רע"א 4905/98 יוסף גמזו, פרופסור נ. ישיעהו נעמה

זוהי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון המתייחסת לבקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב אשר קיבל את ערעורן של המשיבות על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב והמרכז.

עניינם של פסקי הדין, גבית חוב המזונות אשר חב המבקש למשיבות.

בתצהירו של המבקש נאמר, כי הינו מלמד במכללת אילת, וכל משכורתו מעוקלת על ידי המשיבות, וכי הוא מתקיים מהתמחוי.

המשיבות מתנגדות לבקשה. על פי האמור בתגובה שהוגשה מטעמן, המבקש מנהל מאבקים משפטיים רבים כנגדן. במטרה להתחמק מתשלום חובו, שנצטבר במשך כ20- שנה בגין חיובים בתשלום דמי מזונות למשיבות. לטענת המשיבות "אין ספק כי למבקש יכולת כספית לא מבוטלת שכן למרות עיקול מלוא משכורתו כבר מלפני מספר שנים הוא מוסיף להתקיים ולתפקד ללא קושי, ובעיקר מתמיד בהגשת תביעות משפטיות.. כשהוא מיוצג בכולן על ידי עו"ד בכיר וותיק שמין הסתם לא נותן את שירותיו המשפטיים בחינם.

עוד מציינות המשיבות כי חובו של המבקש מגיע לכמליון ורבע שקל. במצב דברים זה ההוצאות שנפסקו בהליכים נגדו אינן ניתנות לגביה, וכן כי סכומי הוצאות שונים שפסקו לזכותה בשני ערעורים שהגיש המבקש, לא שולמו על ידו.

כ"כ הפנו המשיבות להחלטת כב' הרשמת א' אפעל-גבאי בבקשה שהגיש המבקש בערעור קודם שהגיש לבית משפט זה לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. כב' הרשמת, לאחר ששמעה את הצדדים החליטה שלא לפטור המבקש מאגרה וערבון. יש לציין, שבעקבות החלטה זו עמד המבקש בתשלום האגרה והפקדת הערבון כנדרש.

התצהיר שהגיש המבקש בתמיכה לבקשתו הנוכחית אינו מפורט, אין בו נימוקים חדשים ולא צורפו ראיות חדשות על אלה שהונחו בפני בית המשפט בהחלטתו הקודמת.

לאור האמור, לא שוכנעתי, כי אין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה כמצוות תקנה 13(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח1987-, הקובעת את מסגרת הדיון לפטור מאגרה.

לעניין החובה להפקיד ערבון - המשיבה ציינה כי סכומי הוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו כנגד המבקש בשני הליכים בעבר לא שולמו על ידו. בנסיבות אלו יש להעדיף את ההגנה על אינטרס המשיבות, שההוצאות שייפסקו לזכותן במקרה שתדחה בקשתו של המבקש לרשות ערעור, ישולמו על ידו.

גם הבקשה לפטור מהפקדת ערבון נדחית. המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערבון עד ליום 30.9.98.