פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1550/16 - א'
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
מיכאל יפרח
נ ג ד
המשיב:
שמעון נורני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.1.2016 בהפ"ב 52621-10-15
שניתן על ידי כבוד השופט ר' יעקובי ובקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין
בשם המבקש: עו"ד
פנחס אמיתי
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בהפ"ב 52621-10-15 ובהפ"ב 8283-11-15, שניתן ביום 24.1.2016 על ידי השופט ר' יעקובי .
1.הצדדים היו שותפים בעסק לממכר פירות וירקות בין השנים 2008-2007. לאחר שנתגלע ביניהם סכסוך עסקי הם החליטו להיפרד זה מזה. על רקע זה חתמו הצדדים על מסמך שנועד להסדיר את מערכת היחסים ביניהם. המסמך נשא את הכותרת "הסכם בוררות", והוא נחתם גם על ידי רב יעקב ישראל לוי. בחלוף מספר שנים טען המשיב כי "הסכם הבוררות" נחתם על יסוד נתונים שגויים שמסר המבקש, ולפיכך ביקש לנהל נגדו הליך בוררות נוסף. הוסכם כי תיערך בוררות נוספת לפני בית הדין לממונות "פחד יצחק". בהמשך לכך ניתן פסק בוררות במותב תלתא של בית הדין, בו נקבע כי על המבקש לשלם למשיב סך כולל של 151,500 ש"ח (להלן: פסק
הבוררות ).
2.המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הבוררות, ובה טען לקיומן של עילות ביטול מכוח סעיפים 24(3), 24(4), 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. טענותיו המרכזיות היו כי הבוררים שוחחו עם הרב יעקב ישראל לוי שלא בנוכחותו וללא ידיעתו, וכי הם לא התייחסו כראוי לראיות שהגיש בהליך. המשיב התנגד לבקשת הביטול, והגיש מצדו בקשה לאישור פסק הבוררות.
3.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות, בקבעו כי הסכמת הצדדים לערוך את הליך הבוררות לפני בית הדין הייתה רחבה , והבוררים לא הוגבלו במסגרתה באשר לאופן בחינת המקרה. הוטעם כי אף אם רצוי היה שהבוררים ישמעו את הרב יעקב ישראל לוי לפני הצדדים, אין לפגם זה נפקות ממשית לעניין ההכרעה. כן הוטעם, כי טענות המבקש הן בעלות אופי ערעורי ואינן מצדיקות את ביטול פסק הבוררות. גם טענות נוספות שהעלה המבקש בדבר קיומן של עילות ביטול נוספות, נדחו. כפועל יוצא מכך אושר פסק הבוררות. על רקע זה הגיש המערער את בקשת רשות הערעור דנא, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
4.המבקש טוען כי בענייננו קיימים שיקולים כבדי משקל של צדק ומניעת עיוות דין, המצדיקים היעתרות חריגה לבקשת רשות הערעור. לעמדתו, אין חולק כי הבוררים שוחחו שלא בנוכחותו וללא ידיעתו עם הרב יעקב ישראל לוי. המבקש מוסיף וטוען כי הבוררים התעלמו מחוות דעת שהגיש בהליך, וביססו את פסק הבוררות על "ידע אישי". בכך, סבור המבקש, נמנעה ממנו זכותו להביא את ראיותיו וטענותיו בהליך הבוררות. המבקש משיג על קביעת בית המשפט המחוזי כי הסכמת הצדדים הייתה רחבה דיה כדי להצדיק את התנהלותם האמורה של הבוררים.
5.דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף ללא צורך בקבלת תשובה. ממילא גם דין בקשת עיכוב הביצוע, להידחות.
בעבר נזדמן לי לומר, ויפים הדברים גם הפעם, כי לעיתים נדמה שבעלי הדין המתדפקים על דלתותינו " מתקשים להסתפק בהזדמנויות שניתנו להם ב'גלגולים' הקודמים וממשיכים לנסות את מזלם בדרך של פניה לבית משפט זה 'בגלגול שלישי', שמא אולי הפעם תתקבלנה טענותיהם. לעיתים קרובות נשלפת מאשפתם, ביתר קלות, גם הטענה בדבר 'עיוות דין', באופן שיש בו אף כדי להביא לשחיקת ולזילות הטענה. פרקטיקה זו, מעבר לכך שהיא מתעלמת מפסיקה עקבית וחד משמעית של בית משפט זה, יש בה גם כדי להצריך השקעת משאבים בבחינת הבקשה ובמתן החלטה, באופן שמעכב מטבעו את הטיפול בהליכים תלויים ועומדים אחרים " [ רע"א 7247/15 תכשיטי כפריס בע"מ נ' רוטמנס תכשיטים (2009) בע"מ , פסקה 4 (15.11.2015)]. במקרה דנן, הטענות העולות בבקשה חוזרות על הטענות שנבחנו ונדחו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כך לעניין הטענה בדבר פגישתם של הבוררים עם העד הרב יעקב ישראל לוי. כך גם לעניין הטענה כי הבוררים ביססו את פסק הבוררות על "ידע אישי". איני סבור כי הכרעת בית המשפט המחוזי בטענות אלה שגויה, ואולם, וזהו העיקר, אף אם הייתי סבור כך, לא היה בכך בהכרח כדי להצדיק היעתרות לבקשה. תפקידו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי" הוא לדון אך ורק באותם המקרים אשר מעוררים שאלות עקרוניות, משפטיות או ציבוריות, המחייבות דיון בערכאה העליונה לצורך פיתוח או הבהרת הדין, או באותם המקרים שבהם מתחייבת
התערבות ערעורית משיקולי צדק או מניעת עיוות דין.
לא כל טעות, או קביעה שלכאורה ניתן היה לקבעה אחרת, עולות כדי עיוות דין. על בעלי הדין, אשר קיבלו את יומם ושטחו את טענותיהם הן בהליך הבוררות והן לפני בית המשפט המחוזי , לשאול את עצמם האם הפגמים שנפלו לשיטתם בהליך, כבדים במידה כזו שאינה מאפשרת להשלים עם ההכרעה, ואשר מחייבת פנייה חריגה לבית משפט זה.
במקרה הנדון, ייתכן וניתן היה לשקול את העובדה שהבוררים נפגשו עם הרב יעקב ישראל לוי ללא ידיעת המבקש, באופן זה או אחר. ואולם, איני סבור כי ניתן לומר שהכרעת בית המשפט בעניין זה – בנסיבות העניין – הינה מסוג ההכרעות אשר מעוררות תחושת אי-צדק כבדה או חשש ממשי מפני עיוות דין. בית המשפט המחוזי התרשם כי פגישה זו אינה בעלת נפקות ממשית לעניין הכרעת הבוררים, ואני סומך ידי על קביעתו זו, כמו גם על יתר קביעותיו.
אשר על כן הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א
באדר א התשע"ו (1.3.2016).
ש
ו פ ט