רע"א 5258/10 סרגיי בוימיסטטר נ. א.פל הנדסה בע"מ חברה לביטוח בע"מ

1.

המבקש הועסק כנהג משאית אצל המשיבה, חברה העוסקת בביצוע עבודות קבלנות, שיפוצים ותיקונים. על רקע כאבי גב חזקים שחש ביומו הראשון והשני לעבודה לאחר שנתבקש לאסוף תמרורים ניידים אשר היו פזורים על הכביש ולהעמיסם על משאית הוא נאלץ להפסיק את עבודתו – אליה לא שב עוד. במאמר מוסגר יצוין, כי כעולה מן הבקשה, בסמוך לאירוע התאונה פנה המבקש למוסד לביטוח לאומי על מנת שזה יכיר בתאונה כתאונת עבודה, אולם בקשתו נדחתה משום שלא צורפו לה כל המסמכים הנדרשים. בית משפט השלום (כב' השופטת ד' קוברסקי ) קיבל את גרסתו של המבקש באשר לנסיבות האירוע וקבע כי המשיבה התרשלה כלפיו. על רקע זה חויבה המשיבה לשלם למבקש פיצויים לפי ראשי נזק שונים שאין זה המקום לפרטם. בפסק הדין נקבע, כי המבקש זנח בסיכומיו את הטענה לפיה אין לנכות מסכום הפיצוי שנפסק לו את תגמולי הביטוח הלאומי, ומשנזנחה טענתו בעניין זה – בית המשפט לא ישעה לה. עוד נקבע, כי התאונה שהתרחשה היא תאונת עבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, וכי "על אף ש[המשיבה] המציאה ל[מבקש] את כל המסמכים שנדרשו ע"י המל"ל התרשל ה[מבקש] וזנח את תביעתו במסגרת המחלקה לנפגעי עבודה... נוכח כל האמור לעיל, יש לבצע ניכוי רעיוני של תגמולי המל"ל, וזאת על פי חוות דעתו של האקטואר" (סעיף י' לפסק הדין). פסק הדין ניתן ביום 29.10.2008.

2.

המשיבה ערערה על פסק הדין. הערעור עודנו תלוי ועומד, ולטענת המבקש, בשלב זה קבוע התיק לדיון תזכורת בחודש נובמבר. ביום 28.7.2009 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמו על פסק הדין. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ח' ברנר ) דחה את הבקשה, לאחר שמצא כי היא אינה מגלה טעם מיוחד שבגינו יש להאריך את המועד להגשת הערעור, במיוחד נוכח פרק הזמן הארוך שחלף מאז ניתן פסק הדין. עוד נקבע, כי יש צדק בטענת המשיבות לפיה המבקש יכול היה להימנע מן המצב שנוצר לו תיקן את מחדליו מול המוסד לביטוח לאומי סמוך למועד התאונה ולא המתין עד לאחר שניתן פסק הדין בעניינו.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה מעלה המבקש שורה של טענות נגד ההחלטה שלא להאריך את המועד להגשת ערעור מטעמו. נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני מוצא מקום להרחיב בטענות אלה. במקרה שלפנינו, ההחלטה בעניין הארכת המועד להגשת הערעור ניתנה על-ידי רשם בית המשפט המחוזי המכהן בפועל כשופט. על הבעייתיות העלולה להיווצר מקום בו בעל תפקיד שיפוטי מכהן במקביל כרשם בית המשפט וכשופט בפועל כאשר ההחלטה נחתמת על ידו בלא ציון תפקידו כרשם עמד בית משפט זה (כב' השופט א' גרוניס ) ברע"א 1067/04 רולן בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(6) 427 (2004). (להלן: עניין רולן ). נקבע, בין היתר, כי היזקקותו של בית משפט זה לבקשות רשות ערעור על החלטות שניתנו על-ידי בעל תפקיד כפול ב"כובעו" כרשם, עלולה להוביל לחוסר אחידות באופן ההשגה על החלטות רשם בין בתי המשפט המחוזיים ואף לחוסר בהירות באשר לערכאה שאליה יש לפנות בהשגה כזו (עניין רולן , בעמ' 430-429). לבעייתיות זו התייחסתי אף אני לאחרונה, במסגרת החלטות שדנו בדרך הראויה להשגה על החלטות בעניין פטור מערבון (בע"מ 3775/10 פלונית נ' פלוני

(לא פורסם, 22.7.2010); בע"מ 3630/10 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 18.7.2010)). החלטות בעניין הארכת מועד להגשת ערעור מצויות מסורות לסמכות רשם בית המשפט (ראו סעיף 90(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984) ומכאן הנחתי, כי ההחלטה נושא בקשה זו ניתנה ב"כובעו" של השופט ברנר כרשם. במצב דברים זה, הדרך הראויה להשיג עליה היא באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי. אני מורה, אפוא, על מחיקת הבקשה ללא צו להוצאות. המבקש יהיה רשאי להגיש, בתוך 10 ימים ממועד המצאת החלטה זו, ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה הדוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

בנסיבות העניין, אין אני עושה צו להוצאות.