הן טענות ערעוריות באופיין, אשר מתמקדות בשאלה עובדתית: האם העלו המשיבים טענה בנוגע למועד פקיעת תוקפו של הסכם קבלנות המשנה. המענה לשאלה זו מתמקד בדל"ת אמותיו של המקרה, ואין להכרעה בנושא שלפנַי השלכה עקרונית או ציבורית
כלשהי [ראו: רע"א 404/11
משק אסף בע"מ נ' חקלאות עסקים וניהול בכפר עזה אגש"ח בע"מ , פסקה 7 (28.2.2011)].
8.שנית, הבקשה אינה מגלה עילה להתערבות מחובת הצדק או מחמת עיוות דין - עילת התערבות השמורה מעצם טבעה למקרים נדירים וקיצוניים בלבד [ראו למשל: רע"א 1550/16
יפרח נ' נורני , פסקה 5 (1.3.2016)].
9.לבסוף, איני סבור כי יש מקום להתערב בקביעות בית המשפט המחוזי אף לגופו של עניין. בית המשפט בחן את טענות המבקש בסוגיה האמורה - טענות עליהן חוזר הוא בבקשה שלפנַי - ולאחר עיון בפרוטוקול ישיבת הבוררות ובכתבי הטענות שהגישו הצדדים, דחה אותן בקבעו כי הסוגיה הייתה "על השולחן". אף אם המבקש סבור כי בית המשפט שגה בנקודה זו אין בכך כדי לשנות מן העובדה כי מדובר בטענות בעלות אופי ערעורי, אשר בית משפט זה לא ידון בהן כערכאת ערעור [ראו: רע"א 3268/09 אורן נ' רבינסקי , פסקה 24 (17.8.2009). השוו גם: רע"א 2787/08 חדד נ' פוזיילוף , פסקאות 16-15 (30.6.2008); רע"א 115/15 נמירי נ' קילשטיין , פסקה 10 (8.2.2015); עניין שחם , פסקה 12]. זאת ועוד, עיון בכתב ההגנה שהגישו המשיבים, בפרוטוקול ישיבת הבוררות ובהחלטה מעלה כי המשיבים טענו כי למבקש אין כלל זכות בהזמנה המוארכת, כי אם בהסכם קבלנות המשנה בנוסחו המקורי בלבד. משכך, קביעת הבורר לפיה זכותו של המבקש לקבל מחצית מעבודות הקידוח בתנאי הסכם קבלנות המשנה תחומה לתקופה של שנתיים ימים, מצומצמת לעומת טענת המשיבים, בחינת מרובה המכיל את המעט.
10.סוף דבר - דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד בשבט התשע"ז (20.2.2017).
ש
ו פ ט