רע"א 7188/11 כרמית תעשיות ממתקים בע"מ נ. שטראוס גרופ בע"מ

לפניי בקשת רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק ), אשר קיבל את ערעור המשיבה 1 על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה נ' גרוסמן ), והורה כי צו המניעה הזמני האוסר על הממונה על הגבלים עסקיים להעביר חומרים שנאספו במסגרת חקירת המשיבה 1 לצדדים שלישיים, לרבות המבקשת, יישאר על כנו.

רקע והליכים

1.

הממונה על הגבלים עסקיים (להלן: הממונה ) מחזיק בחומרי חקירה שנאספו במסגרת חקירה פלילית שנוהלה נגד המשיבה 1, חברת שטראוס (להלן: שטראוס ) ובכירים בה בשנת 2006, בפרשה שנודעה לימים כפרשת "קדבורי". חברת כרמית (להלן: כרמית ) ביקשה לעיין בחלק מחומרי החקירה הללו, הכוללים מסמכים וקלטות שמע, כדי להסתייע בהם במסגרת תביעה כספית שהגישה נגד שטראוס בעקבות הפרשה. הממונה נעתר לבקשה. עוד לפני שהועברו החומרים לעיונה של כרמית, פנתה שטראוס לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, והגישה תביעה נגד הממונה שעניינה "החזרת תפוס ואי העברתו לצד שלישי". בגדר הליך זה ביקשה שטראוס כי הממונה ישיב את חומרי החקירה שנתפסו, וכן כי הוא יימנע מגילוי, מסירה, או מתן רשות עיון לצד שלישי בכל תכולת תיק החקירה. בד בבד עם הגשת התביעה העיקרית, הגישה שטראוס בקשה למתן צו מניעה זמני. בית משפט השלום (כב' השופט ת ר' ניב ) נעתר לבקשה והורה כי הצו האמור יחול על חומרי החקירה התפוסים. נוכח האמור, הודיע הממונה לכרמית כי רק קלטות השמע – שלשיטת הממונה, אינם בגדר "תפוסים" – תועמדנה לעיונה. בעקבות זאת, פנתה שטראוס לבית משפט השלום בבקשה שיבהיר כי קלטות השמע, כמו גם כלל חומר החקירה, נכללים בגדרי הצו. בית משפט נעתר לבקשה וקבע, כי תחולת הצו תהיה גם על "כל חומר, לרבות קלטות ותמלילים שנערכו במסגרת חקירת הממונה את שטראוס".

2.

בשלב זה הצטרפה כרמית – בהסכמת הממונה ובאישור בית המשפט – כצד להליכים, והגישה בקשה לעיון חוזר בצו המניעה. כרמית ביקשה את

ביטול הצו, או למצער את צמצום היקף תחולתו, כך שלא יכלול את קלטות השמע שאינם בגדר "תפוסים", לשיטתה. בית משפט השלום (כב' השופטת נ' גרוסמן ) קיבל את בקשת כרמית לעיון חוזר והורה על ביטול הצו. בית המשפט קבע כי בעקבות צירוף כרמית כצד להליך, חל שינוי נסיבות, המצדיק עיון מחדש בצו המניעה וביטולו. עוד קבע בית המשפט כי שטראוס לא הוכיחה עילה להשארת הצו בעינו, בין היתר מפני שכשלה מלבסס טענתה בדבר קיומם של סודות מסחריים בחומרי החקירה המטים את מאזן הנוחות לטובתה.

3.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק ), דן בבקשת רשות ערעור שהגישה שטראוס על החלטה זו כבערעור, וקיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי הטעמים שעמדו בבסיס ההחלטה בדבר מתן צו מניעה זמני עומדים בעינם, וכי ביטול הצו – והעברת החומרים לידי כרמית – יכריע למעשה בשאלה העומדת להכרעה במסגרת ההליך העיקרי. אשר על כן, הורה בית המשפט כי צו המניעה הזמני יישאר על כנו, ויחול על כלל חומרי החקירה (לרבות קלטות השמע). בית המשפט ראה להימנע מדיון בשאלת סיווג קלטות השמע (האם הן בגדר "תפוסים", למרות שלא נתפסו אלא נוצרו במסגרת חקירת הממונה), וקבע כי הסוגיה תתברר במסגרת ההליך העיקרי.

טענות המבקשת

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוענת כרמית כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטת בית המשפט המחוזי המצדיקים התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי". לדבריה, למרות שמדובר בבקשה לעיון מחדש מצידה, הרי שנטל ההוכחה נותר על כתפי מבקשת הסעד הזמני – שטראוס, ושגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מכך. לשיטתה, צמצום צו המניעה, והחרגת קלטות השמע מתחולתו, לא ייתר את הדיון בתיק העיקרי, שכן הסעד המבוקש במסגרתו נוגע להשבת "תפוסים" בלבד, בעוד שהקלטות אינן נכללות בגדר אלו. עוד גורסת כרמית כי קביעת בית המשפט המחוזי מובילה לתוצאה בלתי סבירה, שכן כל אימת שמוגשת תביעה להחזרת תפוס, לא יהיה מנוס אלא לתת צו מניעה זמני.

תשובת הממונה

5.

הממונה מסכים עם עמדת כרמית בכל הקשור לקלטות השמע. באשר לתחולת צו המניעה על המסמכים האחרים, השאיר הממונה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט. בצד האמור מבקש הממונה, כי אם יוחלט להותיר את צו המניעה על כנו, יכריע בית משפט זה באשר לדרך הגשת המוצגים בהליך העיקרי. זאת, עקב קושי טכני שהתעורר בהגשת המוצגים בהליך העיקרי כאשר כרמית, שהיא צד לדיון, מנועה מלראותם.

תשובת שטראוס

6.

לטענת שטראוס, אין הבקשה מגלה עילה לדיון ב"גלגול שלישי". לגופו של עניין, נטען כי ביטול הצו יכריע בשאלה המרכזית העולה במסגרת ההליך העיקרי, וייתר את הדיון בו. לשיטתה, הצו הזמני הוא האמצעי היחידי להבטיח שההליך העיקרי לא יהפוך תיאורטי בלבד, והוא אף מגשים את תכלית הסעד הזמני לשמירה על המצב הקיים. כמו כן, טוענת שטראוס, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה, שכן המסמכים מכילים סודות מסחריים, כאשר מנגד, כרמית לא הראתה כי ייגרם לה כל נזק אם הצו יישאר על כנו עד להכרעה בהליך העיקרי. לעניין סיווג הקלטות נטען, כי מדובר במחלוקת שעתידה להתברר במסגרת התביעה העיקרית, ולכן אין להכריע בה במסגרת הבקשה שלפנינו, שבמוקדה בקשה לסעד זמני בלבד.

דיון והכרעה

7.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור תינתן במשורה, מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס (לא פורסם,

14.6.2011)). הבקשה שלפניי אינה מעלה שאלה כאמור. בהחלטותיהן המפורטות יישמו הערכאות דלמטה את הכללים הידועים למתן סעד זמני בנסיבות המקרה, והדבר שב ונבחן לאחר הצטרפותה של כרמית כצד להליך. אף אם לאחר הבחינה הגיע בית המשפט המחוזי להכרעה שונה מזו של בית משפט השלום, עדין אין הדבר מצדיק רשות ערעור (השוו: רע"א 7079/10 ברעלי נ' הוצאת ספרים ע"ש י.ל. מאגנס, האוניברסיטה העברית , פסקה 5

(לא פורסם, 31.10.2010); רע"א 7175/10 עיריית רמת גן נ' י. גיתן מסחר והשקעות (1993) בע"מ , פסקה 4 (לא פורסם, 14.11.2010)). זאת ועוד, נושא ההחלטה העומדת במוקד הבקשה שלפניי הוא מתן סעד זמני. כידוע, הלכה פסוקה היא כי אין ערכאת ערעור מתערבת במתן סעד זמני, למעט מקרים חריגים, והדברים אמורים ביתר שאת שעה שמדובר בערעור שני ( רע"א 3529/10 מגדלי דוד המלך אילת בע"מ נ' בית עדה , פסקה 2 (לא פורסם, 9.5.2010); רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ , פסקה 6 (לא פורסם, 15.11.1998)). לא מצאתי לחרוג מכלל זה בעניין שלפנינו. למעלה מן הצורך אעיר כי גם לגופם של דברים, לא מצאתי עילה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי שלפיה יש להשאיר את המצב הקיים בעינו, וכי נושא סיווג קלטות השמע, ראוי שיידון במסגרת ההליך העיקרי. קביעה הנסמכת בעיקרה על טעמים של מאזן הנוחות בנסיבות הפרטיקולאריות של המקרה. כמו-כן, לא מצאתי להידרש לבקשת הממונה כי בית משפט זה יבהיר את אופן הגשת המוצגים בהליך המתנהל לפני בית משפט השלום, שכן היא חורגת מגדרו של ההליך שלפניי.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכ"ט עו"ד המשיבה 1 בסך 8500 ₪.