רע"א 5722-23 רע"א 5722-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ע' חן-ברק) מיום 19.6.2023 בפש"ר 34801-09-17, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לביטול החלטת בית המשפט המחוזי מיום 6.4.2023, בה אושרה מכירת מקרקעי המבקש במסגרת הליכי פשיטת רגל.

תמצית הרקע הרלוונטי לבקשה

1.עניינה של הבקשה במקרקעין הידועים כגוש 18636 חלקה 4 המצויים במעיליא (להלן: המקרקעין). המבקש הוא עיזבונו של החייב, אשר היה רשום כבעל הזכויות במקרקעין (להלן: החייב ו-העיזבון בהתאמה). ביום 23.1.2018 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, וביום 15.10.2018 הוכרז החייב כפושט רגל, והמשיב 2 – עו"ד נפתלי נשר, מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן).

2.המקרקעין הוצעו למכירה, לצד נכסי מקרקעין נוספים של החייב, בהליך התמחרות פומבי, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.2.2021, ולאחר שניסיונותיו של הנאמן להגיע להסכמות עם החייב בקשר לפדיון חובותיו לא צלחו. עובר להליך ההתמחרות הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי חוות דעת שמאית במסגרתה הוערכו זכויותיו של החייב במקרקעין ב-100,000 ₪. בחוות דעת זו צוין כי על המקרקעין מצוי בית מגורים שלא ניתן להיכנס אליו, ולפיכך נערכה השומה בהתייחס לקרקע בלבד (ראו הודעת הנאמן מיום 8.12.2020 והשומה שצורפה לה). ביום 10.3.2021 הודיע הנאמן כי הצעתו של המשיב 5 לרכישת המקרקעין בסכום של 350,000 ₪ נבחרה כהצעה הזוכה בהליך ההתמחרות.

3.הליכי המכר התעכבו עת ארוכה מחמת ניסיונות החייב להגיע להסכמות עם הנאמן ולפדות את חובותיו באופן שייתר את הצורך במכירת המקרקעין. ביום 3.1.2022 הגיש הנאמן לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הסכם מכר המקרקעין למשיב 5 בסכום של 350,000 ₪. החייב התנגד לבקשה מטעמים שונים, ביניהן הטענה כי לא נערכה שומה בעניינו של בית המגורים, תוך פגיעה בקניינו, וכי לא הוצע לו על-ידי הנאמן לפדות את הנכס טרם מכירתו. ביום 11.4.2022, לאחר פטירתו של החייב, התקיים דיון במעמד הצדדים בגדרו ניתנה לעיזבון ארכה להגיע להסכמות עם הנאמן, תוך שנקבע כי ככל שלא יושגו הבנות, תינתן החלטה בבקשת הנאמן לאישור מכירת המקרקעין (בקשה 104). ביום 2.10.2022, ולאחר ארכות נוספות שניתנו לעיזבון, נערך דיון נוסף לפני בית המשפט המחוזי בגדרו הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, ובה נקבעו הדברים הבאים:

"יש לנו הסכמה לפיה ככל שב"כ העיזבון יעביר לקופת פשיטת הרגל סך של 1,250,000 ₪ בתוך 30 יום, יוצאו זכויותיו של החייב בנכסים נשוא בקשה 104 וכן זכויות החייב בחלקה 8 גוש 18631 [...] ממסת נכסיו של החייב. יינתן צו הפטר לעיזבון. אנו מבקשים להשהות את ההחלטה בדבר הכנסת שמאי לנכסים נשוא בקשה 89 וכן מבקשים כי בית המשפט ישהה החלטתו בבקשה 104 והכל למשך 30 יום. ככל ולא יובא הסכום הנ"ל כאמור לעיל, מוסכם כי בית המשפט יקבל את בקשה 104 ולגבי בקשה 89 תינתן החלטה המורה לשמאי לערוך את השמאות".

העיזבון לא העביר את הסכום המוסכם לקופת פשיטת הרגל ובדיון שנערך ביום 8.12.2022 הורה בית המשפט המחוזי על "קבלת בקשה 104". עם זאת, לבקשת העיזבון הורה על עיכובה עד ליום 31.12.2022. לאחר החלטה זו העביר העיזבון לקופת פשיטת הרגל סכום של 800,000 ₪, והגיש בקשה לארכה נוספת לצורך גיוס יתרת הסכום. בהחלטתו מיום 13.2.2023 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה תוך שהורה כדלקמן:

"בשים לב לעובדה שעד כה הועברו לקופת הכינוס סכומים גבוהים מאוד בסך של כ-2.8 מיליון ש"ח (בדרך של מימוש נכסים רבים של החייב המנוח), כאשר רק לאחרונה העבירו יורשי המנוח סך של 800,000 ש"ח [...] ובשים לב לעובדה שהנכס נשוא הבקשה הינו בית מגורים ישן בו התגוררו הורי המנוח, ושיש למשפחת ילדי המנוח זיקה רגשית לנכס, ובשים לב לעובדה שיתרת החוב שנותרה לסילוק מלוא חובות החייב, כלומר לתשלום דיבידנד מלא בשיעור של 100%, הינו כ-470,000 ש"ח בלבד, ובשים לעובדה שצד ג' זכה בהתמחרות לפני כשנתיים (ביום 9/3/21), ואולם מאז לא הוגשו בקשות נוספות פרט לבקשה שהוגשה רק ביום 3/1/22 לאישור הסכם המכר ע"י בית המשפט (בקשה שטרם נדונה נוכח הניסיון להגיע להבנות), אני סבורה שיש מקום לאפשר ארכה אחרונה למשפחת החייב, באופן שככל שיועבר על ידה הסכום שנותר (כ-470,000 ש"ח) וזאת עד ליום 30/3/23, תדחה הבקשה לאישור הסכם המכר עם צד ג'. ככל שלא יועבר הסכום, תינתן החלטה המאפשרת לנאמן לצרף חתימתו להסכם המכר, והסכם המכר יאושר ללא צורך בדיון נוסף או במתן תגובות נוספות".

4.משלא הושלמה יתרת הסכום, נעתר בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 6.4.2023 לבקשת הנאמן, ואישר לו לצרף חתימתו להסכם המכר. בעקבות החלטה זו שולם סכום התמורה על-ידי המשיב 5. כחודשיים לאחר מועד זה הגיש העיזבון, ביום 31.5.2023, בקשה "לביטול ההחלטה מיום 6.4.2023 ו/או כל החלטה בדבר אישור המכר של זכויות החייב בחלקה 4 גוש 18636 לצד ג'", וכן בקשה לעיכוב ביצוע הסכם המכר (להלן: הבקשה לביטול המכר). העיזבון העלה בבקשתו טענות שונות, בהן טענה להפרה של סיכומים שהושגו במהלך הדיונים שנערכו בבית המשפט המחוזי בקשר לנכס מקרקעין אחר של החייב. העיזבון סבר כי להפרה זו השלכות על ההסדר בכללותו לרבות ההסדר שהושג בקשר למקרקעין בענייננו. כן הלין העיזבון על כך שהנאמן לא שעה לבקשותיו לבצע תיקון שומות מס שבח בקשר לנכס האמור, אשר היה אמור לייצר לעיזבון החזר כספי של מאות אלפי שקלים, כך לפי טענתו.

5.הנאמן התנגד לביטול המכר ועמד על כך שמדובר בהליך מימוש שמתנהל למעלה משנתיים, במהלכו ניתנו לחייב ועיזבונו ארכות ודחיות רבות לצורך פדיון חובותיהם ושחרור המקרקעין מהליך המימוש. כן הפנה הנאמן להסכמה שהתגבשה בין הצדדים במהלך הדיון שנערך ביום 2.10.2022, וטען כי יש לקיימה כלשונה. הנאמן טען כי ניתנה לעיזבון הצעה נדיבה מטעם המשיב 5 אשר היה בכוחה לפדות את מלוא החובות, ואולם הצעה זו נדחתה על-ידי העיזבון. כן טען הנאמן כי מעת שאושרה עסקת המכר והועברה התמורה בגינה אין מקום להורות על ביטולה, למען יעילותם ותקינותם של הליכי פשיטת הרגל.

המשיב 5 הצטרף לעמדתו של הנאמן והוסיף כי ביטול העסקה בשלב זה יגרום לו נזק כספי משמעותי. המשיב 5 ציין כי מדובר בהליך מכר שהושלם כמעט במלואו, זאת לאחר שהועברה מלוא התמורה מצדו, העסקה דווחה לשלטונות המס ובתוך כך שולמו המסים הכרוכים בה, והחזקה במקרקעין אף נמסרה לידיו.

6.בתשובה שהוגשה מטעם העיזבון חזר העיזבון על טענתו, עליה נסמכת בקשת רשות הערעור דנן, ולפיה על המקרקעין קיימת דירת מגורים שלא נכללה בחוות הדעת השמאית, ששוויה עולה על שווי החלקה ללא המחוברים. העיזבון טען כי אין אפשרות למכור את המקרקעין ללא המחוברים, ומכאן שדבק פגם בהליך המכר המצדיק את בטלותו. באשר להסכמות שהתגבשו בין הצדדים במסגרת הדיונים בבית המשפט המחוזי, נטען כי הסכמות אלה התייחסו לקרקע בלבד, ללא דירת המגורים האמורה.

החלטת בית המשפט המחוזי

7.בהחלטתו מיום 19.6.2023, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העיזבון. בית המשפט המחוזי עמד על הדיון שהתקיים לפניו ביום 2.10.2022, בו כאמור הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, ולפיה ככל שהעיזבון לא יעביר לקופת פשיטת הרגל את הסכום המוסכם, בית המשפט המחוזי יקבל את בקשה 104 ויאשר את השלמת המכר. בית המשפט המחוזי הבהיר כי בכך למעשה נתן העיזבון את הסכמתו לקבלת הבקשה לאישור מכירת המקרקעין. בהתאם נקבע, כי אין מקום לאפשר חזרה מהסכמה זו, משעה שהעיזבון לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי, ובשים לב לעובדה שהסכם המכר כבר נחתם, הסכום שולם במלואו, והחזקה במקרקעין הועברה לידי המשיב 5.

טענות העיזבון בבקשת רשות הערעור

8.העיזבון שב בבקשה שלפניי על עיקר הטענות שהועלו על-ידו בבקשה לביטול המכר והתשובה שהגיש במסגרתה. העיזבון חוזר וטוען כי על המקרקעין קיימת דירת מגורים של החייב שלא נכללה בבקשת הנאמן לאישור המכר, ולא הוגשה בעניינה חוות דעת שמאית, וכי אי-הכללתה בהליך המכר עולה כדי פגם היורד לשורשו של הליך זה. בהקשר זה הוא טוען כי הוא לא ויתר על טענותיו בכל המתייחס לדירת המגורים, שמכירתה הייתה מובילה לסילוק מלוא יתרת החוב ואף להחזר כספי לטובת העיזבון, וכי למעשה ההסכמה הדיונית שהתקבלה התייחסה למכירת המקרקעין ללא המחוברים. בנסיבות אלה, נטען כי היה על בית המשפט המחוזי לעיין מחדש בהחלטה שניתנה על-ידו ביום 6.4.2023 ולקבל את בקשתו לביטול המכר.

דיון והכרעה

9.לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10.הלכה פסוקה היא כי שיקול הדעת המסור לבית משפט של חדלות פירעון הוא שיקול דעת רחב, זאת לנוכח מומחיותו הייחודית בתחום זה ולאור היכרותו הישירה עם בעלי הדין ומכלול הנסיבות. לפיכך, ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בניהול הליכי חדלות פירעון, אלא במקרים חריגים (רע"א 1804/22 משוב שירותים בע"מ נ' עשוש, פסקה 20 (26.4.2022); רע"א 4830/22 כהן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 10 (18.10.2022); רע"א 8498/22 שיינקר נ' פריצקי, פסקה 20 (19.2.2023)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.

11.אין, למעשה, חולק כי העיזבון נתן הסכמתו לאישור מכר המקרקעין ככל שלא ימלא אחר התחייבותו להעברת הסכום המוסכם לקופת פשיטת הרגל. בהחלטה מיום 2.10.2022, אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים, נקבע בצורה מפורשת כי ככל שהעיזבון יעביר לקופת פשיטת הרגל סך של 1,250,000 ₪ בתוך 30 יום – המקרקעין יוצאו ממסת הנכסים של החייב; אם לאו – נקבע כי בית המשפט המחוזי יקבל את בקשה 104, בגדרה ביקש הנאמן לאשר את המכר על בסיס הצעתו של המשיב 5 בהליך ההתמחרות. משלא הועבר מלוא הסכום המוסכם, הורה בית המשפט המחוזי, כבר בהחלטתו מיום 8.12.2022, בהתאם להסכמת הצדדים, על אישור המכר. ואכן, בית משפט זה עמד לא אחת על החשיבות שבכיבוד הסכמים דיונים כגון דא אף בנסיבות דומות לענייננו, ועל כך שסטייה מן ההסכמות שנתגבשו על-ידי הצדדים תיעשה אך במקרים חריגים (רע"א 2728/19 ארגמן נ' זעירא, פסקה 11 (11.6.2019); ע"א 7713/21 גולדשטיין נ' קרפל, פסקה 9 (4.1.2022); רע"א 845/21 אברהם נ' חכים, פסקה 11 (12.4.2021)).

12.מוקד הבקשה שלפניי הוא טענת העיזבון שלפיה ההסכמות שהתקבלו בדיון מיום 2.10.2022 לא כללו את דירת המגורים. טענה זו איננה משכנעת ואף נסתרת מן ההסכמה גופה, והדיון שקדם לה. ככלל, עסקת מקרקעין חלה על הקרקע ומחובריה (סעיף 13 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969). אין בבקשת הנאמן, ואף לא בהסכמת הצדדים, זכר להבחנה הנטענת עתה על-ידי העיזבון בין המקרקעין לדירת המגורים. אמנם לא נערכה שומה לדירת המגורים וטענה זו אף הועלתה על-ידי העיזבון קודם לדיון, אולם בהסכמתו האמורה, ויתר העיזבון על טענתו זו, ככל הנראה על בסיס הערכתו כי הצעת המשיב 5, העולה פי 3.5 על השומה, משקפת נכונה את ערך המקרקעין על מחובריו. על כך ניתן ללמוד מן העובדה שלגבי נכס אחר (מושא בקשה 89), שבעניינו הועלתה טענה דומה, עמד העיזבון על ביצוע שומה, בעוד שלגבי המקרקעין הסכים לאישור המכר ללא שומה נוספת (ראו ההסכמה מיום 2.10.2022 כפי שצוטטה לעיל). לפיכך, משעה שלא הועבר על-ידי העיזבון מלוא הסכום שנקבע בהחלטה מיום 2.10.2022, הגם שניתנו לו אורכות נוספות לשם כך, צדק בית המשפט המחוזי עת שהורה בהחלטותיו מיום 8.12.2022 ומיום 6.4.2023 על קבלת בקשת הנאמן ואישור המכר בהתאם להסכמת הצדדים.

13.בית משפט זה הבהיר לא אחת כי כאשר עסקינן בהליכי מכר בתיקי חדלות פירעון, יש לנקוט בזהירות מרבית בעת ביטול הסכמי מכר שנכרתו במסגרת הליך כאמור. בהקשר זה נקבע כי ביטול הסכם מכר ייעשה במקרים חריגים בלבד, דוגמת מקרים שבהם נפל פגם שורשי בהליך המכר; נרקמה קנוניה בין כונס הנכסים לבין הרוכש; או שאישור המכר ניתן על בסיס שומות ישנות ולא מעודכנות (רע"א 2125/06 רובננקו נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (14.6.2006)). כן נקבע כי בית המשפט יתחשב במניין שיקוליו גם במועד הגשת הבקשה לביטול הסכם המכר, בעקרון סופיות הליכי המכר ובהסתמכותו של הרוכש על זכייתו בהליך זה. בתוך כך נקבע כי יש להביא בחשבון גם את המשמעות שעלולה להתלוות לפגיעה בצדדים שלישיים, בהיבט ארוך הטווח, במובן של נכונותם של מציעים להגיש הצעות בהליכי כינוס נכסים, ככל שבית המשפט ימהר להתערב בהליכי מכר לאחר השלמתם (ע"א 204/20 בן ארצי נ' פלוני, פסקה 16 (26.10.2021); ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, פ"ד נה(4) 410, 428 (2001); רע"א 700/19 לוסון נ' ניידיק, פסקה 14 (3.6.2019)).

14.יישום דברים אלה על המקרה דנן, מוביל אף הוא למסקנה כי העיזבון לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי מתקיימים טעמים חריגים המצדיקים את ביטול הסכם המכר. כזכור, הצעתו של המשיב 5 נבחרה כהצעה הזוכה בהליך ההתמחרות; המשיב 5, אשר הסתמך על אישורו של בית המשפט המחוזי להסכם המכר, העביר לקופת פשיטת הרגל את התמורה עבור המקרקעין וכנגדה הועברה לידיו החזקה במקרקעין. בנסיבות אלה, ביטול הסכם המכר עלול לגרום לו נזק משמעותי, אשר יש בו כשלעצמו כדי להטות את הכף אל עבר דחיית בקשת העיזבון.

15.ההתנהלות הדיונית של החייב ועיזבונו במסגרת הליך פשיטת רגל מחזקת אף היא את המסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. כזכור, חוות הדעת השמאית בקשר למקרקעין הוגשה על-ידי הנאמן לבית המשפט המחוזי עוד ביום 8.12.2020, והמקרקעין הועמדו למכירה עוד בראשית שנת 2021, כאשר בחודש מרץ 2021 הושלם הליך ההתמחרות. על פניו, כבר אז, לא הייתה מניעה להשלים את עסקת המכר. ואולם בית המשפט המחוזי נעתר ביד נדיבה לבקשות שהוגשו מצד החייב ועיזבונו לדחיית השלמת המכר מתוך מטרה להיטיב עם החייב ועיזבונו, ולאפשר לצדדים להגיע להסכמות שייתרו את הצורך במכירת המקרקעין במסגרת הליך פשיטת הרגל. החייב ועיזבונו לא ניצלו הזדמנויות אלה. בשים לב לאמור, אין מקום להיעתר לניסיונו של העיזבון לבטל את הליך המכר.

אשר על כן – הבקשה לרשות ערעור נדחית. משלא התבקשו תשובות, איני עושה צו להוצאות.