רע"א 5544-24 רע"א 5544-24

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' אבמן-מולר) מיום 9.5.2024 בת"א 11552-02-23 בה נדחתה בקשת המבקשת לחיוב המשיבה, מדינת ספרד, בהפקדת ערובה לפי סעיף 29 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

1.בתמצית ייאמר כי ביום 5.2.2023 הגישה המבקשת בקשה להכרה ואכיפת פסק בוררות חוץ בהתאם לסעיף 29א לחוק הבוררות. מדובר בפסק בוררות אשר ניתן ביום 22.6.2021 לטובת המבקשת בהליך בוררות שהתנהל באמצעות המרכז הבין-לאומי ליישוב סכסוכי השקעות בין מדינות ואזרחי מדינות אחרות (להלן: ICSID), בוושינגטון, ארה"ב, ובו נקבע בין היתר כי על המשיבה לשלם סך כולל של כ-49 מיליון אירו למבקשת ולבעלות הדין הנוספות בהליך. צוין כי הליך הבוררות התנהל מכוח תניית בוררות הקבועה באמנה בינלאומית (The Energy Charter Treaty; להלן: אמנת ה-ECT) עליה חתומות גרמניה (מקום מושבה של המבקשת) וספרד. בבקשה צוין כי בקשה שהגישה המשיבה למוסד ה-ICSID לביטול פסק הבוררות, עודנה מתבררת, וכי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הבוררות שהוגשה על ידי המשיבה למוסד האמור – נדחתה.

2.המשיבה התנגדה נמרצות לבקשת המבקשת משלל טעמים ובראשם הטענה כי אין בנמצא הסכם בוררות בר-תוקף, ומשכך לא ניתן להכיר בפסק ולאכוף אותו. זאת שכן פסק הבוררות לא ניתן בהתבסס על הסכם בוררות שנכרת בין הצדדים, אלא על תניית בוררות שנקבעה באמנת ה-ECT שישראל כלל לא חתומה עליה. על כן נטען כי אין מקום להידרש לבקשה להכרה ואכיפה, בנסיבות שבהן מדובר בסכסוך בין שני צדדים זרים, בנוגע לפרויקט במדינה זרה, ביחס לבוררות שחל עליה דין זר, על סמך תניית בוררות באמנה שישראל לא חתומה עליה. בכל הנוגע לאמנת ה-ICSID, הרי שישראל אמנם אישררה אותה אבל נמנעה מקליטתה למשפט הפנימי באמצעות חקיקה. כן נטען כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בבקשה שהוגשה נגד מדינת ספרד מכוח חוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008. בנוסף נטען כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור ואכיפתו אף תפר את חוקי האיחוד האירופי, כאשר המבקשת מסתירה עובדות מהותיות מבית המשפט ובכלל זה את העובדה שהיא מתקשה לאתר פורום אשר יסכים לאכוף את פסק הבוררות חסר-התוקף. כל זאת כאשר ועדה שמונתה על ידי ה-ICSID דנה במקביל בבקשה לביטול הפסק שהגישה המשיבה.

3.ביום 11.9.2023 הגישה המבקשת בקשה להפקדת ערובה בסך "שלא יפחת מ-82,769,648 ש"ח" כתנאי לבירור התנגדות המשיבה לבקשה לאכיפת פסק הבוררות, על מנת להבטיח את ביצוע הפסק אם תתקבל בקשתה. בבקשה נטען כי המשיבה מתחמקת באופן עקבי מתשלומים שהושתו עליה בפסקי בוררות שונים כאשר הזוכים בפסקי בוררות רבים שהיא הייתה צד להם מתקשים מאוד לגבות את הכספים אותם היא חבה. המבקשת טענה כי עצם קיומו של פסק בוררות לטובתה מטה את מאזן הנוחות לעברה באופן משמעותי. מה גם שסיכויי התנגדותה של המשיבה קלושים, בין היתר בשים לב לכך שמדובר בפסק בוררות מנומק וברור המתפרש על פני למעלה מ-300 עמודים; להיקף ההתערבות המצומצם של בתי המשפט בישראל בהליכי בוררות חוץ; ולכך שפסק הבוררות ניתן לאכיפה באופן מיידי לפי כללי ה-ICSID. כן צוין כי העובדה שהסכום שהמשיבה חויבה לשלם על פי הפסק הוא גבוה באופן מיוחד, בעוד שעבור מדינת ספרד מדובר בסכום "פעוט", מהווה שיקול משמעותי לטובת היענות לבקשתה.

4.המשיבה מנגד התנגדה לבקשה. נטען כי מדובר בסכסוך אשר אין למדינת ישראל יד ורגל בו, ובנסיבות העניין ודאי שלא ניתן להסתפק בכך שהמבקשת אוחזת בפסק בוררות שניתן לטובתה כדי לבסס את סיכויי בקשתה. המבקשת גם הסתירה בהקשר זה את העובדה שהערכאות בגרמניה מסרבות להכיר בפסקי בוררות של ה-ICSID שניתנו בסכסוכים פנים-אירופאיים. כן נטען כי ספק אם סעיף 29(א) לחוק הבוררות שעניינו הפקדת ערובה למילוי פסק בוררות חל על ריבון זר, וכי קבלת הבקשה עוד בטרם נערך דיון ממצה בטענותיה של המשיבה לחסינות, עשויה להיחשב כשלעצמה כהפרת חסינות זו. כן נטען כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבה. המבקשת לא ביססה במאומה את טענתה לקיומן של אינדיקציות משמעותיות לכך שהמשיבה מתחמקת מביצוע פסקי בוררות בינלאומיים. אין גם כל חשש שהמבקשת תמצא את עצמה ללא נכסים משמעותיים להיפרע מהם, בעוד שחיוב המשיבה בהפקדת ערובה יביא לפגיעה בריבונותה ובחסינותה.

5.ביום 9.5.2024 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את הבקשה. צוין כי בניגוד למצב הדברים הרגיל שבו מדובר בבקשה לאישור פסק בוררות שנגדה עומדת בקשה לביטול הפסק, בענייננו מדובר בבקשה לאישור ואכיפת פסק בוררות שניתן בהליך בוררות שהתנהל במדינה זרה, בהתאם לדין זר, בין חברה זרה לבין מדינה זרה, בסכסוך הנוגע לפרויקט בספרד. בהינתן האמור, בשים לב למשוכות שעל המבקשת לעבור בטרם תתקבל בקשתה לאכיפת פסק הבוררות, לא ניתן לומר שמאזן השיקולים עומד לטובתה. בנוסף, אף כי סכום החיוב הוא משמעותי, לשיטת המבקשת עצמה מדובר בסכום שעבור המשיבה הוא "פעוט" ועל כן גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה. על כן, הבקשה נדחתה והמבקשת חויבה בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ש"ח.

6.מכאן לבקשה שלפנַי בה נטען כי נסיבות העניין מצדיקות את התערבות ערכאת הערעור, בשים לב לפגמים שנפלו בהחלטה, לאינטרס שעניינו חיזוק מוסד הבוררות, לשאלה המשפטית העקרונית המתעוררת בקשר לאכיפת פסק בוררות של מוסד ה-ICSID ולעיוות הדין שנגרם למבקשת. בית המשפט צריך היה לקחת בחשבון כי סיכויי הצלחת הליך האכיפה גבוהים ביותר, בעוד שכל קביעה אחרת מערערת את יסודות מוסד הבוררות הבינלאומית ועומדת בניגוד להתחייבויותיה של מדינת ישראל כלפי מדינות אחרות. כן נטען כי אין כל הבדל משמעותי בין מי שמגיש בקשה לביטול פסק בוררות לבין מי שמגיש התנגדות לבקשה לאכיפת פסק בוררות. מה גם שנטל ההוכחה לעניין סיכויי הליך האכיפה מוטל על המשיבה המתנגדת לאכיפתו, כאשר מדובר בנטל מוגבר אשר לא הורם. שעה שהמבקשת אוחזת בפסק בוררות חוץ אכיף לטובתה, נקודת האיזון נוטה לכיוונה באופן אינהרנטי. סכום הפסק הגבוה מהווה גם כן שיקול משמעותי לטובת היענות לבקשתה, כאשר המבקשת היא חברה פרטית שמחכה למעלה משש שנים לקבלתו וכאשר המשיבה מדורגת במקום הראשון בעולם מבחינת פסקי הבוררות אותם לא שילמה. כן נטען כי אין מקום לטענת המשיבה בקשר לקיומה של חסינות, שכן חסינות ריבון זר אינה חלה על פסק בוררות בהליך שהמדינה השתתפה בו מרצונה. בנוסף נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת דיה.

דיון והכרעה

7.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים, כאשר מתעוררת שאלה עקרונית משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (ראו למשל לאחרונה: רע"א 3954/24 זאבי נ' שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ (13.6.2024); רע"א 3201/24 גולד נ' אוירכמן, פסקה 8 (21.4.2024)). אמת מידה זו רלוונטית גם ביחס להחלטות שניתנו לפי סעיף 29(א) לחוק הבוררות בבקשה להפקדת ערובה (רע"א 2016/21 (ס.א.מ) נופ"י – קבוצת ניהול בע"מ נ' גרשון-אלבוים, פסקה 4 (2.5.2021); רע"א 2041/17 אופיר נ' קדרון, פסקה 15 (15.6.2017)). יתרה מכך, החלטות הנוגעות להפקדת ערובה הן מסוג ההחלטות הדיוניות-ניהוליות, בהן לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, ומשכך ערכאת הערעור תימנע ככלל מלהתערב בהן (ראו למשל: רע"א 4341/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (4.6.2024); רע"א 1440/24 ארוש נ' ציון גל טל מובילים 2500 בע"מ, פסקה 6 (11.4.2024)).

8.חרף טענת המבקשת כי הבקשה מגלה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים, בקשר עם עניין "שטרם הגיע לפתחם של בתי המשפט בישראל והוא אכיפת פסק בוררות של מוסד ה-ICSID", הלכה למעשה הבקשה אינה מגלה כל שאלה עקרונית. אין גם לקבל את טענת המבקשת, בהפנותה לפסק הדין שניתן בעניין רע"א 152/21 ביתן נ' Lite Venture Holding Ltd (11.12.2021)), כי עצם העובדה שמדובר בהחלטה בבקשה להפקדת ערובה במסגרת הליכי אכיפת פסק בוררות חוץ מצדיקה מתן רשות ערעור. אדרבה, באותו עניין ניתנה רשות ערעור נוכח העובדה שבאותו מקרה התעוררה סוגיה עקרונית שלא נדונה על ידי בתי המשפט והיא, אם ניתן לחייב בעל דין שהגיש התנגדות לבקשה לאישור פסק בוררות בישראל, בהפקדת ערובה כתנאי לשמיעת התנגדותו. בפסק הדין האמור ניתנה הדעת למכלול השאלות המתעוררות במקרה כגון דא, ולכן קשה לומר כי הדיון בהחלטה מושא בקשה זו יוסיף נופך עקרוני הראוי לדיון. נקודת המוצא לדיון, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, היא כי בית המשפט מוסמך להורות על חיוב המשיבה בערובה, אולם בענייננו לא נמצא כי סיכויי בקשת האכיפה גבוהים במידה כזו המצדיקה את מתן הסעד המבוקש. גם לא התרשמתי כי כתוצאה מדחיית בקשתה ייגרם למבקשת, אשר מחזיקה בפסק בוררות לטובתה נגד מדינה זרה, משום עיוות דין. אוסיף גם בקשר לטענת המבקשת כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נפל פגם מהותי שכן היא לא נומקה דיה, שהיקפה וטיבה של ההנמקה הדרושה עשויים להשתנות מעניין לעניין בהתאם לנסיבותיו (רע"א 290/15 ברנד פור יו בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, פסקה 11 והאסמכתאות שם (8.12.2015)). וענייננו כלל אינו בא בגדר היעדר הנמקה.

9.על כן, החלטת בית המשפט המחוזי שלא לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה במקרה זה, לאחר שנלקחו בחשבון השיקולים הרלוונטיים לעניין, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. אציין בתוך כך כי בהחלטת בית המשפט ניתנה הדעת לנסיבות העניין, בשים לב לכך שמדובר בפסק בוררות שניתן מחוץ לישראל בהתאם לדין זר, בין חברה זרה למדינה זרה, בקשר לפרויקט בספרד; ולסכום החיוב אשר אף המבקשת עצמה הודתה כי הוא סכום "פעוט" עבור המשיבה (כאשר אין די בניסיונה של המבקשת לאיין את משמעות הודאה זו – בפסקה 34 לבקשה שלפנַי).

הבקשה נדחית אפוא.