רע"א 7179/21 INCORPORATED QOALCOMM נ. דורון אשל

1.

עניין לנו בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 21.8.2021 (כבוד השופט ר' סוקול , ס"נ, ת"צ 14562-04-18) בגדרה נדחתה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה כנגד המבקשת, Qualcomm Incorporated

(להלן: קוואלקום ).

רקע צריך לעניין ובקשת הסילוק על הסף

2.

קוואלקום היא חברה זרה שמקום מושבה בארצות הברית והיא עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של רכיבים המשמשים לתקשורת אלחוטית, הכוללים שבבי מודם המשמשים לתקשורת בטלפונים סלולריים. נוסף על כך, קוואלקום מחזיקה בפטנטים לרכיבים והתקנים בתחום התקשורת, והיא מעניקה רישיונות שימוש בפטנטים לחברות העוסקות בייצור ומכירת טלפונים סלולריים.

במהלך חודש אפריל 2018 הוגשה כנגד קוואלקום בקשה לאישור תובענה כייצוגית על ידי המשיבים 1 ו-2 (להלן: בקשת האישור ו- המשיבים ,

בהתאמה). על פי הנטען בבקשת האישור, קוואלקום מהווה מונופול גלובלי בשוק ייצור שבבי מודם המהווים רכיב הכרחי בייצור טלפונים סלולריים ומחשבי לוח (טאבלטים). עוד נטען שקוואלקום פיתחה שוק למכירת רישיונות לשימוש בפטנטים החיוניים לתקשורת אלחוטית; כך שלטענת המשיבים לא ניתן לייצר טלפונים סלולריים שונים ללא שימוש בפטנטים של קוואלקום. ובתוך כך נטען שקוואלקום מנצלת את מעמדה המונופוליסטי באופן שפוגע בתחרות ומוביל לעליית מחירי הטלפונים הסלולריים עבור צרכני הקצה הרוכשים אותם ברחבי העולם, ובפרט בישראל. בקשת האישור הוגשה בשם הצרכנים שרכשו בישראל שבבי מודם או מוצר שמשולב בו שבב מודם לגביו לקוואלקום פטנט חיוני, בעילה לפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק התחרות , שם החוק שונה ובעת הרלוונטית שמו היה חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988); כן נטען במסגרתה שקוואלקום התעשרה שלא כדין על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת. המשיבים עתרו בבקשת האישור לסעד של פיצוי בגין הנזקים הלכאוריים שנגרמו לחברי הקבוצה המיוצגת כתוצאה מעליית המחירים האמורה, וכן עתרו לסעד של השבה בגין ההתעשרות שבוצעה לשיטתם שלא כדין ועל חשבון הקבוצה המיוצגת.

3.

ביום 16.7.2020 קוואלקום הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור (להלן: בקשת הסילוק ). בבקשת הסילוק קוואלקום טענה שכל הפעולות המיוחסות לה בבקשת האישור בוצעו מחוץ לישראל וכי היא אינה מוכרת שבבים או רישיונות בפטנטים החיוניים בישראל. בהמשך לכך קוואלקום הוסיפה וטענה שהעוולות הנטענות בוצעו בארצות הברית, וכי על פי כללי ברירת הדין, הדין החל על מעשה נזיקין הוא דין מקום ביצוע העוולה – ועל כן טענה שחוק התחרות אינו חל על האירועים הנטענים. נוסף על כך, קוואלקום טענה שאין מקום להכיר ב"דוקטרינת ההשפעות" – דוקטרינה זו מאפשרת למדינה להחיל בתנאים מסוימים את דיניה המקומיים על בני אדם וגופים זרים בגין התנהגות המתרחשת מחוץ לגבולותיה. ועוד הוסיפה בהקשר לכך שגם אם דוקטרינה זו חלה, יישומה אינו מאפשר להחיל את חוק התחרות על פעולותיה; שכן לטענת קוואלקום העוולות המיוחסות לה לא בוצעו תוך התייחסות ישירה או עקיפה לשוק הישראלי. מעבר לכך, קוואלקום טענה שהמשיבים ויתר חברי הקבוצה המיוצגת אינם ניזוקים ישירים, אלא ניזוקים עקיפים הנעדרים עילת תביעה אישית נגדה. לבסוף, קוואלקום טענה שישראל אינה הפורום הנאות לבירור בקשת האישור, זאת משום שכלל הפעולות נושא בקשת האישור נעשו מחוץ לישראל; כך שלשיטתה אין לפורום הישראלי זיקה מספקת להליך והדין הרלוונטי אינו הדין הישראלי.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הסילוק בהחלטה מיום 21.8.2021. בפתח החלטתו הבהיר בית המשפט שטענותיה של קוואלקום ביחס לתחולת דוקטרינת ההשפעות ויישומה, מקומן להתברר במסגרת שלב הדיון בבקשת האישור ולא אגב דיון בבקשת הסילוק. בית המשפט הדגיש ששאלת תחולתה של דוקטרינת ההשפעות טרם זכתה למענה מקיף בפסיקת בית משפט זה וטרם נקבעו התנאים להחלתה; בתוך כך בית המשפט קבע כי בשלב הדיוני שבו מצוי ההליך (בקשה לסילוק על הסף), די בכך שאין לשלול את תחולתה האפשרית של דוקטרינת ההשפעות ואת קיומם של התנאים הראויים להחלתה כדי לדחות את בקשת הסילוק. נוסף על כך, בית המשפט הדגיש שעצם יישומה של דוקטרינת ההשפעות עשוי לדרוש בירור עובדתי מקיף בנוגע לשורה של שאלות כגון: אם קוואלקום היא אכן מונופול; אם פעולותיה השפיעו באופן משמעותי על השוק הישראלי ואם היה ביכולתה לצפות השפעה לכאורית כזו. סופו של דבר, בית המשפט קבע כי בשלב הנוכחי שבו מצוי ההליך, לא ניתן לשלול את האפשרות שדיני התחרות בישראל חלים על מעשיה של קוואלקום מכוח דוקטרינת ההשפעות, וכי אלה הופרו על ידה.

בית המשפט דחה גם את הטענה שישראל אינה הפורום הנאות לבירור בקשת האישור. בעניין זה הוטעם שבקשת האישור עוסקת בהפרת דיני התחרות בישראל, בהשפעתה הלכאורית של קוואלקום על התחרות בישראל ועל מחירי המוצרים בה. ומשכך נקבע שיישום מבחן "מרב הזיקות" מוביל למסקנה שדינה של בקשת האישור להתברר בישראל. בית המשפט העיר בעניין זה כי הוא אינו נדרש בשלב זה למבחנים נוספים לבחינת נאותות הפורום, דוגמת מבחן הצפיות, הבוחן אם קיימת ציפייה סבירה של הצדדים להתדיין בישראל.

בקשת רשות הערעור

5.

בגין החלטת בית המשפט המחוזי הגישה קוואלקום את בקשת רשות הערעור הנדונה. במסגרתה שבה קוואלקום על כל אותן טענות שנטענו על ידה בבקשת הסילוק ומוסיפה שלעמדתה בית המשפט המחוזי שגה בעת שבחר שלא להכריע בשאלת תחולתה של דוקטרינת ההשפעות. קוואלקום מדגישה שעסקינן בשאלה משפטית גרידא, שאינה מצריכה בירור עובדתי וניתן להכריע בה כבר כעת. עוד טוענת קוואלקום שלנוכח ייחודו של ההליך המקדמי של בקשת הסילוק, ישנו מקום לדון בתחולתה של דוקטרינת ההשפעות כבר בשלב זה, שכן הכרעה בשאלה זו עשויה לייתר את ההליך כולו. בתוך כך קוואלקום סבורה שיהיה זה גם יעיל וצודק להכריע בשאלת תחולת הדוקטרינה כבר בשלב הנוכחי, חלף ניהול הליך ארוך ומורכב שיגזול לטענתה משאבים רבים מהצדדים.

זאת ועוד. קוואלקום מלינה על כך שבית המשפט המחוזי התעלם מהטענה שלפיה המשיבים נעדרי עילת תביעה אישית בהיותם ניזוקים עקיפים בלבד; לטענתה, גם קיומה של עילת התביעה היא שאלה שהיה על בית המשפט להידרש לה כבר בשלב זה. בהקשר לכך, קוואלקום טוענת שהמשיבים לא רכשו את מוצריה בצורתם המקורית, כך שהם אינם לקוחות ישירים שלה. עוד היא מוסיפה וטוענת בעניין זה שבינה ובין המשיבים מפרידה שורה ארוכה של גופים מסחריים נוספים, דוגמת יצרני הטלפונים הסלולריים, יבואני הטלפונים, והמשווקים הקמעונאים של המכשירים בישראל; כך שלשיטת קוואלקום המשיבים הם לכל היותר ניזוקים במעגל הרביעי. במצב דברים זה, קוואלקום טוענת שאינה נושאת באחריות כלפי המשיבים ובהתאם אין להם עילת תביעה כנגדה. בהקשר זה קוואלקום מציינת שהשאלה אם לניזוק עקיף עומדת עילת תביעה מכוח דיני התחרות אמנם טרם הוכרעה על ידי בית משפט זה; אולם לטענתה, בכל מקרה אין לכלול את המשיבים בתוך גבולות מעגל הניזוקים העקיפים. לבסוף, קוואלקום שבה על הטענה שישראל אינה הפורום הנאות לדון בבקשת האישור, וכי בהתאם למבחן מרב הזיקות הפורום הנאות לדיון הוא ארצות הברית. קוואלקום מציינת שמקום היווצרות עילת התביעה, מקום מושבה, פעילותה והמקום שבו מצויים העדים והראיות – כולם בארצות הברית. נוסף על כך, קוואלקום טוענת שבית המשפט המחוזי שגה כאשר לא נדרש למבחן הצפיות בקביעת הפורום הנאות. לטענתה, מבחן הצפיות מוביל למסקנה כי הפורום הנאות הוא בארצות הברית; שכן בהינתן שקוואלקום אינה מקיימת בישראל פעילות מסחרית, לא הייתה לה ציפייה סבירה להיתבע בה על ידי רוכשי טלפונים סלולריים ישראליים.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות, אף מבלי שאדרש לתשובת המשיבים.

כידוע, בקשה לאישור תובענה כייצוגית תסולק על הסף במקרים חריגים בלבד, כאשר ברור על פני הדברים כי מדובר בבקשת סרק שאין בה ולא כלום. הליך אישור תובענה כייצוגית הוא כשלעצמו הליך מקדמי, כך שבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית היא בגדר הליך "מקדמי שבמקדמי". ועל כן ככלל טענות סף נגד אישור התובענה כייצוגית יידונו במהלך הדיון בבקשת האישור עצמה ולא בגדר בקשה לסילוק על הסף (רע"א 3549/20 Volkswagen AG

נ' חלי , פסקה 5 (25.4.2021); רע"א 7383/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אברהם , פסקה 6 (14.12.2020); רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן , פסקה 8 (3.12.2018)). בהינתן כללים אלה, בקשת רשות ערעור על החלטה שדוחה בקשת סילוק תיבחן גם היא לפי אמות מידה מחמירות; וממילא הלכה היא כי ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול ההליך בעת דיון בבקשות מסוג זה (ראו מני רבים: רע"א 4531/20 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני , פסקה 3 (5.11.2020); רע"א 2116/19

שליידר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פסקה 19 (1.6.2020)).

7 .

כפי שיפורט להלן, אין בנסיבות העניין הצדקה לסטות מן ההלכות שצוינו. טענתה המרכזית של קוואלקום היא שהיה על בית המשפט המחוזי להידרש במסגרת בקשת הסילוק לשאלת יישומה של דוקטרינת ההשפעות; ובמקביל היא טוענת שהתנאים להחלת הדוקטרינה אינם מתקיימים בעניינה. אולם טרם שיוכרעו שאלות אלה, יש להידרש לשאלות מקדמיות עוד יותר – האם יש מקום לתחולת דוקטרינת ההשפעות במשפט הישראלי, בכלל; והאם היא מאפשרת להחיל את חוק התחרות על חברות זרות שאינן פועלות בישראל, בפרט . מדובר בשאלות סבוכות ותקדימיות, המצויות בליבת המחלוקת שבין הצדדים, והמקום לבירורן הוא במסגרת הדיון בהליך העיקרי (השווּ: רע"א 6646/19 ר.ל.פ.י. חקלאות בע"מ נ' MAN Truck & Bus AG , פסקה 15 (12.10.2021); רע"א 1152/20 Royal Philips Electronic N.V

נ' לנואל , פסקה 10 (20.7.2021) ). ובתוך כך, סילוק על הסף של בקשות לאישור תובענות כייצוגיות יעשה במקרים שבהם " 'אין בבקשה ולא כלום', והיא אינה אלא 'בקשת סרק', או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה – ומשכך בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד (רע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב , פסקה 9 (24.7.2019)). בענייננו, כפי שציין בצדק בית המשפט המחוזי, אין מקום לשלול את האפשרות שחוק התחרות חל במקרה הנוכחי מכוח דוקטרינת ההשפעות על התנהלותה של קוואלקום; וכי בחינת יישומה של הדוקטרינה מצריכה בירור עובדתי מקיף שאין מקום לבצעו במסגרת הליך מקדמי. די באמור על מנת להצדיק בשלב זה את המשך ניהולה של בקשת האישור ולהימנע מסילוקה על הסף.

לא מצאתי ממש גם בטענתה של קוואלקום, שלפיה בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע שישראל היא הפורום הנאות לניהול בקשת האישור. מקובלת עליי הקביעה שיישום מבחן מרב הזיקות מוביל למסקנה שישראל היא הפורום הנאות לבירור ההליך. זאת לנוכח העובדה שבקשת האישור עוסקת בהפרת חוק התחרות הישראלי ובהשפעת פעילותה של קוואלקום על השוק הישראלי ועל נזקים אפשריים שזו גרמה לצרכנים הישראליים. למעלה מן הצורך ובלא לטעת מסמרות, יוער כי ספק בעיניי אם יישומו של מבחן הצפיות בסוגיה זו מוביל לתוצאה שונה. בית משפט זה עמד על כך בעבר שגופים מסחריים הפועלים בזירה הגלובאלית נוטלים על עצמם את הסיכון שייתבעו לדין באחת מן הארצות שבהן מוצריהם משוּוקים ( רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co .

פ"ד נב(1) 109, 115 (1998)). ועוד יוער בהקשר זה, שבשנים האחרונות מסתמנת מגמה של צמצום ההיענות לטענת הפורום הבלתי נאות, זאת לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות תקשורת ותנועה בין מדינות שונות בקלות וביעילות

(ראו מני רבים: רע"א 928/18 De Neef Construction Chemicals BVBA

נ' גילאר בע"מ , פסקה 17 (15.5.2018); רע"א 2450/12 Ness Technologies, Inc. נ' eWave MD Ltd , פסקה 8 (3.5.2012) ).

לבסוף, באשר לטענת קוואלקום שיש לסלק על הסף את בקשת האישור משום שהמשיבים נעדרי עילת תביעה אישית בהיותם ניזוקים עקיפים – לא מצאתי כי נפל פגם בהותרת הדיון בשאלה זו לשלב בירור בקשת האישור לגופה. בית משפט זה עמד לא פעם על כך שטענה שלפיה אין למבקש המייצג עילת תביעה אישית, המועלית במסגרת בקשה לסילוק על הסף, לא תתקבל על דרך השגרה. ככלל, מקומה של טענה זו להתברר במסגרת בירור בקשת האישור לגופה, וזאת על מנת להימנע ממצב שבו שאלות מרכזיות בבקשת האישור, יתבררו במסגרת הליכים "קדם-מקדמיים", באופן שעלול להפוך את הליך הדיון הדו-שלבי בתובענה הייצוגית להליך "תלת-שלבי", ובכך לפגוע ביעילות הדיון (ראו והשווּ: רע"א 4381/17 תועלת לציבור נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 7 (2.10.2017)). דברים אלה נכונים ביתר שאת בענייננו לנוכח אופיין העובדתי של הטענות המועלות על ידי קוואלקום בהקשר לעילת התביעה של המשיבים, ומקומן של טענות אלה להתברר במסגרת ההליך העיקרי בהתאם ליריעה שיפרשו הצדדים.

סוף דבר

8.

על יסוד האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.