רע"א 702/15 אברהים מחמד עלי זבידאת נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' גריל , כב' השופטות י' וילנר ו ת' שרון-נתנאל ), אשר דחה את ערעור המבקשים על פסק הדין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ד' פיש ) בגדרו התקבלה תביעה לסילוק יד שהגישה המשיבה נגד המבקשים.

1.

הסכסוך נושא הבקשה עניינו חלקת מקרקעין מוסדרים מסוג "מירי" בכפר זבידאת (להלן: המקרקעין ) אשר הבעלות בהם רשומה על שם מדינת ישראל (להלן: המשיבה ) החל מיום 4.5.1942. המבקשים הם המחזיקים במקרקעין. ביום 16.9.1982 ניתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שהגישה המשיבה לסילוק יד מהמקרקעין נגד המבקשים ואחיהם. פסק הדין לא בוצע. בחודש ינואר 2010 הגישה המשיבה תביעה נוספת נגד המבקשים לסילוק ידם מהמקרקעין; למתן צו מניעה האוסר על המבקשים שימוש במקרקעין; למתן צו הריסה ועקירה של כל הבנוי והנטוע במקרקעין; לחיוב המבקשים להשיב את החזקה במקרקעין למדינה; ולחיוב המבקשים לשאת בהוצאות פינוי המקרקעין (להלן: התביעה ). המשיבה טענה כי המבקשים פלשו למקרקעין במועד שאינו ידוע לה והקימו בהם מבנים ונטיעות . כבר עתה יוער כי המשיבה צירפה לכתב התביעה תצלום אוויר ללא פענוח של המקרקעין שצולם בשנת 1946 (להלן: תצלום האוויר ) . עוד יוער כי המבקשים טענו כי משפחתם מחזיקה במקרקעין ברציפות מתחילת המאה ה-19. בהחלטה מיום 5.4.2011 קיבל בית משפט השלום (כב' השופט ד' פיש ) את בקשת המבקשים להגיש מטעמם פענוח של תצלום האוויר (להלן: הפענוח ), וקבע כי הם רשאים להגישו עד ליום 10.4.2011. המבקשים לא הגישו את הפענוח במועד. ביום 2.6.2013 הגישו המבקשים בקשה נוספת לצירוף הפענוח. ביום 24.6.2013 דחה בית משפט השלום (כב' השופט ד' פיש ) את הבקשה וקבע כי בהיעדר טעם מיוחד לאיחור הניכר בהגשת הפענוח, ומשהדיון בתביעה כבר מצוי לקראת סיום, אין לקבלה. בפסק דין מיום 19.6.2014 קיבל בית משפט השלום בחיפה את התביעה, על יסוד ניתוח מפורט של כלל הראיות וחוות הדעת שהוגשו בהליך. בית המשפט דחה את טענת המבקשים שלפיה התביעה התיישנה, בקבעו כי המבקשים לא הוכיחו כי החזיקו במקרקעין תקופת זמן המספיקה להשתכללות טענת ההתיישנות; וכי הם לא הוכיחו כי עיבדו את המקרקעין באופן רצוף.

2.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין. ביום 30.12.2014 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' גריל , כב' השופטות י' וילנר ו ת' שרון-נתנאל ) את ערעור המבקשים בגדרה של תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 .

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט כשקבע כי לא הוכחה החזקה במקרקעין העולה על תקופת ההתיישנות, שכן הדבר נתמך בתצהירו ועדותו של המבקש 1 ולא נסתר על ידי המשיבה. בנוסף, נטען כי המבקשים מתגוררים במקרקעין; וכי הונחה על ידם תשתית עובדתית לכך שהמקרקעין עובדו באופן רצוף. בנוסף לאלה, למבקשים טענות הנוגעות להגשת תצלום האוויר. ראשית נטען כי היות ותצלום האוויר היה מצוי בחזקת המשיבה, ומדובר – לטענת המבקשים – בראייה מהותית להליך, חלה על המשיבה חובה להגישו כראייה לבית המשפט בצירוף פענוח, ומשלא עשתה כן היה על בית המשפט לזקוף את הדבר לחובתה. שנית נטען כי היה על בית המשפט לקבל את הבקשה השנייה מטעם המבקשים לצרף פענוח של תצלום האוויר, שכן הוא מהווה ראייה "חותכת" לעיבוד המקרקעין על ידי בני משפחת המבקשים כבר בשנת 1946, ראייה שהיה בה כדי להוכיח את התיישנות התביעה. לשיטת המבקשים מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מגדרי המקרה אשר מצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לבית משפט זה תינתן במשורה ורק במקרים מהם עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך (רע"א 7324/10 ינובסקי נ' שמואליאן , פסקה 7 (30.1.2011); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). לא מצאתי כי מקרה זה מצוי בגדר אמת המידה האמורה. טענות המבקשים נטועות בנסיבות המקרה ובמחלוקות העובדתיות שהתעוררו במסגרתו. מחלוקות אלו הוכרעו על ידי בית משפט השלום בפסק דין מנומק ומפורט שקביעותיו העובדתיות והמשפטיות אומצו על ידי בית המשפט המחוזי . הלכה היא עמנו כי בית משפט זה לא ייטה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, קל וחומר ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 7302/06 נצר נ' חשין , פסקה 4 (23.10.2006); רע"א 8977/12 גידי תנורים בע"מ נ' סימנוק , פסקה 5 (12.2.2013) ). אשר לטענות שהעלו המבקשים בנוגע לתצלום האוויר ופענוחו – המבקשים לא הגישו את הפענוח במועד שננקב על ידי בית המשפט. אף אם אניח לצורך הדיון – לטובת המבקשים ומבלי להכריע בכך – כי ניתן היה להיעתר לבקשתם בהקשר אחרון זה על אף השלב המאוחר בו הוגשה, אין לפנינו עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי נוכח אמת המידה עליה עמדתי.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.