רע"א 389/19 אביגדור צבי רוזנבלט נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

כיצד יש להשיג על החלטה בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה שניתנה על-ידי רשם של בית משפט מחוזי המכהן גם כשופט בפועל באותו בית משפט, מקום בו לא הובהר בהחלטה גופה אם זו ניתנה על-ידיו ב"כובעו" כשופט או ב"כובעו" כרשם? שאלה זו התעוררה בגדר ההליך שלפניי.

2.

במסגרת בקשת רשות הערעור שבכותרת, אשר הוגשה ביום 16.1.2019, משיג המבקש על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט ג' דניאל ) מימים 18.12.2018 ו-29.12.2018 בת"א 25443-10-18 (להלן: ההחלטות ). בהחלטה מיום 18.12.2018 נדחתה בקשה שהגיש המבקש למתן פטור מתשלום אגרה, ובהחלטה מיום 29.12.2018 נדחתה בקשתו לעיון חוזר בהחלטה מיום 18.12.2018. יצוין כי כבוד השופט דניאל מכהן כרשם של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע וכשופט בפועל באותו בית משפט.

3.

סוגיית סיווג ההליך הועברה לטיפולי בהמשך להחלטתו של כבוד השופט

ע' גרוסקופף מיום 20.3.2019. בהתאם להחלטתי מיום 24.3.2019 הגישו הצדדים את עמדתם בשאלה האם נתונה למבקש הזכות להגשת ההליך שבכותרת בבית משפט זה. הצדדים כולם סבורים כי דרך ההשגה הנכונה על ההחלטות היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

4.

לאחר שעיינתי בחומרים שהונחו לפניי באתי לכלל דעה כי בניגוד לעמדת הצדדים כולם, אופן ההשגה הנכון על ההחלטות הוא באמצעות הגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי . אסביר.

5.

כאמור, ההחלטות ניתנו ב"פתקית" על-ידי רשם של בית המשפט המחוזי המכהן בבית המשפט המחוזי גם כשופט בפועל, וזאת מבלי שהובהר בהן מפורשות באיזה מבין שני "כובעיו" הן ניתנו. משכך, על מנת להחליט בשאלת אופן ההשגה הנכון על החלטות אלה, יש לקבוע באיזה "כובע" נתנן המותב. זאת משום ש"החלטה אחרת" שניתנה על-ידי שופט ב"כובעו" כרשם ניתנת לתקיפה באמצעות הגשת ערעור בזכות לבית המשפט שבו מכהן אותו רשם (ראו: סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט )). לעומת זאת, "החלטה אחרת" שניתנה על-ידי שופט ב"כובעו" ככזה, בין במינוי קבוע ובין במינוי בפועל, ניתנת לתקיפה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור המוגשת לערכאת הערעור (לגבי "החלטה אחרת" של שופט בית המשפט המחוזי, ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט; ולגבי "החלטה אחרת" של שופט בית משפט השלום, ראו: סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט).

6.

מדובר בדרכי השגה הנבדלות זו מזו במספר מובנים: ראשית, במותב שידון בהליך הערעורי – כשמדובר בהחלטת רשם ההליך הערעורי ידון לפני בית המשפט בו מכהן הרשם, ואילו כשעסקינן בהחלטת שופט ההליך הערעורי ידון לפני ערכאת הערעור; שנית, באמות המידה שיחולו על ההליך – ערעור לעומת בקשת רשות ערעור; שלישית, במועדים להגשתו של ההליך הערעורי – המועד להגשת ערעור על "החלטה אחרת" של רשם הוא 20 ימים (תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )), ואילו המועד להגשת בקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" של שופט הוא 30 ימים (תקנה 399 לתקנות); רביעית, בחובה להפקיד עירבון – ערעור על החלטת רשם פטור מהפקדת עירבון (תקנה 400 לתקנות; בש"א 9397/11 מועב שירותי מזון בע"מ נ' נוב , פסקאות 9-8

(2.5.2012)), ואילו בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של שופט מחויבת בהפקדת עירבון (להרחבה ראו: רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע''מ (4.6.2012) (להלן: עניין פלקסר )).

7.

הבדלים אלה בין הליכי התקיפה עשויים להוביל לתקלות של בעלי-דין בבואם לבחור במסלול הערעורי המתאים במקרים שבהם בעל תפקיד שיפוטי מכהן במקביל כרשם וכשופט בפועל (ראו: רע"א 1067/04 רולן בע"מ נ' מדינת ישראל , נח(6) 427, 429-428 (2004) (להלן: עניין רולן )). משכך, לא אחת נקבע על-ידי בית משפט זה כי דרך המלך בבקשות למתן פטור מהפקדת עירבון – והדברים נכונים גם ביחס לבקשות למתן פטור מתשלום אגרה – שההחלטות בעניין זה תינתנה על-ידי שופט המכהן כרשם ב"כובעו" כרשם (ראו: עניין רולן , בעמ' 431; רע"א 2125/07 מחאמיד נ' מחאמיד (22.7.20007) (להלן: עניין מחאמיד ); בע"מ 3630/10 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (18.7.2010); בע"מ 3775/10 פלונית נ' פלוני , פסקאות 3-2 (22.7.2010) (להלן: בע"מ 3775/10 ); רע"א 3246/11 יושיע נ' עיריית ירושלים , פסקה 4 (9.10.2011) (להלן: עניין יושיע )). זאת, על מנת להביא לאחידות באופן ההשגה על החלטות בעניינים המצויים בסמכות הרשם; להוביל לכללים בהירים ו"ידידותיים למשתמש" בקרב המתדיינים; ולאפשר לבעלי הדין למצות את "יומם הערעורי" על-ידי הגשת ערעור חלף הגשת בקשת רשות ערעור שסיכוייה להתקבל, מטבע הדברים, נמוכים יותר (ראו: עניין פלקסר , בפסקה 8). לא למותר לשוב בהקשר זה על דבריו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין

בעניין מחאמיד :

"אבקש לשוב ולהסב תשומת לב הרשמים בבתי המשפט המחוזיים, המכהנים ככלל גם כשופטים בפועל בבית המשפט בו הם משמשים כרשמים, לשוב וליתן דעתם להחלטה בעניין רולן

ולפעול לפיה, כדי למנוע אי הבנות וסרבול. זאת על-ידי הקפדה על ציון ה'כובע' שחבשו בעת החלטתם, כרשם או כשופט" (ראו גם: רע"א 2113/07 אופן סקיי בע"מ נ' POLSKIE LINIE LOTNICZE LOT POLISH AIRLIN

(11.6.2007)).

8.

להשלמת התמונה אציין כי שיקולים אלה אף הובילו את בית משפט זה לקבוע כי ככלל ראוי שבמקרה שבו נדחתה בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון, הערכאה הדיונית תיענה בחיוב לבקשה להארכת המועד להפקדת העירבון. זאת, על מנת למנוע מצב שבו יינתן פסק דין בערכאה הדיונית ש"יבלע" בתוכו את ההחלטה בעניין העירבון באופן שלא יאפשר למבקש הפטור למצות את הליכי הערעור על החלטת הפטור בערכאה הדיונית (ראו: עניין פלקסר ).

9.

בענייננו, ההחלטות הנתקפות באמצעות ההליך שבכותרת, שעניינן פטור מתשלום אגרה, מצויות בסמכותו של רשם בית המשפט המחוזי. לפיכך, יוצאת אני מנקודת הנחה כי החלטות אלה, אשר ניתנו ב"פתקית", ניתנו ב"כובעו" של כבוד השופט דניאל כרשם בית המשפט המחוזי (השוו: עניין רולן , בעמ' 431; עניין מחאמיד , בפסקה א'; רע"א 5258/10 בוימיסטטר נ' א.פל הנדסה בע"מ חברה לביטוח בע"מ , פסקה 3 (11.8.2011); בע"מ 3775/10 , בפסקה 4; עניין יושיע , בפסקה 5; רע"א 3768/17 רנסו בע"מ נ' מדינת ישראל (2.6.2017). לגישה שונה ראו: רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים (3.8.2000); בש"א 6551/00 פקיד שומה ירושלים נ' פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ (18.2.2001)). סבורני כי מסקנה זו עולה בקנה אחד עם השיקולים עליהם עמדתי לעיל וכי יש בה כדי לקדם יעילות ובהירות דיונית. בהקשר זה לא למותר לציין את דבריו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בעניין רולן הנ"ל לפיהם "ככלל, אף אין מקום למעורבות של בית-משפט זה בהליך ההשגה הראשון אך משום שנפלה טעות בכך שלא צוין כי ההחלטה נחתמה על-ידי רשם. יש לזכור כי אילו נדון העניין בפני רשם שאינו בעל מינוי כשופט בפועל, הייתה החלטתו, המסווגת כהחלטה אחרת, מגיעה לבחינה על דרך ערעור בבית-המשפט שבו הוא מכהן" (שם, בעמ' 431).

10.

משכך, הדרך הנכונה להשיג על ההחלטות היא באמצעות הגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי.

11.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך שבכותרת ללא צו להוצאות.

בשל היותו של המבקש לא מיוצג אבהיר כי הוא רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטות. בקשה זו, ככל שתוגש, תישקל לגופה על-ידי בית המשפט המחוזי ואיני מביעה בה עמדה.