רע"א 5950/19 דניאל מקמלאן נ. יעקב חי מקמלאן

1.

המבקש והמשיב 1 (להלן גם: דניאל ויעקב , בהתאמה) הם אחים המצויים בסכסוך ארוך שנים על אודות זכויות הבעלות והשימוש בבית בגבעת זאב (להלן: הנכס ). ההליך דנן הוא אחד מני הליכים משפטיים רבים שנקטו האחים, שחלקם התבררו גם לפני בית משפט זה, ובהם צוין כי בפסקי דין חלוטים רבים נקבע כי יעקב הוא הבעלים של הנכס ( רע"א 1581/18 פלוני נ' פלוני (24.5.2018); רע"א 5654/12 מקמילן נ' בנק לאומי למשכנתאות

בע"מ , פסקה 15 (15.12.2014) ). יעקב הגיש תביעה לסילוק ידו של דניאל מהנכס בסדר דין מקוצר, וביום 14.1.2019 דחה בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט הבכיר ע' עאסי ) את בקשת הרשות להתגונן שהגיש דניאל, והורה לסלק ידו מהנכס עד ליום 15.2.2019. בית המשפט דחה את טענותיו של דניאל בדבר התיישנות עילת התביעה, וקבע כי יתר טענות ההגנה שהעלה הוכרעו בהליכים קודמים ואינן מספיקות לשם מתן רשות להתגונן.

2.

המשיבה 2 (להלן: בת שבע ) היא גרושתו של דניאל. בת שבע ודניאל ערערו (בנפרד) על פסק הדין, וביום 8.7.2019 נדחו שני הערעורים על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש והשופטים ע' שחם ו- א' רובין ) על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך שנקבע כי דניאל יפנה את הנכס עד ליום 5.9.2019. עוד נקבע כי לבית משפט השלום הייתה סמכות עניינית לדון בתביעה, ונדחו, בין היתר, גם טענותיו של דניאל בנוגע להתיישנות התביעה לסילוק יד. למען שלמות התמונה יוער כי בת שבע הגישה בקשת רשות לערער על פסק הדין לבית משפט זה, וזו נדחתה אך לאחרונה (רע"א 5317/19 מקמלאן נ' מקמלאן (8.9.2019)).

3.

מכאן לבקשה שלפניי, בה נטען כי בפסקי הדין של הערכאות הקודמות נפלו מספר שגיאות המצדיקות את ביטולם. המבקש טוען, בין היתר, כי בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה, וכי הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. עוד נטען כי הראיות שהציג המבקש בבית משפט השלום, כמו גם טענתו בנוגע להתיישנות עילת התביעה של יעקב, מצביעות על קיומה של ראשית ראיה המצדיקה ליתן לו רשות להתגונן מפני התביעה לסילוק יד.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים, או שדחייתה תגרום למבקש עיוות דין ( רע"א 5317/19 מקמלאן נ' מקמלאן , פסקה 4 (8.9.2019) ; רע"א 8297/18 אבו ג'רביה נ' חלאק , פסקה 4 (3.12.2018)). אמנם, וכפי שציין גם בית המשפט המחוזי, לא בנקל ייתן בית המשפט פסק דין לפינוי בלא מתן רשות להתגונן, אולם בענייננו הערכאות הקודמות בחנו את טענותיו של המבקש ומצאו כי אין בהן כדי לבסס טענת הגנה הראויה לבירור. בענייננו, הטענות המועלות בבקשה דנן מופנות רובן ככולן לאופן בו יישמו הערכאות הקודמות את הדין בנסיבות המקרה, לרבות בשאלת הסמכות, ובכך אין כדי להצדיק מתן רשות ערעור לפי אמת המידה האמורה. נוסף על כך – וכאמור גם בהחלטה בנוגע לבקשת הרשות לערער שהגישה בת שבע על פסק הדין של בית המשפט המחוזי – נוכח ריבוי ההליכים בין הצדדים סביב זכויות הבעלות והשימוש בנכס, לא שוכנעתי כי מתעורר במקרה זה עיוות דין המקים עילה ליתן רשות לערער.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.