רע"א 60/19 כלל מוצרי בטון בע"מ נ. אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובנין בע"מ

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק ) בת"א 27138-05-17 מיום 6.12.2018 בגדרה נדחתה בקשה לסילוק הודעת צד ג' ששלחה משיבה 1 (להלן: אזורים ) למבקשת.

1.

במוקד ההליך המתנהל לפני בית המשפט המחוזי סכסוך כספי הנאמד בסך של כ-15,000,000 ש"ח, שמקורו בהסכם משנת 2013 למכירת מגרש בשטח של כ-44 דונם באזור התעשייה הדרומי בקיסריה (להלן: המגרש ) שנחתם בין משיבה 2 (להלן: דור אור ) לבין אזורים. חלק קטן מאותו מגרש הושכר למבקשת, בין השנים 2012-2003, למבקשת, כאשר אין חולק כי במהלך שנת 2006 נוהלה התכתבות בין המבקשת לאזורים ביחס לצורך בפינוי פסולת ישנה בשטח המושכר. לאחר מכירת המגרש לדור אור, ולאחר שזו מצאה במגרש כמויות גדולות של פסולת שהוטמנו בו, היא דרשה מאזורים לפנותו. אזורים ביצעה את פינוי הפסולת, אך עמדה על כך שהמבקשת היא זו שאחראית על הטמנתה. לפיכך, הגישה אזורים ביום 23.6.2014 תביעה כספית נגד המבקשת על סך של 1,000,000 ש"ח במסגרתה נטען כי המבקשת היא זו אשר הטמינה פסולת שלא כדין בשטח המגרש. ההליך הסתיים בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 29.7.2015 בבית משפט השלום בחיפה (השופט ע' רוזינס ) שיישב את המחלוקות בין המבקשת לאזורים עד לאותו מועד (להלן: הסכם הפ שרה ).

2.

ביום 14.5.2017 הגישה דור אור את התביעה נגד אזורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במסגרת ההליך בגינו הוגשה בקשה זו, בגדרה נטען כי במהלך שנת 2016 התגלו כמויות פסולות עצומות שהוטמנו במגרש שגרמו לה לנזקים קשים. בעקבות הגשת התביעה (ולאחר שנדחתה בקשת אזורים לצרף את המבקשת כנתבעת נוספת) הגישה אזורים הודעת צד ג' נגד המבקשת, במסגרתה ביקשה כי בית המשפט המחוזי יחייב את המבקשת בעלויות פינוי הפסולת ככל שתביעת דור אור תתקבל. בבקשה טענה אזורים כי הסכם הפשרה נועד להביא לסילוק טענות הצדדים להסכם בלבד וזאת רק עד למועד החתימה עליו. משכך, אזורים רשאית להעמיד לעצמה הגנה מפני תביעה שהוגשה נגדה על ידי דור אור, שאינה צד להסכם הפשרה, וביחס לעובדות חדשות שהתגלו לאחר ההסכם. לחלופין, התבקש בית המשפט לבטל את הסכם הפשרה נוכח העובדות החדשות שהתגלו, על פיהן המבקשת הטמינה פסולת בהיקפים גדולים יותר מאלו שהציגה לאזורים בעבר ואף הטמינה פסולת נוספת אחרי הסכם הפשרה.

3.

המבקשת מצדה הגישה בקשה לסילוק הודעת צד ג' שהוגשה נגדה על הסף, מחמת מעשה בית דין, נוכח הסכם הפשרה לו ניתן תוקף של פסק דין, ומחמת התיישנות ושיהוי, שכן לטענתה העובדות הרלוונטיות היו ידועות לאזורים כבר בשנת 2006. עוד נטען כי הסמכות העניינית לדון בבקשה לביטול הסכם הפשרה נתונה לבית משפט השלום בחיפה אשר דן בו ונתן לו תוקף של פסק דין.

4.

לאחר דיון בבקשה וחקירת המצהירים, דחה בית המשפט המחוזי ביום 6.12.2018 את הבקשה לסילוק על הסף, בהתייחס לטענות שעניינן הטמנת פסולת בתקופה שלפני החתימה על הסכם הפשרה, ובתקופה שאחרי החתימה. באשר לטענות בנוגע להטמנת פסולת אחרי הסכם הפשרה, נקבע כי מדובר בעניין עובדתי הטעון בירור שאינו ניתן להיעשות בגדרי בקשה לסילוק על הסף. באשר לטענות אזורים באשר להטמנת פסולת לפני הסכם הפשרה – כאשר על פי הטענה אזורים הוטעתה על ידי המבקשת שמדובר בכמות פסולת קטנה בהרבה – קבע בית המשפט כי על אף הנטל הכבד הרובץ על אזורים להוכחת טענה זו, הרי שלא ניתן לשלול אותה בשלב זה באופן המצדיק סילוק ההודעה על הסף. יתכן כי יתברר שאין מקום לפתוח מחדש את הסכם הפשרה מחמת קיומו של מעשה בית דין ויתכן כי במהלך התקדמות ההליך יהיה מקום להפנות את אזורים לביטול הסדר הפשרה בבית המשפט שאישר אותו, אך לא ניתן להכריע בדבר בשלב זה. מכל מקום, הוכחת הטענה מצד אזורים עשויה בנסיבות מסוימות לגבש הצדקה לבירור המחלוקת לפני בית המשפט המחוזי, משיקולי צדק. כמו כן, נוכח היקף הנזקים הנטען, הנופל בגדרי סמכותו של בית המשפט המחוזי, ניתן אף לומר שהמחלוקת שעניינה בבית משפט השלום בחיפה הינה טפלה להליך העיקרי באופן המקנה סמכות עניינית לבית המשפט המחוזי לדון בה.

5.

מכאן לבקשת רשות הערעור שלפנַי, בגדרה טענה המבקשת כי שגה בית המשפט בכך שקבע שהסכם הפשרה אינו מהווה מעשה בית דין, הן ביחס לתקופה שלאחר הסכם הפשרה והן ביחס לתקופה שלפניו, בהסתמך על טענות אשר כלל לא נטענו על ידי אזורים ותוך הפיכת נטלי ההוכחה. כמו כן, שגה בית המשפט בקבעו כי עומדת לו סמכות עניינית לדון בטענות בדבר תוקפו ובטלותו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. עוד נטען כי לשונו של הסכם הפשרה הינה רחבה ביותר, וכוללת ויתור של הצדדים על טענות מכל מין וסוג עד למועד החתימה. משקיבל הסכם הפשרה תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין, הוא סיים את כל המחלוקות הנוגעות לאותה תביעה ולא ניתן לומר כי הוא אינו מקים מעשה בית דין. עוד הלינה המבקשת על חיובה בתשלום הוצאות בסך של 18,000 ש"ח.

6.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

כידוע, סילוק הליך על הסף הינו סעד חריף וקיצוני אשר בית המשפט יעשה בו שימוש רק במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, כאשר ברור כי גם אם יוכיח התובע את מלוא טענותיו, לא יוכל לזכות בסעד המבוקש (רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב בתפקידו כנאמן על הסדר הנושים , פסקה 34 (3.10.2011); רע"א 3068/12 ש.א.מ מרכז הגז בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ , פסקה 6 (20.6.2012)). ככלל, השגה על החלטת ביניים שעניינה דחיית בקשה לסילוק על הסף תידון במסגרת הערעור על פסק הדין, ולא במסגרת בקשת רשות ערעור שתוגש במהלך ההליך (רע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פרימיוס קלאס בע"מ , פסקה 6 (31.1.2011)). התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית הדוחה בקשה לסילוק על הסף – ומשכך מורה על המשך בירור ההליך לגופו – תיעשה בצמצום ובמקרים חריגים בלבד, למשל כאשר קיים חשש שניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים או כאשר ההחלטה נוגדת את הדין (רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה , פסקה 15 (29.12.2014); רע"א 2127/18 ארבל מרכז גריאטרי בע"מ נ' משרד הבריאות, מדינת ישראל , פסקה 25 (31.12.2018); רע"א 1665/15 אטיאס נ' רוסו , פסקה 5 (26.8.2015); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 208-207 (מהדורה שלישית, 2012)).

7.

מבלי להביע כל עמדה בשאלות שבמחלוקת, לא מצאתי כי מתקיימות במקרה זה נסיבות המצדיקות הידרשות ערכאת הערעור לטענות המבקשת, בשלב זה. ההחלטה שלא לסלק את התביעה על הסף אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. למבקשת תינתן ההזדמנות להעלות טענותיה, ואין בהחלטה כדי להביא לפגיעה בזכות מהותית כלשהי שלה (ראו למשל: רע"א 4816/07 מדינת ישראל נ' רובינסון , פסקה 9 (6.7.2009)).

8.

יתר על כן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בשלב זה התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת לצורך הכרעה בסוגיית אחריותה של המבקשת להטמנת הפסולת אינה ממצה, ולא ניתן להכריע בעניינה במסגרת הבקשה לדחייה על הסף. ממילא גם לא ניתן להכריע לגביה במסגרת בקשת רשות ערעור זו. כמו כן, אין בהחלטה הדוחה את הבקשה לסלק על הסף כדי לסתום את הגולל על הטענה כי הסמכות העניינית לדון בביטול פסק הדין נתונה לבית משפט השלום בחיפה. כפי שגם קבע בית המשפט המחוזי, יתכן שיתברר עם התקדמות ההליך, כי אכן יש להפנות את אזורים להגשת בקשה לביטול הסכם הפשרה בבית המשפט שאישר אותו. אולם מוקדם כעת מכדי לקבוע כך או אחרת. בנוסף, אף אם יתברר בסוף ההליך כי היה מקום להורות על סילוק על הסף, ניתן יהיה לפצות את המבקשת על כך בדרך של השתת הוצאות. מן הטעם הזה גם אין כל מקום להידרש לפסיקת ההוצאות נגדה כבר בעת הזו, טרם התבררו העובדות לאשורן וטרם הוכרעה המחלוקת לגופה.

הבקשה נדחית אפוא.