רע"א 5688-23 רע"א 5688-23

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיאה השופט א' קולה, השופט ד' צרפתי והשופטת ר' גלפז מוקדי) בע"א 44628-03-23 מיום 5.6.2023, שבגדרו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (סגנית הנשיא נ' דלה מוסא) בת"א 5653-09-20 מיום 17.1.2023. בית משפט השלום קיבל את תביעת המבקש נגד המשיבה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בהיותו בן 11 שנים, עת רכב על אופניים על מדרכה רעועה שנמצאת בתחום אחריותה של המשיבה. נקבע כי המשיבה אחראית לקרות התאונה, וכי עליה לפצות את המבקש בגין נזקיו בסכום של 775,000 ש"ח, נוסף על הוצאות משפט.

2.אספר בקצרה כי פסק דינו של בית משפט השלום מבוסס אך על ראיות המבקש, הן לעניין החבות הן לעניין הנזק. זאת, לאחר שהמשיבה לא הביאה עדים מטעמה ואף לא הציגה חוות דעת רפואיות כדי לסתור את חוות הדעת שהוגשו מטעם המבקש. המשיבה אף לא מצאה לנכון לחקור את המומחים הרפואיים מטעם המבקש. עוד יצוין כי בית משפט השלום העניק למשיבה הזדמנויות רבות לתקן את מחדליה האמורים, אך היא בחרה שלא לנצל זאת. כאמור, בסופו של דבר קיבל בית משפט השלום את התביעה; קבע כי המשיבה אחראית לקרות התאונה; ופסק למבקש פיצוי על נזקו, בהתבסס על הראיות שהגיש ועל חוות הדעת הרפואיות מטעמו.

3.על פסק דין זה הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי, וערעורה התקבל. בית המשפט המחוזי ציין כי אומנם, בית משפט השלום פעל כדין, עם זאת, בנסיבות העניין, יש ליתן הזדמנות נוספת למשיבה לנהל את ההליך כראוי, זאת משיקולי צדק ובהינתן שמדובר בכספי ציבור. בית המשפט המחוזי הורה, אפוא, על החזרת הדיון לבית משפט השלום, בתנאים שפורטו בפסק הדין, וחייב את המשיבה בהוצאות מוגברות לטובת המבקש, בסכום של 70,000 ש"ח.

4.מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי הורה, למעשה, על קיומו של "משפט חוזר אזרחי", תוך חריגה מסדרי הדין ומפסיקתו של בית משפט זה, ותוך קיפוח זכויותיו המהותיות והדיוניות של המבקש.

5.דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה.

6.חרף התוצאה החריגה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי בפסק דינו – תוצאה שבבסיסה עומדים, בעיקרו של דבר, שיקולי צדק שאינם זרים למשפט – איני סבורה כי הבקשה דנן באה בגדר המקרים החריגים, אשר מצדיקים בירור משפטי נוסף במסגרת ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). זאת, שכן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית בעלת השלכות רוחב, וטענות המבקש נטועות בגדר עניינו הפרטני ונסיבותיו, גם אם אלו חריגות. כמו כן, לא שוכנעתי כי נגרם למבקש עיוות דין.

אעיר, כי העובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מזו של הערכאה הדיונית (לרבות ביחס להחלטה מיום 12.12.2022 של בית משפט השלום, שבמסגרתה נדחתה בקשת המשיבה לאפשר לה להגיש ראיות נוספות, לאחר הגשת סיכומי המבקש (נספח 30 לבקשה)), אינה עולה, כשלעצמה, כדי עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו, למשל: רע"א 9168/08 לזניק נ' ענבר ליס בע"מ, פס' 13 (3.2.2009); רע"א 10034/17 זקיאן נ' בר-אל מיזוג אוויר והנדסה בע"מ, פס' 7 (3.1.2018); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)). כמו כן, אף אם שגה בית המשפט המחוזי ביישום הוראות הדין כטענת המבקש, ואיני נדרשת לכך, אין בכך לבד עילה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" (ראו, לדוגמא: רע"א 7706/17 וינברג נ' פיצ'חדזה, פס' 4 (5.12.2017); רע"א 9647/17 בהט נ' דגן, פס' 9 (31.12.2017); רע"א 2071/18 נתאי נ' הוד, פס' 4 (20.6.2018)).

7.סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובת המשיבה, לא ייעשה צו להוצאות.